רופאים, מורים ואנשי ביטחון ב"מאגר האנסים": "זה יכול להיות כל אחד"
כששומעים "תקיפה מינית" חושבים על סמטה חשוכה וגבר מפחיד נודף אלכוהול. אבל נתונים שנאספו מתוך 1,800 העדויות על תקיפה מינית במאגר של עמותת "אחת מתוך אחת" מעלים: אנסים ותוקפים מינית נמצאים בכל שכבה באוכלוסייה, ורבים מהם עוסקים דווקא במקצועות רגישים בתחום הטיפול והאכיפה, היכן שהתלות בהם מאפשרת להם לנצל ולפגוע
קל ומפתה להאמין שגברים שאונסים ותוקפים מינית הם מהסוג שחי בשולי החברה. שלרוב מדובר באלכוהוליסטים מובטלים שמשחרים לטרף בסמטאות חשוכות. האמת המפחידה היא שתוקפים מתאימים לכל הפרופילים. הם יכולים להיות כל אחד, כולל רופא המשפחה, הפסיכולוג והמורה בבית הספר.
נתוני עמותת "אחת מתוך אחת", שמתפרסמים כאן לראשונה, מגלים שמרבית התוקפים הם אנשים שהקורבנות מכירים, ורבים מהם עוסקים במקצועות נחשבים ויוקרתיים. בראש הרשימה ניצבים דווקא אלה שאמורים לטפל, לחנך ולשמור עלינו. אנשים שלרוב נשים - אך גם גברים - פונים אליהם בזמן מצוקה, והם מנצלים את מעמדם וסמכותם כדי לפגוע מינית.
לפני שנה וחצי הוקם "מאגר הצלבת שמות אנסים ופוגעים מינית" של עמותת "אחת מתוך אחת". בפרק הזמן הקצר הזה נאספו במאגר קרוב ל-1,800 שמות של אנסים ותוקפים מינית, במטרה ליידע את הנפגע/ת אם ישנם עוד מקרי תקיפה שבוצעו על ידי מי שפגע בה או בו - לפני קבלת החלטה בנוגע להגשת תלונה במשטרה. אחד השמות שהוכנס למאגר מספר רב של פעמים היה אלון קסטיאל, שכעת נאשם בביצוע עבירות מין חמורות שביצע לכאורה בנשים צעירות. חוץ מהמקרה המפורסם הזה, התגלו עוד כעשרים הצלבות של תוקפים לכאורה.
חשוב להבהיר: הנתונים שנמסרו על ידי העמותה ל-"24 שעות" כוללים רק את מקצועם של התוקפים לכאורה וסוג העבירה; אונס, אונס קבוצתי, הטרדה מינית, ביצוע מעשה מגונה או תקיפה מינית באופן כללי. בשום מקרה לא נמסרו לידינו שמות התוקפים לכאורה או שמות הנפגע/ת וגם לא פירוט המעשים, וזאת בשל חיסיון המאגר.
"הייתי המומה"
ב-405 מקרים שתועדו במאגר, מדווח על תקיפה מסוג אונס או ניסיון אונס. ב-17 מקרים מתוכם עולה חשד לשימוש בסם אונס במהלך התקיפה. מתוך כלל השמות שנאספו במאגר, ב-1,227 מקרים צירפו הנפגעות גם את משלח ידם של התוקפים. נשים רבות לא יופתעו לגלות שבראש הרשימה עומדים 175 תוקפים מתחום הטיפול, מהם 94 במקצועות הרפואה בהם רופאי ילדים, רופאי נשים, רופאי משפחה, רופאי שיניים ופסיכיאטרים. 14 מהם פסיכולוגים, 54 מהם מטפלים - עובדים סוציאליים ומטפלים אלטרנטיביים, ו-13 מהם מעסים.
