התשובה של צרפת והודו לטראמפ: ברית אנרגיה סולרית
הנשיא הצרפתי מקרון וראש ממשלת הודו מודי נועדו לראשונה מאז נכנס מקרון לתפקידו, והכריזו יחד על יוזמה לפיתוח אנרגיה סולרית - בתגובה לפרישה מעוררת המחלוקת של טראמפ מהסכם האקלים: "שנינו משוכנעים שהמדינות שלנו צריכות לעשות הרבה למען הסביבה והמלחמה בהתחממות גלובלית"
ראש ממשלת הודו נרנדה מודי ונשיא צרפת עמנואל מקרון נועדו היום (שבת) לראשונה מאז נכנסת מקרון לתפקידו, כשברקע פרישתו הדרמטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהסכם האקלים. מודי הבטיח כי הודו "תעשה מעל ומעבר" להסכם למען המלחמה בהתחממות גלובלית, והשניים סיכמו כי מדינותיהן יילחמו בשינוי האקלים יחד ויעצימו את שיתוף הפעולה בנושא אנרגיה סולרית.
אומדים נזקים: היום שאחרי הפרישה מהסכם האקלים
במסיבת עיתונאים משותפת של השניים בפריז, מודי הגדיר את ההסכם "חובתנו להגן על אמא אדמה", ומסר כי צרפת והודו "עבדו זה לצד זה" על השגת הסכם פריז, וכי ההסכם מהווה מורשת כלל עולמית. "זו מתנה שהדור הזה יכול לתת", אמר. הודו היא הרביעית בעולם בפליטת פחמן דו-חמצני אחרי סין, ארצות הברית והאיחוד האירופי.
"שנינו משוכנעים שהמדינות שלנו צריכות לעשות הרבה למען הסביבה והמלחמה בהתחממות גלובלית", אמר מקרון. הנשיא הצרפתי הוסיף כי יבקר בהודו לפני סוף השנה לפסגה ראשונה של "השותפות הסולרית הבינלאומית" - יוזמה של ניו דלהי ופריז שהוצגה במהלך השיחות סביב הסכם האקלים. מקרון הוסיף כי השותפות תוביל לצעדים קונקרטיים לטובת אנרגיה סולרית שתחייב חברות בשתי המדינות. היוזמה נועדה להקצות יותר מטריליון דולרים עד שנת 2030, ולאחד את כוחן של יותר ממאה מדינות "עשירות בסולר" שיספקו אנרגיה סולרית למדינות העניות בעולם.
לאחר הודעתו של טראמפ על הפרישה מהסכם פריז, הנשיא האמריקני שוחח בטלפון עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. על פי הודעת הבית הלבן, טראמפ אמר למניהיגים כי "ארצות הברית עדיין מחויבת למאמצים החסונים להגנה על הסביבה". הוא הוסיף כי ארה"ב מחויבת לברית הטראנסאטלנטית.
עם זאת, המנהיגים ברחבי העולם לא חוסכים את התנגדותם למהלך. מלבד המנהיג ההודי מודי, הנשיא מקרון אמר אתמול כי הפרישה היא "טעות כלפי ארה"ב וכלפי כוכב הלכת שלנו". גם מרקל הגיבה בחריפות ואמרה אתמול כי המהלך "מצער מאוד, בלשון המעטה". נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר אמר כי אירופה לא תחזור בה מההסכם, וגם דוברת משרד החוץ הסיני אמרה כי "סין תישאר מחויבת למלחמה בשינוי האקלים".
גורם בכיר ברוסיה מסר אתמול כי רוסיה "החליטה להצטרף להסכם, ולא תשנה החלטה זו", אך מנגד, יועץ כלכלי בקרמלין סבר כי ההסכם אינו ניתן ליישום ללא השתתפות ארה"ב.
בישראל, השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר אתמול כי "הנחת העבודה לפיה ישראל צריכה לשנות משהו בהתנהלותה בגלל שנשיא ארה"ב החליט לפרוש היא שגויה. נמשיך לקיים את חלקנו וגם את החלטות הממשלה שהתקבלו".
בכיר בארגון המטאורולוגיה העולמי של האו"ם העריך כי נסיגה אמריקנית מהסכם האקלים תביא להתחממות גלובלית של 0.3 מעלות צלזיוס נוספות עד לשנת 2100. דיון טרבלנץ', ראש חטיבת מחקר האטמוספרה בארגון, הדגיש כי מדובר בהערכה בלבד משום שאף מודל אקלים לא הורץ עדיין כדי למדוד את ההשפעה של החלטתו של טראמפ.
הסכם האקלים, הידוע כהסכם פריז, נחתם בסוף שנת 2015 והוכתר כ"נקודת מפנה היסטורית". הנוסח הסופי של הסכם פריז אמור להגביל את ההתחממות הגלובלית הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, ואולי אף ל-1.5 מעלות. ההסכם מחייב את המדינות להפחית את פליטת גזי החממה שלהן על מנת לעמוד ביעד עליית הטמפרטורה שנקבע. במסגרת ההסכם התחייב נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה להפחית 28% מהפליטות עד 2030, השוות ערך להפחתת 1.7 מיליארד טון פליטות גזי חממה.
לפנייה לכתב/ת 
