לא רק "הכול כלול" באנטליה. האזרחים שמשקמים את יחסי ישראל-טורקיה
ממשלות ישראל וטורקיה חתמו לפני כשנה על הסכם פיוס ושמו מאחור את תקרית המרמרה. במקביל לשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי ברמה הרשמית, פועלות כמה יוזמות אזרחיות למען חיזוק היחסים בין המדינות. כך זה קורה
בסוף חודש מאי ציינו שבע שנים לתקרית המרמרה, אירוע שסימל את שיאה של הידרדרות היחסים בין ישראל לבין טורקיה שהחלה לאחר מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008. הרבה מים זרמו בבוספורוס מאז אותה תקרית קשה שבה נהרגו תשעה נוספים וכמה עשרות נפצעו, ולפני כשנה חתמו שתי המדינות על הסכם הפיוס הרשמי ביניהן שכלל את החזרת השגרירים לאנקרה ולתל אביב וכן תשלום פיצויים מצד ישראל.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
האינטרסים הגיאו-פוליטיים (סוריה), והכלכליים (הגז) גברו על שיקולי הפוליטיקה הפנימית והזהותית. אבל ההתנהלות ברמה הרשמית היא רק חלק מהסיפור. יש סיפור נוסף המתנהל ברמת החברה האזרחית - והוא מושפע ומשפיע על מה שמתנהל ברמה הרשמית. לקיומם של קשרים ברמת החברה האזרחית יש השלכה עצומה על אופי הקשרים הדיפלומטיים, וגם על היכולת של המנהיגים "לגייס" את דעת הקהל לטובת האינטרסים הפוליטיים שלהם. היכן שיש קשרים ענפים של חברה אזרחית, לא קל למנהיגים לתקוע טריז בין המדינות ולהוביל לאורך זמן מהלכים כנגד המדינה השנייה. קשרים אזרחיים מפותחים מהווים מעטפת תומכת גם למישור העסקי ולפיתוח הקשרים הכלכליים, וכמובן שמסייעים ליחס אותן מקבלות הקהילות הלאומיות הנמצאות במדינה השנייה.
לכאורה במקרה הישראלי-טורקי יש פוטנציאל רב לביסוס קשרים חזקים ברמת החברה האזרחית. בין העמים הישראלי והטורקי לא קיים סכסוך היסטורי או טריטוריאלי, אלא לעתים תפיסות שליליות המבוססות על המשתמע מאמצעי התקשורת דרך הפרספקטיבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני - ויעידו על כך שנים רבות של קשר חם וחיובי.
שיתופי פעולה אזרחיים בין טורקיה לישראל, מעבר לבילוי "סופשבוע הכול-כלול" באנטליה, יסייעו לצדדים להתגבר על קשיים בשיתוף הפעולה סביב סוגיות שונות בסוריה. הם יסייעו להתגבר על קשיים בהנחת צינור הגז, וייצרו אווירה חיובית הכרחית להגברת שיתופי פעולה כלכליים. הם יסייעו בשיפור התדמית של הישראלים בקרב הטורקים, ולהיפך, ובכך יתרמו לשיפור בביטחונם האישי של חברי הקהילה היהודית בטורקיה הסובלים בשנים האחרונות מעלייה בגילויי האנטישמיות.
ואכן, לאורך שנות היחסים הקשים בין שתי המדינות היו גורמים בחברה האזרחית בישראל ובטורקיה שפעלו לשיקום היחסים בתחום החברה האזרחית. אולם, מחקרים שנעשו מצאו כי אותם גורמים התקשו ליישם את מאמציהם לא (רק) בגלל התנגדות מהדרגים המדיניים, אלא פשוט משום שלא היה גוף מרכזי אשר ריכז, ייעץ והכווין את אותם גורמים. השינויים ברמה הדיפלומטית הרשמית מאפשרים להפנות כעת תשומת לב לא רק לחידוש שיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי אלא גם ליוזמות אזרחיות.
לפני יותר משבוע נערך בטורקיה מפגש של "פורום החברה האזרחית ישראל-טורקיה", יוזמה שנוסדה בתמיכת קרן פרידריך נאומן מגרמניה. במפגש לקחו חלק מומחים מישראל ומטורקיה, שפעלו בשנים האחרונות למען שיקום היחסים בין המדינות; נציגי ארגוני חברה אזרחית משתי המדינות; פאנל שאורגן בשיתוף הקונסוליה הישראלית באיסטנבול ובו השתתפו נציגי משרדי החוץ, עיתונאים וחוקרים. היוזמה נוצרה כדי לענות על הצורך בקידום יחסים אזרחיים על ידי יצירה של שיתופי פעולה בין ארגוני חברה אזרחית וחשיפתם לציבור.
אם נשכיל ליצור יחד בסיס חזק ויציב של יחסים אזרחיים, יהיה לנו יותר קל להתמודד עם האתגרים המשותפים מבית ומחוץ ולתרום להתפתחות ולהעשרה תרבותית הדדית בישראל ובטורקיה.
אריק סגל הוא יועץ לטכנולוגיה וחדשנות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, מייסד "פורום החברה האזרחית ישראל-טורקיה" ומגשר בזירה הבינלאומית
לפנייה לכתב/ת 
