התוכנית למאבק בתאונות הדרכים: אוסף של תוכניות ישנות ותקציבים שכבר שוריינו
הממשלה פרסמה את תוכניתה למאבק בתאונות הדרכים. לצד כמה פרויקטים חדשים, חלק גדול מהתקציבים והפעולות נכללו כבר בתכניות קודמות, שחלקן לא יושמו. מנכ"ל עמותת אור ירוק: "החלטות הוועדה לא מביאות בשורה חדשה אלא מקבעות את המצב הקיים"
הממשלה פרסמה הבוקר (יום ה') תוכנית "חדשה" למלחמה בתאונות הדרכים. מצד אחד, מדובר בהשקעה של יותר מארבעה מיליארד שקלים, אך למעשה מדובר במיחזור של תוכניות ישנות וגיבוב של תקציבים שכבר שוריינו בתכניות עבודה קודמות של המשרדים השונים. גם יעדיה של התוכנית - "לגבש מדיניות לעניין המאבק בתאונות הדרכים על מנת להפחית את מספר ההרוגים ולהמשיך במגמת הירידה שחלה בעשור האחרון" - מנותקים ולא מדידים. מי מבטיח שגורל התוכנית הזו לא יהיה כגורל תכניות קודמות והאם היא באמת תבוצע?.
התוכנית שהציגה ועדת המנכ"לים שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו נשענת על כמה עקרונות: הכוונת התנהגות, בטיחות כלי רכב, פיתוח תשתיות, אכיפה, שילוב חדשנות טכנולוגית וטיפול ורישום נתוני הנפגעים בתאונות דרכים. בין היתר, 3.5 מתוך ארבעת מיליארד השקלים נוגעים לתשתיות. בשנים 2017-18 יושקעו 460 מיליון שקל לטיפול במוקדי סיכון, שהם סכום דומה לתקציב שאושר בתוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל - 500 מיליון שקלים (270 מיליון ב-2017, ועוד 230 מיליון ב-2018).
התוכנית מציגה הקצאה של "לפחות" 2.61 מיליארד שקל לשיפור רשת הדרכים בשנים אלו, אלא שבתוכנית של חברת נתיבי ישראל כבר מתוקצבים סכומים גבוהים מאלו עבור פיתוח כבישים. רק פרויקטי פיתוח המשכיים לאלו שבוצעו בחומש הקודם נאמדים ביותר מ-2.75 מיליארד שקל השנה וב-2.72 מיליארד ל-2018.
התוכנית גם קובעת שהממשלה תקצה 240 מיליון שקל בשנים 2017-18 לטיפול בפניות שמאלה במרחב הכפרי ולפרויקטים קטנים. חשוב להזכיר שבתוכנית העבודה בשנים אלו כבר מתוקצבים 135 מיליון שקל וכן 400 מיליוני שקלים להשתתפות בפרויקטי בטיחות ברשויות המקומיות.
"חברת נתיבי ישראל אמונה על תשתיות התחבורה הבינעירונית ועל כן לא מתוקצבת לנעשה בתוך שטח הערים. יחד עם זאת ב-1.1.2017 החברה קיבלה לאחריותה בהנחיית שר התחבורה את אחזקתם של מרבית כבישי הגישה אל הערים והיישובים (אלה שזכו לכינוי 'כבשים ללא אבא')", נמסר מחברת נתיבי ישראל בהמשך לפנייתנו.
גם בפרק האכיפה התוכנית מבטיחה, באופן דומה למדי למה שהובטח בעבר, את הגדלת כח משטרת התנועה במסגרת תוכנית העבודה של המשרד לביטחון פנים. התוכנית הממשלתית מבטיחה תוספת של 100 ניידות, בעוד בתוכנית העבודה שכבר אושרה לפני כמה חודשים התחייב המשרד על הגדלת מספר הניידות מ-75 ל-150 עד סוף שנה זו, כשהכוונה היא לתוספת של 75 ניידות שישולבו במשמרות א' ו-ב'. השר לביטחון פנים גלעד ארדן אף התחייב בראיון ל-ynet שעד סוף השנה יהיו 500 כלי רכב עם יכולת אכיפה בכבישים.
התוכנית הממשלתית גם מציגה גידול של 160 בתקני שוטרים, גידול זהה לחלוטין לתוכנית העבודה של המשרד לביטחון פנים, והגדלה של הכח ב-200 תקני סטודנטים - לעומת 100 עליהם התחייב המשרד בתוכנית העבודה.
אז בתשתיות ובאכיפה התוכנית לא מחדשת הרבה, אולי בתוכניות שהיא מקדמת יהיה חידוש? "משרד התחבורה יגיש לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתוך 180 יום, תיקון לתקנות התעבורה לעניין הימצאות טכוגרף דיגיטלי בכל רכב כבד", נכתב בתוכנית. אלא שהממשלה קיבלה כבר בשנת 2005 תוכנית להטמעת טכוגרף דיגיטלי שלא יושמה עד היום. גם מבקר המדינה התייחס לכך בדו"ח שפורסם בשנת 2016.
