שתף קטע נבחר

 

כך נכשלת המדינה בטיפול בגברים אלימים

ארבע נשים נרצחו בשבוע שעבר על ידי בני זוג וקרובי משפחה. בדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" מגלה: רק שני הוסטלים מטפלים בגברים אלימים שמעוניינים בטיפול, הקו הממשלתי מפנה לוויצו וקיים מחסור בעובדים סוציאלים בתחנות המשטרה. משרד הרווחה: מקדמים תוכנית למיגור רצח נשים ואלימות במשפחה

 

 

עמוס: "אמרתי לה שאני אלמד אותה לקח"    (צילום: מתן טורקיה)

עמוס: "אמרתי לה שאני אלמד אותה לקח"    (צילום: מתן טורקיה)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

כשעוברים על השמות, הגילאים והמקומות מהם הגיעו, קשה למצוא מכנה משותף בין 16 הנשים שנרצחו בחצי השנה האחרונה על ידי בן זוג או בן משפחה. ספק אם מסלול חייהן היה מפגיש ביניהן, אך הסיפורים המצמררים גורמים באופן טבעי לשאלה אחת לעלות: למה לא נמנעו מקרי הרצח הללו?

 

מדי שנה פונים גברים אלימים ומבקשים עזרה בלשכות הרווחה וגם באופן פרטי. בעולם הטיפולי כבר הוסכם כי טיפול בגברים אלימים יכול למנוע מקרים של אלימות ואף מקרי רצח, ומוסכם גם הצורך במתן מענה ספציפי וייעודי להם. אך אילו אופציות מעמידה מדינת ישראל עבור אותם גברים, והאם אפשר לצמצם את מספר מקרי הרצח על ידי התערבות טיפולית בתוקף בשלב מוקדם יותר.

 

לא מדברים על הגברים

בחדר קטן בשכונת בית הכרם בירושלים פועל הקו הפתוח האנונימי היחידי בישראל לגברים אלימים. הוא הוקם לפני ארבע שנים ופועל מתוך משרדי ויצו, מכספי תרומות בלבד. שמוליק הרשקוביץ, רכז הקו, מספר כי יש משמעות לעובדה שמפעילים אותו גברים בלבד. "משהו באינטראקציה של 'גבר לגבר' הופך את השיחה לנוחה יותר, יש הרבה חשדנות ופחד לפנות לעזרה".

 

מי בעצם מתקשר?

"מתקשרים לקו כי היה איזשהו טריגר. הרבה פעמים מתקשרים רגע לפני הפיצוץ, או כשנחצה קו אדום. הם מספרים שהרימו יד לראשונה או שזרקו חפץ על בת הזוג שלהם, והם מבוהלים. העובדה שהקו אנונימי מאפשרת להם לפרוק את מה שהם מרגישים באופן שהם לא יכולים לעשות בשום מקום אחר. חלקם מתקשרים ומיד מנתקים, חלקם מתחילים לדבר, נבהלים מעצמם ואז מנתקים, וחלקם נותנים לנו הזדמנות".

 

בשלב הזה השיחה נקטעת והטלפון מצלצל. הרשקוביץ מרים את השפופרת ומהעבר השני יועצת חינוכית שחושדת כי בבית ספרה לומד תלמיד שאביו מכה את אמו. היא שואלת מה עליה לעשות. הוא מיד מפנה אותה לגורמי הטיפול הרלוונטיים. "צריך להבין שיש קשר שתיקה לגבי הגברים", הוא מסביר. "עליהם אף אחד לא מדבר וזה תפוח אדמה לוהט. אנשים מפחדים להביע איזושהי עמדה כלפיהם, כי הם מפחדים שהיא תתפרש כהבעת אמפתיה, אבל כדי לצמצם את האלימות אי־אפשר שלא לדבר על הגברים האלימים. אנחנו לא מקבלים את האלימות שלהם ולעולם לא נקבל אותה. אנחנו כן משוכנעים שהפתרון חייב לעבור דרכם". הרשקוביץ מספר, בין היתר, על גבר שנהג להתקשר לקו במשך חודשיים, עד שבסופו של דבר, לאחר שיחות רבות עם המתנדבים, החליט לטפל בעצמו. שוב השיחה נקטעת, ועל הקו פונה נוסף המבקש עזרה.

