כך נראה "ידיעות אחרונות" בפרוץ מלחמת ששת הימים
יום שני, 5 ביוני 1967 - היום הראשון למלחמה ששינתה את ישראל. הכותרות הגדולות על הקרבות, המודעות הקטנות על הדירות, הד"שים למשפחה מהחיילים ופרופיל הגנרלים. מה שמעו ברדיו ומה ראו בקולנוע? הצצה חגיגית לארכיון "ידיעות אחרונות"
העמוד הראשון (לחצו להגדלה):
50 שנה לששת הימים - לפרויקט המיוחד ב-ynet
- מאת איתן הבר, כתבנו הצבאי -
אף פעם לא נקבצו כל כך הרבה כוחות צבאיים מעולים תחת קורת גג אחת.
גל ההתגייסות וההתנדבות, שסחף את תושבי מדינת ישראל ואת יהדות הפזורה, פקד כמובן בראש ובראשונה את אלה אשר שירתו את מערכת הביטחון במשך שנים ארוכות. למעשה, נזעקו אל הדגל בשעת חירום זו כל ה"מי ומי" של צמרת הביטחון בישראל בעבר הרחוק והקרוב. כל כך הרבה קצינים בכירים ביקשו למלא תפקידים שונים במסגרת יחידות המילואים והיחידות הסדירות של צה"ל, עד כי לא היה מנוס מהצבת חלק מהם בתפקידים שונים מאלה שמילאו בהיותם בצבא.
ללא ספק, ישפיעו קצינים אלה מניסיונם הרב בשורות הביטחון, אם וכאשר תפרוץ המלחמה. כך יוכיחו עד כמה צדק מי שאמר: "חיילים ותיקים אינם מתים לעולם". לדגל נזעקו רמטכ"לים לשעבר. שניים מהם ששירתו בעבר והרמטכ"ל הנוכחי, יחד עם שניים מעוזריו הבכירים, מהווים כיום את החמישייה אשר תוליך את צה"ל למלחמה ולניצחון. מי ומי בחמישייה זו? שר הביטחון, רב־אלוף משה דיין; הרמטכ"ל, רב־אלוף יצחק רבין; עוזר שר הביטחון, רב־אלוף צבי צור; סגן הרמטכ"ל, אלוף חיים בר־לב; ראש אג"ם, אלוף עזר ויצמן. יחדיו מהווים חמישה אנשים אלה צוות מעולה, שכמותו לא היה עוד במערכת הביטחון. כל אחד מהם, בתפקידו ובתכונותיו האישיות, משלים את חברו, וכולם יחד מהווים "נבחרת" רצינית של מחשבה, תכנון ומעשה צבאיים ברמות עליונות.
שר הביטחון, רב־אלוף משה דיין, היה אדריכל הניצחון הגדול בסיני. עוז רוחו, כושר החלטתו, הסתגלותו למצבים משתנים ומעל לכל — מנהיגותו האישית, עשו אותו מנהיג צבאי, שהכל נכונים ללכת אחריו.
עד כמה מעריצים חיילי צה"ל את רב־אלוף משה דיין ניתן היה לראות לפני ימים אחדים. הוא סובב, יחידי, במאהלי הצבא בדרום הארץ — ונישא על כתפיים, פשוטו כמשמעו. המוני חיילים רדפו אחריו לכל מקום שאליו הגיע. כל כך הרבה הערצה למי שתיכנן והוציא מן הכוח אל הפועל את מבצע קדש.
אף כי הוא יתווה את קוויה הכלליים של המערכה הבאה, נראה ששר הביטחון החדש לא יסתפק בהצצה אל הנעשה מתוך לשכתו. אם וכאשר תפרוץ מלחמה, יימצא רב־אלוף משה דיין — כך סבורים הכל — במקום שייראה לו חשוב ביותר. הוא לא יפעיל את הגייסות, ואין לו מטה הדרוש לשם כך. אך עצם נוכחותו עשויה להדביק את החיילים בהתלהבות — לפריצה קדימה.
הקו הנוקשה
את רעיונותיו הכלליים של שר הביטחון יפרט, עד לפרט הקטן ביותר — הרמטכ"ל, רב־אלוף יצחק רבין. אם תפרוץ מלחמה, יהיה זה הרמטכ"ל אשר ינהל את הלחימה, בכל הגזרות הלכה למעשה. רבין, שזו לו שנה רביעית כרמטכ"ל, ואשר זכה להערכה רבה בשנות שירותו, יימצא, כנראה, בחלק ניכר מהזמן במקום שבו יהיה מאמץ הלחימה העיקרי.
