שופטת לאב גרוש: "אתה לא נקרא גבר"
דו"ח נציב תלונות הציבור על השופטים לשנת 2016 מגלה כי חלה עלייה במספר הפניות נגד שופטים ודיינים וכך גם במספר התלונות שנמצאו מוצדקות. עם זאת, חלה ירידה בתלונות על סחבת בפסקי דין. על שופטת שכינתה אב גרוש "לא עומד בסטנדרטים של גברים", ציין הנציב כי מדובר ב"אמירה פוגעת"
-שופטת בית משפט שלום למתדיין: "בבית המשפט עושים משפט, 'צדק' הוא שם של כוכב בשמים"
-שופטת בית משפט לענייני משפחה לאב גרוש: "אתה לא נקרא גבר ולא עומד בסטנדרטים של גברים"
-שופט בית משפט לענייני משפחה לאב גרוש: "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד"
המקרים המתוארים הם רק חלק מתלונות שנמצאו מוצדקות בדו"ח נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שהוגש בצהריים (יום ד') לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ולשרת המשפטים איילת שקד. עם הגשת הדו"ח לשנת 2016, דרש השופט ריבלין מהנשיאה נאור ומהשרה שקד, שתלונות נגד שופטים שנמצאו מוצדקות וחמורות יילקחו בחשבון לצורך החלטה על קידומים.
הנציב טען בדו"ח כי בשנים האחרונות מונו לשיפוט "כמה שופטים עמיתים", שופטים בדימוס שמגויסים לסייע בהקלה על העומס. הם מונו אף על פי שבעבר הוגשו תלונות על התנהלותם כשהיו שופטים מכהנים.
לעיון בדו"ח המלא - לחצו כאן
הנציב ציין בדו"ח כי ב-2016 חלה עלייה במספר התלונות שהוגשו נגד שופטים ודיינים, והדגיש כי מגמת העלייה נמשכת גם לתוך השנה הנוכחית. עוד עלה כי חלה עלייה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות, אולם במקביל חלה ירידה בתלונות על סחבת במתן פסקי דין. תשומת לב מיוחדת הקדיש הנציב לטיפול בתלונות המתריעות נגד התנהלות של שופטים כלפי מתדיינים ועורכי דינם, חוסר רגישות וחוסר תבונה.
"אני שופט שפוגע לאנשים בכיס"
הנציב קבע בדו"ח כי שופט בבית דין לעבודה הילך אימים על שוטר שהורשע בפלילים והגיש תביעה נגד מעסיקו. השופט חרג מהתיק שבו היה אמור לעסוק, ואמר לשוטר כי היה גוזר עליו מאסר בפועל לו היה שופט פלילי. השוטר סיפר בתלונתו כי בפתח הדיון החל השופט "במתקפה חסרת תקדים" כלפיו וכלפי מפכ"ל המשטרה שלא פיטר אותו. "לך תדע כמה פעמים לקחת שוחד עד שתפסו אותך", אמר השופט לשוטר, והוסיף כי אם היה שופט פלילי השוטר היה נשלח לכלא. "בגלל זה אני שופט שפוגע לאנשים בכיס", אמר השופט. השוטר הבהיר בתלונתו כי נוכח הפחד מהשופט הוא נאלץ למשוך את התביעה שהגיש.
על תלונת השוטר שנמצאה מוצדקת כתב השופט ריבלין בדו"ח: "התחושה היא כי החומרה הרבה שבה ראה השופט בבית הדין לעבודה את המעשים שבהם הודה והורשע המתלונן בתיק הפלילי, גרמה לו להתבטאויות שחרגו מן הראוי ושלא היה מקום להשמיען. אמירה של שופט לבעל דין, כי אם היה שופט פלילי אזי היה גוזר עליו מאסר בפועל, אינה ראויה".
על השופטת שאמרה למתדיין "בבית המשפט עושים משפט, 'צדק' הוא שם של כוכב בשמים", כתב הנציב בדו"ח כי אלו דברים שאין מן הראוי להשמיעם לנאשם. לדברי השופט ריבלין, "על בית משפט ליצור בעיני המתדיינים, ככל שניתן, את התחושה כי היושב בדין מבקש לעשות משפט צדק. ראוי להימנע מיצירת רושם שונה. גם אמירתה של השופטת כי 'לא מתאבדים בבית המשפט' אינה אמירה מוצלחת שכן יכול להשתמע ממנה כאילו יש חשיבות למקום המעשה. רושם כזה אף מגביר שלא לצורך את תחושת הניכור שחש נאשם".
