שיחות האיום על חנאן שנרצחה: "אם את יוצאת מהבית, את יודעת מה יקרה לך"
הוגשו שלושה כתבי אישום נגד רוצחיה של חנאן אלבחירי בת ה-19 מלקיה. לאחר גירושיה הייתה נתונה למסכת איומים מצד דודיה שדרשו שתחזיר את המוהר. בהקלטות שהגיעו לידי ynet שאל אחד הדודים: "איפה הכסף שאמרת שיש לך? אף אחד לא אמר לך לבקש הלוואות". אמהּ מבקשת עזרה בדמעות: "מאיימים עליי ועל בנותיי". 16 נשים נרצחו מתחילת השנה
בשיחות טלפון שהגיעו לידי ynet נשמע יונס אלבחירי (45), אחד הדודים של חנאן אלבחירי מלקיה, מאיים עליה לאחר שהתגרשה. הוא דרש שתחזיר לו את המוהר ששולם בחתונתה. בין היתר אמר לה: "אם את יוצאת מהבית את יודעת מה יקרה לך. נקודה". הפרקליטות הגישה בצהריים (יום א') כתבי אישום נגדו ונגד שני קרובי משפחה נוספים - דודה סאג'ר (25) ובן דודה מוחמד (21). הם נאשמים שחטפו את חנאן בחודש שעבר אחרי שחזרה ממשמרת בבית החולים סורוקה, רצחו אותה, שרפו את גופתה וקברו אותה. אמהּ של חנאן, דלאל אבו סדרה, סיפרה בדמעות כי גם כיום היא חוששת לחייה ולחיי בנותיה.
לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
חנאן נדרשה להחזיר 3,000 דינר עבור המוהר שלה, שכן התגרשה לאחר זמן קצר כשגילתה ששודכה לגבר בעל מוגבלות. טרם רציחתה הקליטה חנאן את דודה בשיחה ובה הוא מאיים עליה. חנאן הקליטה את השיחות הללו, ואמה העבירה אותן לידי המשטרה, ובהן נשמע יונס מאיים על חנאן לתת להם כסף. "תכיני את הכסף. איפה הכסף?".
חנאן: "מאיפה אביא את הכסף, הזהב אצלכם. אל תשקרו".
יונס: "תני לי את הזהב ונמכור אותו".
בשיחת האיומים המוקלטת התחננה חנאן בפני דודה: "באלוהים אין לי כסף. אחזיר הכול בחודש הבא. אני עובדת בכל יום".
יונס: "עובדת או לא עובדת זה לא מעניין".
חנאן: "מה אני אעשה. שיחכו רק עד החודש הבא ואעביר להם את כל הכסף".
יונס: "לא מעניין אותי, תסתדרי לבד. אף אחד לא אמר לך לבקש הלוואות מאנשים. שבי בשקט ואל תשתוללי. אל תעשי שטויות".
בהקלטה אחרת נשמע הדוד: "למה רק 900 דינר? מה עם השאר? איפה הכסף? את משקרת. את אמרת שאת עובדת!".
מכתב האישום עלה ששלושת הנאשמים החליפו את מספר הרישוי במכונית הסובארו שבאמצעותה חטפו את אלבחירי. הם ארבו לה במשך כ-40 דקות. סמוך לשעה 23:07 היא צעדה בשביל המוביל לביתה, ואז הם תפסו אותה והכניסו אותה למושב האחורי. שני עוברי אורח - מוחמד אבו סיאם וטארק אבו סיאם - ראו את החטיפה ואחד מהם הכה בידו על מכסה המנוע, אך הנאשמים נמלטו עם חנאן כדי לרצוח אותה.
בכתב האישום מתואר הרצח כך: "לאחר שחטפו אותה, נוכח צעקותיה של חנאן, הורה יונס למוחמד להגביר את המוזיקה ברדיו. הם נסעו עמה במשך 20 דקות לביתו של יונס, ובזמן הזה נסע מוחמד אלבחירי לגשר סמוך, שם שבר את כרטיס ה-SIM והשליך את הטלפון הנייד כדי שלא יאתרו אותה. כאשר שב מוחמד, אחזו בה סאג'ר ויונס, סובבו את ראשה בתנועה חדה כדי לגרום למותה. אחר כך הכניסו אותה לחבית פח עם חפציה. שניים מהנאשמים שאבו בנזין מהמכונית, שפכו לחבית הפח ושרפו אותה במשך כשעתיים. אחר כך לקחו את שרידי גופתה, הכניסו אותם לשק, וקברו אותה בבור עמוק מחוץ לביתו של יונס, על מנת למנוע את מציאתה".
מהבקשה להארכת מעצר עולה הנאשם יונס התוודה על הרצח בפני מפקד תחנת עיירות, סגן-ניצב שלומי בן שושן. אחיו סאג'ר טען בחקירתו שיונס שבר את צווארה של חנאן, אך לדבריו לאחר מכן שב לביתו. על פי גרסת בנו של יונס, מוחמד, בזמן שאביו סובב את ראשה - סאגר החזיק בה. מוחמד אף ערך שחזור של המעשים והוביל אותם למקום שבו קברו אותה.
