המדינה ה-51: פורטו ריקו בחרה להצטרף לארה"ב
משאל עם על רקע משבר כלכלי כבד: 97% מהמצביעים תמכו ביוזמה החבירה לארה"ב, אבל האופוזיציה החרימה - ופחות מרבע יצאו לקלפיות. "וושינגטון תצחק לנו בפנים", טענו המתנגדים לאחר משאל העם החמישי בנושא
מקווים להצטרף למעצמה: כחצי מיליון אזרחי פורטו ריקו יצאו היום (שני) בפעם החמישית להצביע במשאל העם בעניין הקריאה לקונגרס האמריקני לאשר את הצטרפות האי ל-50 המדינות ולהיכנס תחת חסותה. רוב תושבי האי הקריבי שנמצא תחת חסותה של ארה"ב בחרו להישאר בבתיהם ולהימנע מלהצביע. מבין אלו שכן הלכו לקלפי, שיעור התמיכה ביוזמת ההצטרפות היה גבוה מאוד - 97% תמכו ביוזמה, על אף הביקורות הקשות נגדה.
מפלגות האופוזיציה שתומכות בהיפרדות מוחלטת ובהכרזה על עצמאות החרימו את משאל העם, וכינו אותו מושחת לטובת רעיון האיחוד. במדינה שבה שיעור ההצבעה הממוצע עומד על 80% הקלפיות נותרו ריקות - רק 23% מהתושבים יצאו להצביע.
ריקרדו רוסלו, מושל פורטו ריקו התומך בהכרזת האי כמדינה ה-51, אמר כי הוא מתכנן להביא את הנושא לסדר היום בקונגרס בוושינגטון: "מהיום - הממשל הפדרלי לא יוכל להמשיך להתעלם מקולותיהם של האזרחים האמריקנים בפורטו ריקו".
יריביו של רוסלו מאמינים כי דווקא התוצאות החד-משמעיות בקלפיות יפגעו בכוונותיו של הנשיא. המושל לשעבר אניבל אסבדו וילה אמר לכלי התקשורת כי "ניצחון של 97% מצביע על משטר של מפלגה אחת. וושינגטון פשוט תצחק להם בפנים". בכל מקרה, גם אם פורטו ריקו אכן תפנה לקונגרס, צפוי שם מאבק ארוך עד להצבעה על צירופה לארצות הברית והוספת כוכב 51 לדגל. הסיכויים לכך כרגע לא נראים גבוהים במיוחד.
בארבעת הפעמים שהתושבים הצביעו במשאל עם דומה התקבלו תוצאות שונות - מהיפרדות מוחלטת, דרך הצטרפות ועד הישארות במצב הקיים. במשאל שנערך בשנת 1998 הבחירה הנפוצה ביותר הייתה דווקא "אף אחת מן האפשרויות", ובמשאל שנערך ב-2012 תמכו 61% בהצטרפות, אך חצי מיליון פתקים נותרו ריקים.
הפעם ההצבעה התרחשה שבועות ספורים לאחר שהאי הכריז על פשיטת רגל בהיקף של 74 מיליארד דולר. יותר מ-150 בתי ספר ציבוריים עומדים בפני סכנת סגירה ותושבי האי נוהרים לארה"ב בעקבות קריסת השירות הציבורי.
גלדיס מרטינז קרוז, פנסיונרית של רשות המסים, אמרה כי האזרחים זקוקים לאיחוד יותר מתמיד: "אם תהיה רעידת אדמה, מי ישלח את העזרה? כמובן שהאמריקנים, זה השטח שלהם. אנחנו צריכים מישהו שיתמוך בנו וישלח לנו כסף, הרעב שולט בפורטו ריקו למרות העזרה שאנחנו מקבלים".
אזרחים רבים מתבססים על תלושי מזון, הטבות לדיור ציבורי ותוכניות סיוע ממשלתיות, וחוששים משינויים דרמטיים שעלולים להפסיק את התמיכה.
"אני רוצה שילדיי ונכדיי ישמרו על האזרחות האמריקנית שלהם", אמרה מאיירה רנטס, אחות בבירה סן חואן.
מנגד, אזרחים רבים חוששים לאבד את הזהות הייחודית שלהם. אנה ולסקז בת ה-50 חושבת שהמשבר הכלכלי הכבד האפיל על שאר השיקולים כמו השפה והתרבות שעלולות להיעלם במקרה של איחוד. "אני לא רוצה לאבד את ההמנון והדגל שלי. אפילו מלכת היופי לא תהיה יותר 'מיס פורטו ריקו'. אני לא רואה את עצמי שרה את ההמנון הלאומי של ארה"ב, באמת שלא. אבל פורטו ריקו נמצאת במצב קשה והיא חייבת לקבל עזרה". אנה החליטה שלא להגיע לקלפי.
ההכנסה השנתית של תושבי האי עומדת על חצי מההכנסה של תושבי מיסיסיפי - המדינה האמריקנית הענייה ביותר. "אנחנו לא נהפוך את פורטו ריקו לגדולה, היא מעולם לא הייתה גדולה תחת השלטון האמריקני", אמר קנת' מקלינטוק שהיה מזכיר המדינה בפורטו ריקו. "הדרך היחידה לשפר את המצב הוא לצרף את האי ל-50 המדינות".
לפנייה לכתב/ת 