תוכנית נוספת לרישום אחיד של נפגעי תאונות הדרכים גם היא למעשה יישום של דו"ח מבקר המדינה, שביקר בחריפות את הפערים בין רישומי המשטרה לאלה של בתי החולים. גם התוכנית לעידוד התקנת מערכות בטיחות להתרעה מפני סטיית רכב (באמצעות מתן הנחה כספית באגרת הרישוי) כבר מופיעה כפי שנכתב בתוכנית "החדשה" עצמה - בתוכנית של משרד התחבורה.
עוד נכתב בתוכנית כי "משרד החינוך ימשיך, באמצעות אגף 'זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח', לקיים תכניות ופעולות בנושא הבטיחות בדרכים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, על מנת להמשיך ולבנות את מעטפת הבטיחות האישית והפיסית של התלמידים, ולהטמיע מיומנויות ונורמות התנהגות נכונות ובטוחות במרחב התעבורתי". לא פורט בתוכנית האם בעקבות המשך הטיפול בחינוך התעבורתי יתווספו שעות נוספות והרחבה של תחום זה. גם במקרה זה קבע בעבר דו"ח מבקר המדינה שלא נעשה מספיק.
"הוועדה החליטה לשבת על הגדר"
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "החלטת הוועדה אמורה לתקן מחדל ארוך שנים של קיצוץ נרחב בכסף שיועד למאבק בקטל בדרכים, אך לנוכח העלייה המתמדת במספר ההרוגים בתאונות דרכים בחמש השנים האחרונות החלטות הוועדה לא מביאות בשורה חדשה אלא מקבעות את המצב הקיים. רובן הגדול של ההחלטות לא רק שאינן חדשות אלא התקבלו בעבר ואף היו ידועות לכל גורמי המקצוע. בכל מדינה מתוקנת ועדה כזו הייתה פועלת לשינוי אמיתי שיביא לצמצום ההרוגים מתאונות דרכים, ואילו הוועדה הנוכחית החליטה לשבת על הגדר ולהביט מן הצד על המתרחש בכבישים - מבלי לקבל החלטות אמיצות, כאלו שיצילו חיים".
יחד עם זאת, בתוכנית יש גם קידום נושאים אחרים. כך למשל המשטרה תפעיל בתוך חצי שנה פיילוט בשלושה מקטעים לפחות למדידת מהירות ממוצעת במקטעי דרך, ללא הפקת דו"חות לציבור. משרד התחבורה והמשרד לביטחון הפנים יקדמו את הליכי החקיקה לצורך הפעלת אמצעי האכיפה בכפוף לתוצאות הפיילוט, והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תציג בתוך 45 יום תוכנית להפחתת מספר ההרוגים בקרב הולכי הרגל.
כמו כן, שרת המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובהתייעצות עם גורמים רלוונטיים נוספים, תבחן בתוך 120 יום תיקון חקיקה לפיו לא יוכל אדם להגיש בקשה להישפט בגין אישום בעבירת תנועה, לפני שהגיש בקשה לביטול הודעת הקנס, ותבחן קריטריונים לזימון שוטרים לעדות בבית המשפט כדי לקצר את ההליכים; תוקם מערכת מקוונת שתגביר את יכולת האכיפה נגד נהגים שנוהגים בזמן שרישיון הנהיגה שלהם פסול שתאפשר הנגשת מאגר פסולי הרישיון לציבור; תוקם יחידה משטרתית שתרכז את הטיפול בעבירות מתועדות שמתקבלות ממיזם "שומרי הדרך" של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
ועדת מנכ"לים במקום שרים
בחודש אוגוסט בשנה שעברה הוחלט על הקמת ועדת שרים למאבק בתאונות הדרכים אלא שלאחר כמה שעות היא הספיקה להתחלף לוועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל ראש הממשלה, ובהשתתפות מנכ"לים ממשרדי התחבורה, ביטחון הפנים, המשפטים, החינוך, הבריאות והאוצר.
במהלך השנה האחרונה נמתחה ביקורת על מיעוט ישיבות הוועדה. חברי הוועדה מודעים לכך שמרבית התוכנית החדשה ממוחזרת, אבל מקווים שהבאתה לאישור הממשלה תבטיח את קיומה.
אולי כאן כדאי להזכיר להם החלטה אחרת, קוהורנטית ומשמעותית הרבה יותר שעברה הצבעה בממשלה בשנת 2005 - התוכנית למאבק בתאונות הדרכים שחיברה ועדת שיינין. לפי תוכנית זו, מספר ההרוגים בתאונות היה צריך להיות כיום פחות מ-300 בשנה. מאז 2005 חלפו 12 שנה אבל מספר ההרוגים בכבישים לא ירד ובשנת 2016 נהרגו 377 בני אדם. בתוכנית הנוכחית אין יעדים מדידים, ולמעשה היעד היחיד הוא "הפחתת מספר ההרוגים בתאונות הדרכים". לא נותר אלא לקוות שהפעם לא תהיה זו עוד תוכנית מדף.