 

גבר מכה, אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
גבר מכה, אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

פעילות הקו, אליו פונים כ־500 גברים אלימים בשנה, רחוקה מלתת מענה היקפי. הרשקוביץ מספר כי בהיעדר תקציב, רבים בכלל לא יודעים על קיומו של הקו. "אנחנו חולמים להנגיש אותו גם בערבית, רוסית ואמהרית ולהרחיב את שעות הפעילות שלנו, אך כאמור אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמנו כרגע".

 

"לא יכול להיות שהקו היחידי לגברים אלימים מופעל על ידי עמותה ולא על ידי המדינה", אומרת רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו.

 

מה לגבי קו הסיוע הארצי שמפעיל משרד הרווחה?

"זה קו חירום כללי מאוד, גברים אלימים לא יפנו לשם. זה לא מתאים להם ולא פונה אליהם. הגברים האלימים חייבים מענה ישיר, אישי, מגבר שידבר איתם בגובה העיניים".

 

נוימן מספרת כי אחוז נמוך מכלל המטופלים בנושא האלימות המשפחה הם גברים. "במדינת ישראל מטופלות בעיקר הנשים, וצריך להבין שהטיפול בהן ובילדים מתרחש לאחר שהאלימות התחוללה. לטפל בגברים זה לנסות לתפוס אותם לפני, ויש לזה חשיבות. לעבוד עם הצד שמחולל את האלימות, זה לא פחות חשוב מלעבוד עם הקורבן לאלימות".

 

גם נוימן מצביעה על חשדנות גדולה בקרב הגברים האלימים כלפי גורמי הטיפול ומציינת כי הבושה משחקת תפקיד ומונעת מרבים לבקש טיפול. המדינה, לדעת נוימן, נוחלת כישלון בטיפול באותם גברים. "יש, למשל, מחסור חמור בעובדים סוציאליים בתחנות המשטרה, שמטרתם להגיע לאותם גברים אלימים ולסייע להם", היא אומרת. "הם לא נמצאים בכל התחנות וזמינים באופן חלקי בלבד. אם גבר אלים מגיע לתחנה מסוימת ובשעה מסוימת, הוא יכול לקבל מענה, אבל מה הסיכוי שזה יקרה. צריך להיות מענה בכל התחנות ובמשך כל שעות היממה".

 

שלשום אישרה ועדת השרים למאבק באלימות תוכנית למניעת רצח נשים, אך לדברי נוימן, לא ברור מה יעלה בגורלה בשטח. "לא הוקם הגוף הביצועי ליישום התוכנית ובלי להקים גוף כזה, לדעתי התוכנית תתמסמס. יש חוסר ודאות לגבי הסיכוי של התוכנית הזו, בעיקר משום שיש חוסר סדר לגבי האופן שבו יועבר הכסף, ועל הדברים האלה זה ייפול. התוכנית עצמה כתובה מעולה והיינו שותפות לכתיבתה, התקצוב הוא נכון, יחסית למעט שהיה עד עכשיו. בכל מקרה, כרגע זה נראה יותר ברמת ההצהרות".

 

"בנות הזוג שלי חיו בפחד"

על פי מדד האלימות של ויצו, בשנת 2016 נרשמה עלייה של כמעט 75 אחוז בפתיחת תיקים בגין אלימות בין בני המשפחה, כשהנפגעת היא האישה, אך רק רבע מהמטופלים במרכזים לטיפול באלימות במשפחה הם גברים. על מנת לבדוק כיצד מתמודדות הרשויות עם גברים אלימים, התקשרנו למוקד הרווחה של משרד הרווחה (במספר 118). לאחר המתנה של דקה, ענה לנו מוקדן מטעם המשרד. הצגתי את עצמי כגבר אלים מאזור באר־שבע, וביקשתי עזרה. "כבר כמה חודשים שאני מכה את אשתי", אמרתי.