על שופטת בית משפט לענייני משפחה שאמרה לאב גרוש כי הוא "אדם לא גבר" ו"לא עומד בסטנדרטים של גברים", ציין הנציב ריבלין כי "מדובר באמירה פוגעת, גם בנסיבות המתוארות על ידי בא כוח האישה, וטוב הייתה עושה השופטת אילו נמנעה מלחלק למתלונן ציונים".
הנציב גם מצא מוצדקת את התלונה שהגיש אב גרוש נגד שופט בית משפט לענייני משפחה שאמר לו: "חבל מאוד שהוספתי לך ימים עם הילד". בתלונה נטען כי בית המשפט הפעיל על המתלונן לחץ להתפשר בכך שאיים לקצר את זמני השהות שלו עם בנו. הנציב קבע בהחלטה כי התרשמותו מבירור התלונה הייתה כי השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, כאשר בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה.
עוד נמצא בדו"ח מקרה של שופטת בית משפט שלום שנקבע כי הכינה החלטה שלמה מראש עוד בטרם נשמעו טענות הצדדים בבקשת המשטרה להאריך מעצר של חשוד. ההחלטה הוקראה מתוך צג המחשב מיד כשסיימו הצדדים לשטוח את טיעוניהם. הנציב קבע כי מדובר בהתנהלות לא ראויה: "אין להשלים כתיבתה של החלטה טרם שנשמע הדיון באותו עניין וטרם שנשמעו טענות הצדדים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לפגיעה בזכויות יסוד של אדם ובשלילת חירותו. התנהלות כזו עשויה לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט וליצור תחושה של מה שקוראים 'משחק מכור' שבמסגרתו אין טעם בהשמעת טיעונים ובהצגת ראיות, שהרי עמדת השופט התגבשה מראש" .
במקרה אחר דחה הנציב תלונה נגד שופט שאמר במהלך דיון "כאן זה לא שוק באר שבע". בבירור נמצא כי ההערה שימשה כקריאה להשלטת סדר בבית המשפט בשל התנהגותה של עורכת דין. "לשוק באר שבע", כך נכתב בהחלטת הנציב, "יש חן מיוחד משלו, אך מה שיאה לשוק אינו מתיישב, בהכרח, עם סדרי הדיון בבית המשפט".
6 שנים בתיק תאונת דרכים
פרק נוסף בדו"ח עוסק בסחבת שכוללת התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות. כך למשל מתוארת שופטת בבית משפט שלום, שלא הצליחה לשלוט בניהול המשפט ולרסן את הנתבע. התביעה שהוגשה ב"סדר דין מהיר" התנהלה בבית המשפט במשך יותר מארבע שנים. המתלוננת טענה כי במהלך דיון מנעה ממנה השופטת לחקור את הנתבע חקירה מלאה, ואף הנחתה אותו מהן השאלות שעליהן עליו לענות.
לדברי המתלוננת, השופטת אפשרה לנתבעים לאיים על מנהלה, על באי כוחה ועל העדה מטעמם ורק פעם אחת קנסה אותם על התנהגותם. במהלך אותו דיון איים הנתבע על בא כוחה של המתלוננת כי יזרוק עליו את נעלו, ובתגובה לכך הפסיקה השופטת מיד את הקלטת הדיון, לא קנסה אותו על התבטאותו ולא ביקשה ממנו לחזור בו מדבריו.
השופט ריבלין ציין בהקשר זה כי "הרושם העולה מפרוטוקולי הדיונים הוא שהשופטת לא 'שלטה' בנעשה באולם הדיונים עד שכל הנוכחים באולם חשו בחוסר רצונה להעמיד בעל דין מתלהם על מקומו. התנהלות השופטת, חוסר הצלחתה לשלוט בניהול המשפט וחוסר יכולתה לרסן את הנתבע הביאו לכך שתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר התנהלה בבית המשפט יותר מארבע שנים".
