קרן נהרי הובאה למנוחות: "היית וונדר וומן איך שנלחמת במחלה"
מאות אנשים, בהם השר לביטחון פנים, השתתפו בהלווייתה של עורכת הדין שנפטרה אתמול. בנותיה הקטנות, מיה וגבריאל, ציירו לב על גבי נייר וכתבו "אוהבות אותך אמא". נילי פז, האמא של נהרי: "כל רגע אשמע את קולך"
עו"ד קרן נהרי בת ה-46 שהלכה לעולמה אתמול לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, הובאה היום (ה') למנוחות בבית העלמין בסביון. מאות אנשים השתתפו בהלוויה, בהם בני משפחה וחברים, שופטים ועורכי דין, נציגים מההתאחדות לכדורגל ועיתונאים. גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, והשר לשעבר איציק מרדכי הגיעו להלוויה.
בנותיה הקטנות של נהרי, מיה וגבריאל, ציירו לב על גבי נייר וכתבו "אוהבות אותך אמא". השתיים נפרדו ממנה עם השיר "לא קלה דרכנו". על ארון העץ שבה מונחת גופתה של נהרי הודבקו ציורים של גבריאל ומיה.
נילי פז, האם של נהרי: "היית בת נהדרת, אמא מקסימה ואחות מדהימה. לפי מספר האנשים אפשר להבין שהיית אהובה על כולם. בחייך הקצרים הספקת הרבה, חייך היו מלאים שמחים וניצלת את הזמן לתת לבנותיך את המיטב. השארת הנחיות לאנשים לעשות דברים אחרי לכתך. נראה לי עכשיו שכל רגע אשמע את קולך ותמיד נשמור על רצונך על פי בקשתך. מתגעגעים אלייך כל דקה".
הבעל, תמיר גילת: "אהובתי, כל כך הרבה נאמר בינינו, נפרדנו בעצב רב אבל עם השלמה של גזרת הגורל. החיים לא השאירו לנו זמן של חסד להיות זוג צעיר ומאוהב. בגיל 32 הכתה בך המחלה לראשונה, זה לא הפריע לקריירה המשפטית שלך והתגברת על הסרטן לכאורה. אל החופה הגענו מלאים באופטימיות, היה לנו הרבה במשותף וכשנולדו בנותינו מיה וגבריאל אהבת אותן אהבת נפש. הבית היה תמיד מלא בחברים. כשאני חליתי בשנת 2010 ונתנו לי חודשים ספורים התנחמתי בכך שאת תגדלי את הילדות שהן מפעל חיינו ואז שב הסרטן. הצלחת להתגבר אבל לפני שנה ושמונה חודשים החל הסיבוב האחרון. שני (הרופאה והחברה) כינסה את המשפחה ואמרה שנותרו לך חודשים ספורים", אמר גילת.
"לאורך כל הדרך נאבקנו במחלה ביחד, אף פעם לא לבד", הוסיף גילת. "במערכה הכפולה היינו שנינו ערבים זה לזו, הבנו הכי טוב האחד את השנייה. אין טיפול בעולם שלא עברת ואין תרופה שלא ניסינו. לפני שבועות הבנו שהמערכה הולכת להסתיים והתכוננו בדמעות כואבות לפרידה. הכנו את הבנות שהטיפולים לא יצליחו. עשית זאת בדרכך ובחיוך אצילי. זכיתי לצידך בחיים מאושרים ועל אלה אנצור לך תודה לעד. זכיתי שתאמרי לי ברגעיך האחרונים שהתחלנו כאוהבים וכך נפרדנו. אבקש להודות לחברים והמשפחה שהיו איתנו בשעות הקשות. מגיע לך לנוח מהפחד והייסורים, אהיה איתך לעד ואשמור על בנותינו היקרות מכל, גבריאל ומיה. לכי לשלום אהובתי ונוחי בשלום על משכבך".
הרופאה שלי פאלוך, חברתה של נהרי: "כל כך עצוב היה לראות את מודעת האבל שלך בעיתון. חשבתי על השיחות האינטימיות שלנו והבנתי שרק איתך חוויתי חויות ותמיד תהיי איתי. אנחנו חברות 30 שנה שהיו כמו רכבת הרים, עם עליות וירידות. את היית וונדר וומן איך שנלחמת במחלה, עם אמונה שתשרדי. אמרת 'אשרוד עוד כמה חודשים, עוד קצת, בסוף ימצאו את התרופה למחלה'. תמיד העדפת למצוא יתרונות במצבך הנוכחי, לא רצית להתאבל, היית אופטימית. וכשהרופאה שלך שני אמרה שצריך לעבור לטיפול אחר ישר כבר תכננת טיול וגם את הטיול הבא. במקום להיות בדיכאון המשכת לטרוף את החיים.
"חיפשת תמיד לצחוק ולשמוח בכל עת", הוסיפה החברה. "היה לך קשה ביום אבל גם בלילה. ביום שני ביקשת לקבל טיפול רק אחרי 'ארץ נהדרת' כי רצית לראות את הפרק. בעונה האחרונה תיארו איך מתמודד שאולי עם הסרטן וביום שני הוא נפרד מהמחלקה שלו בשיבא. קרן הייתה רוצה שבין הבכי והעצב גם אתם תצחקו. יום לפני שנפרדת מאיתנו שאלתי מה תעשי אם יגידו שנשארו לך חמישה ימים. אמרת שמה שתעשי זה לאכול גלידת קצפת ולהיות עם הילדות, כי חוץ מזה עשית הכל. תודה לרופאים שטיפלו בך במסירות ובאהבה".
"בבית שלנו הסרטן היכה פעמיים"
נהרי היא בתו של עורך הדין בני נהרי. בשנים האחרונות עמדה בראש משרד עורכי דין שייצג לקוחות מהתחום הפלילי, ובעבר ייצגה שמות מוכרים כמו העבריינים אסי אבוטבול וזאב רוזנשטיין וכן את מאבטח הרמטכ"ל ארז אפרתי.
בראיון ב-2005, לאחר שניצחה אז את הסרטן, סיפרה קרן נהרי כי "להיות חולת סרטן זה כמו להיות במצב של אדם הממתין לגזר דין בבית המשפט. הוא יודע שהוא הולך לקבל עונש, אבל הוא נמצא במצב של חוסר ודאות נוראי לגבי החלטת השופט. הדבר הכי קשה במחלה הזאת זה מצב חוסר הוודאות".
נהרי הייתה רעייתו של ממלא מקום יו"ר ההתאחדות לכדורגל, עו"ד תמיר גילת, שנאבק בעצמו בימים אלה במחלת הסרטן. גילת משמש גם כיו"ר הקרן לחקר מחלת הסרטן. לפני כשנה וחצי התקיים בביתם של גילת ונהרי האירוע השנתי של הקרן לחקר הסרטן בישראל. בגופו של גילת התגלו שני סוגים של סרטן בהיותו בן 48 ונהרי הייתה זו שחיברה את בעלה לפעילות הקרן, לאחר שביקרה באירוע שהיא ארגנה והביאה למינויו ליו"ר הקרן.
על ההזמנה לאותו אירוע שהתקיים בביתם של גילת ונהרי נכתב "מסיבה". גילת הסביר: "זה חלק מהפילוסופיה של קרן ושלי. גם כשחולים מאוד, צריך לדעת לשלב בחיים צחוק ושמחה. זה מקור הכוח האנרגטי שלנו, בעזרתו אנחנו מתמודדים עם האתגר הגדול שהמחלה הציבה בפנינו. בבית שלנו הסרטן היכה פעמיים".
לפנייה לכתב/ת 
