הסרטן במפרץ חיפה: המדינה מפסיקה את המחקר שבדק קשר לזיהום
שרי הבריאות והגנת הסביבה ליצמן ואלקין קיבלו את המלצות הוועדה שליוותה את המחקר שבדק קשר בין הזיהום במפרץ לתחלואה. הסיבה: שיטות המחקר. "לנגד עיניי הוועדה עמד לאורך כל הדרך האינטרס של תושבי מפרץ חיפה לדעת את תמונת המצב האמיתית"
משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה פרסמו בצהריים (יום א') הודעה משותפת שבה הודיעו על הפסקת המחקר שבדק את הקשר בין זיהום לתחלואה במפרץ חיפה.
"שר הבריאות והשר להגנת הסביבה קיבלו את המלצת הוועדה המדעית המלווה למחקר הניטור האפידמיולוגי של מפרץ חיפה שלא להמשיך את המחקר - גם בנושא הערכת החשיפה לזיהום אוויר ומדדי גדילה בילודים", נכתב בהודעה.
עוד נכתב כי "באוגוסט 2016 קיבלו השרים את המלצת הוועדה המדעית להפסיק ביצוע שלושה מודלים במחקר העוסקים בבחינת הסיכון לפתח סרטן, אסטמה של ילדים ואסטמה של מיועדים לשירות ביטחון. זאת מאחר שלפי המלצות הוועדה, שיטות המחקר והתוצאות לא יכולות בשום אופן להוות בסיס להערכת הקשר בין רמות זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה לבין התחלואה באזור.
"לאחר קבלת התייחסות החוקרים למודלים ניטור איכות אוויר, מדדי גדילה בילודים וניטור ביולוגי, המודל היחיד שהוועדה ממליצה להמשיך בו הוא ניטור ביולוגי. המשרד להגנת הסביבה נערך לפרסום קול קורא חדש לתמיכה בביצוע מחקרים בנושאים אלה.
"יצוין, כי לנגד עיניי הוועדה עמד לאורך כל הדרך האינטרס של תושבי מפרץ חיפה לדעת את תמונת המצב האמיתית: אם קיים קשר בין זיהום אוויר לבין בריאות האוכלוסייה". עוד נכתב כי "באוגוסט 2016 הוועדה סברה פה אחד כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה והם אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה". חברי הוועדה טענו כי המחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות השיטות ולתוקפן "ומכאן, ספק גם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו".
במהלך החודשים האחרונים, מאז אוגוסט 2016, התקבלה תגובת החוקרים להתייחסות הוועדה. חברי הוועדה שקלו הצעות ותגובות לשיפור מודל החשיפה, מדדי גדילה בילודים וניטור ביולוגי. היות שצוות המחקר לא צירף מומחה ומשלא הוטמעו הערות הוועדה לגבי השיטות במודל החשיפה, הוועדה המליצה שלא להתקדם עם מודל החשיפה לזיהום אוויר ומודל מדדי גדילה בילודים. כלומר, להמשיך אך ורק במודל הניטור הביולוגי.
החוקרים עוד לא התחילו במודל הניטור הביולוגי, והדבר דורש את הסכמת החוקרים. את מחקר הניטור הביולוגי היו אמורים להוביל חוקרי אוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' ליזי פיירמן, ד"ר פטריסיה שוברט ונוספים. היה אמור להתקיים ייעוץ עם גורמים באוניברסיטת ראטגרס, לגייס מתנדבים מקרב סטודנטים ושוטרים - אוכלוסייה ששוהה בחוץ לאורך זמן, ולבדוק אם הם חשופים לזיהום חלקיקים בחיפה שמקורו מתעשייה, לעומת כאלה שמקורם בתחבורה. המחקר אמור היה להתבצע לאורך חמש שנים. ואולם הוועדה ממליצה לשנות זאת ולייעד את המחקר לאוכלוסייה של שוטרים, רופאים ואחיות.
עקב המלצות הוועדה החד-משמעיות, המשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם משרד הבריאות נערך לפרסום קול קורא חדש לצורך תמיכה במחקרים חדשים בנושאים אלה.
המחקר: תחלואה גבוהה, היקף ראש קטן
בפברואר 2016 פורסם כי תינוקות באזורים המזוהמים במפרץ חיפה נולדו עם ראשים בהיקף הקטן ב-30-20 אחוזים מבאזורים סמוכים אחרים, פחות מזוהמים. שיעור התחלואה בסרטן ריאות ובלימפומה גבוה עד פי 5 מהממוצע הארצי. הממצאים המטלטלים הללו עלו במחקר המקיף של אוניברסיטת חיפה. פרופסור מיכה ברחנא מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה אמר כי "זה רק היה צפוי שיימצא ממצא כזה. בכל פינה שאתה לא בודק, אתה מוצא שהתחלואה גבוהה יותר באזור חיפה".
לדברי פרופ' ברחנא, "יש בפירוש קשר בין זיהום אוויר לתחלואה. זה שזיהום אוויר יכול לגרום ללידות במשקל נמוך, זה דבר ידוע. לפי הפרסומים, המחקר מראה על קורלציה בין אזורים בעלי רמת זיהום אוויר גבוהה לבין ילדים במשקל לידה נמוך. המחקר הזה בעצם הולך בד בבד עם מחקרים אחרים של תחלואה במחלות לב, מחלות נשימה בילדים. זו עוד אחת מהתוצאות שיכולות להתקיים כתוצאה מזיהום אוויר גבוה".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה להפסקת המחקר האפידימיולוגי: "עיריית חיפה דורשת מהממשלה למצוא את הדרך והמתודולוגיה כדי לחקור אחת ולתמיד את הקשר בין הזיהום והשלכותיו. עד אז יש לעצור את כל התוכניות שיש להן השפעה סביבתית".