רב־אלוף רבין הצטיין בעבר הקרוב בתחבולות לחימה. הוא האיש שהגה את רעיון הפגיעה בעבודות ההטיה של מקורות הירדן — מבלי להסתבך בקרבות גדולים. הוא האיש שאחראי, יותר מכל קצין אחר, להצלחת פעולות האזהרה והתגמול של צה"ל בירדן ובלבנון, לאחר פעולות החבלה. רבין, ששירת כאלוף פיקוד הצפון, הוא בעל "הקו הנוקשה" כלפי הסורים — לפי המלצתו הופעלו מטוסים ב־7 באפריל. באותו יום הופלו, כזכור, שישה מטוסי "מיג" סוריים.
עצה ומעשה
יסייעו לרמטכ"ל בדרג הפיקוד העליון שני קצינים בכירים, בעלי ניסיון עשיר: אלוף חיים בר־לב ואלוף עזר ויצמן.
הראשון, אלוף בר־לב, היה מפקד גייסות השריון בעבר. מכיוון שחלק גדול מן המערכה הצפויה ייפול בחלקו של השריון, יהיה זה אלוף בר־לב שיוכל לסייע לרמטכ"ל בעצה בדרג הפיקוד העליון. כסגן הרמטכ"ל יוכל גם אלוף בר־לב להסיר המעמסה המוטלת על הרמטכ"ל, אם יפרצו קרבות בגזרות אחרות בארץ. בעת ובעונה אחת יוכל האלוף בר־לב, שחזר רק בשבוע שעבר מצרפת, לתאם את אגפי המטה הכללי לצרכים השונים — כפי שתכתיב זאת המלחמה.
רמת הביצוע
לידו, באותה העת, יימצא גם האלוף עזר ויצמן, המשרת היום כראש אגף המטה (אג"ם), שהוא בכיר באגפי המטכ"ל. אלוף ויצמן, מפקד ומנהיג צבאי מדרגה ראשונה (כמו גיסו, רב־אלוף משה דיין), הוא האיש אשר בנה את כוח האוויר. תוצאות פעילותו משך שמונה שנים בחיל האוויר ניכרות עתה גם ברמת הביצוע של הטייסים, גם ברמת האחזקה של המטוסים, ובעיקר — בכוננות הגבוהה. כראש אג"ם, היה אלוף ויצמן אחראי במידה רבה על גיוס כוחות למלחמה — והכנתם בדרום, במרכז ובצפון הארץ.
ניסיונו הרב של אלוף ויצמן ינוצל במקרה שתפרוץ מלחמה להפעלת חיל האוויר למשימות המוגדות לו, ולבטח ייטול על עצמו אחריות לגזרות קרב שונות ברחבי הארץ.
אלוף ויצמן, שזכה לשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם רב־אלוף יצחק רבין, ישחרר את הרמטכ"ל מהאחריות לנעשה בה ימים שונים, על מנת שזה יפנה לעיקר.
באותה עת יימצא במקום אחר מי שהיה רמטכ"ל, רב־אלוף צבי צור. הוא, ששירת עד כה כמנהל חברת המים, "מקורות", נקרא בסוף השבוע שעבר על ידי משה דיין לשמש לידו כעוזר לתפקידים מיוחדים. בעוד שהאחרים יצפו קדימה, לקרב — יהיה רב־אלוף צור, בעל כושר הארגון המעולה, אחראי ל"תצפית אחורה". הוא האיש אשר יארגן את המשק לשעת חירום — ישגיח על המלאים השונים לצבא ולאזרחים גם יחד.
אל הניצחון
גדולתה של חבורה זו הוא במגוונה: האחד מזגו סוער ושני שקט, שלישי הוא "לידר" בשדה הקרב שכולם נסחפים אחריו. ורביעי — כוחו גדול בתכנון ובארגון.
המכנה המשותף לכולם: הכרת צה"ל ובעיית הביטחון של ישראל לפרטי פרטים. כולם עבדו שנים ארוכות יחדיו ומכירים איש את רעהו, על תכונותיו ואופיו. גילם נע בין 40 ל־45, וכולם עד אחד שירתו ב"הגנה", בפלמ"ח או בצבא הבריטי. לכולם ניסיון קרבי עשיר — ובצידו ניסיון ארגוני, שהינו חשוב לא פחות מן הניסיון שנרכש בשדה הקרב. זוהי חבורה נכבדה ומעולה. חמישה אנשים שיוליכו את הצבא הזה ואת המדינה הזאת — אל הניצחון.