מקרה אחר שהתייחס לסחבת נקשר למתלונן שנפצע בתאונת דרכים ב-2009. נגד אחד הנהגים המעורבים בתאונה הוגש כתב אישום ב-2010. בדו"ח צוין כי בתיק המדובר התקיימו 17 דיונים עד שב-2016 הושת גזר הדין על הנאשם. הנציב קבע כי מן הנתונים עולה "תמונה אומללה". עוד קבע השופט ריבלין כי "ההוכחות בתיק נשמעו לאחר שהתיק עבר תחת ידיהם של שלושה מותבים שונים, והתקיימו בו טרם שמיעת ההוכחות 17 ישיבות. כל זאת בשעה שהמתלונן שנחבל חבלה של ממש בתאונה ממתין עד בוש לסיום הפרשה".
יחד עם זאת, הנציב ציין כי ב-2016 חלה ירידה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות המתייחסות להשתהות בסיום ההליכים או במתן פסק דין, ויש לתלות זאת, בין השאר, בפעילות הנמרצת של הנציבות בעניין זה - תוך גילוי של אפס סובלנות כלפי ניהול לא יעיל של ההליך המשפטי.
סחבת גם בבתי דין רבניים
לפי הנציב, בתיק מסוים התקיימו ארבע ישיבות בבית דין רבני אזורי, שהשתרעו על פני שלוש שנים, והוגשו בתיק כ-25 בקשות (לא כולל בקשות לדחיית מועד דיון), כשמתוכן כ-23 בקשות הוגשו על ידי המתלוננת. הנציב קבע כי בית הדין צריך לוודא שהמשפט יסתיים בתוך זמן סביר.
במקרה אחר מצא הנציב כי דיין העתיק את נוסח בקשת אישה וכלל אותו בהחלטה שנתן, ללא כל הגהה ומבלי שבדק את נוסח ההחלטה. וכך הועתק גם המשפט שכתבה האישה ולפיו "נודע כי הבעל משקר גם בעניין זה". השופט ריבליין ציין כי "נוסח ההחלטה הנוספת הועתק 'מילה במילה' מבקשה אחרת של האישה. כולל הדגשת משפטים מסוימים כפי שנכתבו בבקשה. אין זה לכבודו של בית הדין להעתיק קטעים שלמים מבקשות אחד הצדדים, דבר המביא לטעויות מביכות עד שהדיין נאלץ להצטדק ולהבהיר כי מדובר ב'פליטת קולמוס'".
הדו"ח במספרים
בשנה החולפת הוגשו לנציבות 890 תלונות, עלייה של כ-8% משנת 2015, אז הוגשו 824 תלונות. "הגידול במספר הפונים אל הנציבות מעיד בראש ובראשונה על הצורך בגוף המבקר את בתי המשפט ואת האמונה והתקווה שהפניה לנציבות תביא מזור למצוקותיו של הפונה", ציין הנציב בדו"ח.
ב-2016 ניתנו החלטות ב-857 תלונות, מתוכן בוררו לגופן 523 (61%): 76 תלונות נמצאו מוצדקות (14% מתוך אלה שבוררו לגופן), ו-16 תלונות הצביעו על ליקוי מערכתי (3% מתוך אלה שבוררו לגופן). לעומת תלונות על שופטי בית המשפט העליון שאף אחת מהן לא נמצאו מוצדקת, ניכרת עלייה של 12% נגד שופטים מחוזיים. עלייה של 9% הסתמנה נגד שופטי בתי משפט לענייני משפחה. עוד עלה כי כמעט מחצית מהתלונות שנמצאו מוצדקות (47%) היו על שופטי בתי משפט שלום.
ב-2015 35% מהתלונות המוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטה. הדו"ח הנוכחי מצביע על ירידה בשיעור התלונות מסוג זה (המהוות 25% מהתלונות המוצדקות), אך לצדה מופיעה עלייה בשיעור התלונות הנוגעות לליקויים בניהול משפט - 38% בשנת 2016, לעומת 23% בשנת 2015. לפי הדו"ח, נגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת אחת.
לפנייה לכתב/ת 