 

"אני מבין, זה טוב מאוד שהתקשרת", השיב המוקדן, שיש לציין שהיה רגיש וקשוב. "אני אפנה אותך ללשכת הרווחה בבאר־שבע. הם לא תמיד עונים שם אז לדעתי עדיף שתשאיר הודעה. בנוסף, כדאי שתתקשר גם לקו הסיוע לגברים אלימים". "של ויצו?" שאלתי, וניסיתי להבין אם מדובר על הקו שבו ביקרנו. "כן, תרשום את המספר". קראתם נכון: משרד הרווחה מפנה גברים אלימים המבקשים סיוע לעמותה חיצונית. בלשכת הרווחה של באר־שבע, אגב, לא ענו לטלפון. המוקדן של משרד הרווחה הזמין אותי לצלצל שוב במידה ולא יענו, אבל ככל שהמענה מסתבך יורד הסיכוי שגברים אלימים ישתמשו בו.

 

בנוסף למרכזים למניעת אלימות במשפחה שמפעיל משרד הרווחה בפריסה ארצית, מפעיל המשרד כיום רק שני הוסטלים לטיפול בגברים אלימים, בבאר־שבע ובהרצליה, ומטופלים בהם כ־80 גברים בשנה. עמוס (שם בדוי) יודע בדיוק מה קורה בראשו של גבר אלים, כי גם הוא היה כזה. כשבת זוגו לא ענתה לו, הוא חיבל ברכב שלה. במקרה אחר, הגיע למכון הכושר שבו התאמנה, איים עליה וצעק ש"ישרוף את המקום" אם לא תחזור איתו הביתה. כמה ימים לאחר מכן, כשאמרה לו בת זוגו שהיא הולכת לאירוע של העבודה, עקב אחריה למקום. "ישבתי על הבר וכשראיתי אותה השלכתי עליה כוס זכוכית מול כולם". בת הזוג אושפזה בבית החולים, ועמוס נעצר. "זו הייתה מערכת יחסים חולה, כל הזמן איימתי עליה", הוא מספר היום. "בנות הזוג שלי חיו בפחד ממני".

 

מה הרגשת כשהפעלת אלימות כלפיה?

"שליטה. אני זוכר שאמרתי לעצמי 'היא לא תעשה מה שהיא רוצה'. אני רציתי לקבוע. כמה שעות לאחר מכן שאלתי את עצמי 'מה אני עושה, מאיפה הרוע הזה, למה אני לא מצליח לשלוט על זה'. רציתי רק להרוס".

 

בצו בית משפט, החל בטיפול בבית נועם בהרצליה, הוסטל המעניק טיפול לגברים אלימים. "אמרתי לשופטת שתשלח אותי למאסר עולם, אבל לפני כן אני רוצה טיפול. זו הייתה המתנה הכי גדולה שקיבלתי". במשך חצי שנה שהה בהוסטל. החוויה הזו, הוא אומר, שינתה את חייו. "מלמדים אותך להרגיש".

 

במשך שנים היה עמוס מוכר לשירותי הרווחה בעיר מגוריו. "לא קיבלתי שום טיפול. היו מקרים שהתקשרתי ללשכת הרווחה ולא קיבלתי שום מענה. אמרו לי שיחזרו אליי ולא חזרו. לפעמים בא לי ללכת לבית המשפט ולהגיד לשופטת תודה על כך שהצילה את חיי, אבל זה היה צריך לקרות מוקדם יותר".

 

מה אתה חושב כשאתה שומע על מקרי רצח של נשים היום?