אמה של הקורבן: איימו גם עליי
באחת ההקלטות נשמע דוד אחר, תאופיק, משוחח עם האם, דלאל אבו סדרה, לאחר שחנאן נעדרה. דלאל סיפרה כי בכוונת המשטרה להביא את הגופה של בתה לצורך קבורתה.
אמה של חנאן אמרה היום ל-ynet: "קשה לי. אחרי שהם רצחו אותה, איימו גם עליי ברצח. הם איימו על כל הבנות שלי. אני רוצה לעבור מכאן. יש לי בן אחד שלא הולך בכלל לבית הספר. יש לי בת שלא יוצאת מהבית. כל הזמן הדלת שלי נעולה. אני מחכה שהילדה שלי תחזור ותנעל אחריה את הדלת. אמרתי למשטרה שאני רוצה לצאת מכאן. אני לא רוצה להישאר כאן. אני מרגישה מאוימת. אמרתי להם את זה ביום חמישי שעבר. אמרו לי במשטרה ששירותי הרווחה צריכים לעזור לי. אמרתי להם הכול. שמאיימים לרצוח אותי. את הבנות שלי. רצחו אותה בדם קר. הבת שלי לא עשתה שום דבר. במקום לעזור לה רצחו אותה. היא עבדה קשה והתאמצה להחזיר את הכסף שדרשו. לא ציפיתי שירצחו אותה בגלל כסף. לאן הגענו? מאז אני במצב נפשי גרוע. הבת שלי הייתה אישה נהדרת".
על האירועים שקדמו לרצח סיפרה: "חנאן ראתה את החתן פעם אחת. הוא היה מוגבל. הילד הקטן שלי מבין יותר טוב ממנו". כאמור, לאחר הגירושים נאלצה חנאן להחזיר את המוהר ששולם עבורה והיא יצאה לעבוד. "היא עבדה בסורוקה. משמרת לילה. חטפו אותה אחרי שחזרה ממשמרת".
האם מבקשת כאמור סיוע בהול: "אני מפחדת שהם גם ירצחו אותי. יש לי חמישה בנים חולים, יש לי בנות שאני לא רואה אותן. טענו במשטרה שיש לי כוונות לרצוח את הדוד שרצח את הבת שלי. מי אני שארצח? אני בקושי חיה".
גורמי מקצוע הביעו דאגה לשלומה של האם דלאל, ששיתפה פעולה עם המשטרה. עו"ד אינסאף אבו שארב מעמותת "איתך-מאקי" (משפטניות למען צדק חברתי) פגשה בה וסיפרה: "אני מטפלת במקרים רבים כאלה. המקרה הזה מראה לנו בצורה ברורה איך מתנהלות המשטרה ומחלקת הרווחה: את אף אחד לא מעניין מה קורה עם המשפחה הזו. לדברי דלאל, עד עכשיו אף גורם מהרווחה לא ביקר אצלה. זו פשוט הפקרות. זה חמור מאוד. אי אפשר לשתוק על זה" (מהרווחה נמסר בתגובה: "העובדים חוששים להגיע. יתקיים ביקור בית בליווי המשטרה").
גורם מקצוע אחר הוסיף: "המשטרה צריכה לדאוג שהאימא תעוף משם. זו האחריות שלה. החיים שלה בסכנה". על האפשרות שניתן היה להציל את חנאן על רקע התלונות במשטרה: "אף אחד לא העריך את הסכנה. כי היא לא דיברה על מצוקה. יש מקרים שניתן לומר שהכתובת הייתה על הקיר, אבל זה לא היה המקרה".
יתמות וגירושים. הרקע לרצח
על פי המשטרה, הרקע לרציחתה נעוץ בגירושיה לפני חצי שנה - זמן קצר לאחר שחותנה עם גבר בעל מוגבלות. היא נדרשה להחזיר את המוהר ששולם עבורה, והחליטה לצאת לעבוד. אלבחירי, יתומה מאב, נמצאה תחת חסותו של דודה, והוא סבר שיציאה לעבודה מהווה פגיעה בכבוד המשפחה.
ב-3 במאי, סמוך לשעה 21:00 בלילה, התקשרה חנאן אלבחירי בת ה-19 לאמהּ ואמרה שהיא נמצאת בדרך הביתה.
רגעים ספורים לאחר מכן היא נחטפה והובלה למותה.
על פי המשטרה, החשודים תכננו את החטיפה במשך כשבוע. מפרטי החקירה עולה כי חנאן אלבחירי נחטפה למתחם המשפחה שבגבעות גורל, שם "חקרו" אותה החשודים. הם ביצעו חיפוש בציוד האישי שלה ותשאלו אותה לגבי האנשים שעמם נפגשה. לבסוף שברו את המפרקת שלה, שרפו את גופתה במשך כמעט שעתיים, ומשם נשאו את השאריות בתוך שק לשטח וקברו אותו בעומק של כ-4-3 מטרים.
במהלך החקירה נשבר מחמד אלבחירי והודה במיוחס לו, אך לא הביע צער על המעשה. הוא זה שהוביל את השוטרים למקום שבו נקברה.
לפנייה לכתב/ת 