"זה גורם לי להרגיש רע מאוד, כי אני יודע שאפשר אחרת. המדינה צריכה לתת אפשרות לאלו שרוצים לטפל בעצמם. אפשרות אמיתית. אין שום סיבה שגבר ירים יד על אשתו, לא משנה מה".

 

איך לדעתך היו נראים החיים שלך אם היית מקבל את הטיפול בשלב מוקדם יותר?

"סביר להניח שלא הייתי במערכות יחסים אלימות כל כך. היום אני מרגיש שאני יכול לדבר. אני חייב את החיים שלי לטיפול שעברתי".

 

משרד הרווחה: מקדמים רפורמה

ממשרד הרווחה נמסר: משרד העבודה והרווחה מפעיל 106 מרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה ברחבי הארץ. המרכזים מאוישים בעובדים סוציאליים שעברו הכשרה רחבה לטיפול באלימות במשפחה, ומפעילים, בין השאר, שירותי טיפול פרטניים וקבוצתיים לגברים שנוהגים באלימות כלפי נשים וילדים. בשנת 2016 טיפלו מרכזי המשרד ב־2,558 גברים (מתוך כ־11,000 מטופלים ומטופלות), במסגרת 71 קבוצות טיפוליות לגברים אלימים ובמסגרת טיפולים פרטניים.

 

בנוסף מפעיל המשרד תוכנית ייחודית לגיוס מטופלים בתחנות המשטרה, במסגרתה עובדים סוציאליים המוצבים בתחנות פוגשים גברים ונשים המגיעים לתחנה בעקבות אירועי אלימות במשפחה, ומציעים להם להצטרף לתוכנית טיפולית. כמו כן, מפעיל המשרד את קבוצת קל"ע - קבוצה לעזרה עצמית של גברים.

 

במוקד 118, הפועל 24 שעות ביממה, עובד צוות ייעודי העוסק בטיפול מיידי בפניות בנושאי אלימות במשפחה, לרבות פניות מגברים הנוהגים באלימות ומבקשים סיוע.

 

שירות המבחן למבוגרים במשרד העבודה והרווחה מפעיל שני בתים טיפוליים לגברים אלימים כלפי בנות זוגם המצויים בהליך פלילי: "בית נועם" בהרצליה ו־"דיאלוג מחודש" בבאר־שבע, אשר בכל אחד מהם מטופלים כ־80 גברים בשנה. בית נוסף מתוכנן להיפתח בעתיד הקרוב. בנוסף, מפעיל שירות המבחן קבוצת בוגרים במטרה לשמר את הישגי הטיפול.

 

שירות המבחן במשרד העבודה והרווחה מפעיל 25 קבוצות בפריסה ארצית לטיפול קבוצתי ייעודי בגברים אלימים כלפי בנות זוג, במסגרתן טופלו בשנת 2016 326 גברים. כמו כן, מפעיל השירות חמש קבוצות לגברים בתנאי מעצר בית ו/או תנאים מגבילים.

 

בסה"כ בשנת 2016 הופנו לשירות המבחן כ־3,000 גברים בעבירות של אלימות כלפי בנות זוג. כ־1,500 טופלו במסגרות הייעודיות של שירות המבחן.

 

שר העבודה והרווחה מקדם רפורמה למיגור תופעת רצח נשים ואלימות במשפחה, הכוללת בין היתר הקמת מערך ומנגנון לאומי לתיאום בין־משרדי; פתיחת מרכזי סיוע אזוריים לקליטת מקרי חירום במתכונת חדשה של 24/7; התאמת מענים לאוכלוסיות יעד ייחודיות - ערבים, חרדים, עולים, נפגעי נפש ועוד; הרחבת השימוש באמצעים דיגיטליים למניעת סכנה ואיתור התוקף.

 

קו הגברים ליציאה ממעגל האלימות: 1-800-393904

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אסף מגל
גבר בבית סוהר, ארכיון
צילום: אסף מגל
מומלצים