126 מכלל התוקפים ברשימה הם אנשי חינוך, מהם 88 מורים, 16 מרצים ו-11 מדריכים. 122 מכלל התוקפים הרשומים במאגר הם אנשי עסקים: 48 מנהלים, 6 מנכ"לים ו-68 בעלי עסקים. 107 מכלל התוקפים שמקצועם ידוע הם אנשי שירות הביטחון; 47 קצינים בקבע, 15 שוטרים ו-45 חיילים.
48 מכלל התוקפים הם עורכי דין. מקצועות בולטים נוספים הם נבחרי ציבור, בהם עובדי עיריות, פוליטיקאים בכירים מכהנים, אנשי תקשורת, במאים, שחקנים וידוענים.
במאגר אפשר למצוא גם שיפוצניקים, אנשי תחזוקה ונגרים, אדריכלים, טייסים, אנשי דת, אנשי שיווק, מתדלקים, מתווכים, שליחים, זבנים, מוסכניקים ועובדים כלליים נוספים, אבל אי אפשר להתעלם ממספר התוקפים שמגיעים מתחומי הטיפול והאכיפה, אנשים שפונים אליהם לא פעם דווקא מתוך מצוקה או חולשה ומנצלים את החולשה הזאת או את מרותם כדי לפגוע.
גם באיגוד מרכזי הסיוע מכירים פניות רבות של נשים וגברים שנפגעו על ידי אנשי טיפול או על ידי בעלי מקצועות שנחשבים מכובדים. "יש פניות רבות באופן משמעותי שמלינות על פגיעות שנעשו על ידי אנשי טיפול", אומרת לילך בן עמי, רכזת הליך פלילי במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית תל אביב. "נשמע עליהם יותר מעל שליחים, טכנאים ובעלי מקצועות 'צווארון כחול'. אחת הסיבות הברורות היא שהטיפולים הפיזיים הם כר נרחב למה שנקרא לו 'גמישות פעולה'".
"התוקף מרגיש שהוא בלאו הכי שם, הוא בלאו הכי נוגע בה. אם הוא רופא נשים הוא בלאו הכי מבצע חדירה עם האצבעות או עם מכשור רפואי, לכן הסיכוי שייתפס הוא נמוך. כך גם הרופא יכול לתת לעצמו ולמטופלת הצדקה למעשיו. רמת האמון שניתנת מתוקף ההקשר היא גבוהה ביותר, והפגיעות מתרחשות יותר כי זה נגיש מאשר לשרברב. המעבר ששרברב צריך לעשות מטיפול בצנרת של הבית לתקיפה של אישה הוא הרבה יותר גדול".
שירה (שם בדוי) הייתה בת 35 כשהגיעה לבצע סקירת מערכות שנייה במרפאה הסמוכה למקום מגוריה, מה שעבר עליה שם קשה לקריאה. "הייתי בשבוע 23 וקבעתי תור לרופא נשים שעבד מטעם קופת החולים בה אני מבוטחת לבצע סקירת מערכות שנייה. ידעתי שזו סקירה שברובה מתבצעת על פני הבטן. לקראת סוף הסקירה הרופא אמר שהוא רוצה לבדוק גם את צוואר הרחם, ושלח את בן זוגי לכבות את האור ולהמתין שם עד שיאמר לו להדליק את האור בחזרה. כשבן זוגי התרחק והיה מעבר לווילון הכניס הרופא את המתמר הווגינלי, כביכול כדי לראות את צוואר הרחם. מאותו הרגע הבדיקה הפכה למשהו אחר".
בזמן שבן זוגה של שירה מעבר לווילון, ביצע בה הרופא מעשה מגונה באמתלה של בדיקה. "הייתי המומה", היא מספרת. "זה קרה נורא מהר. לא הצלחתי להוציא מילה מהפה וגם לא לנשום. אז הוא אמר לבן הזוג שלי להדליק את האור, הדפיס תמונה של צוואר הרחם, אמר שהכל תקין וזרק את התמונה לפח. בטופס סיכום הבדיקה הוא לא הזכיר במילה את מצבו של צוואר הרחם. במשך שבוע לאחר הבדיקה נותרתי המומה. שאלתי את הרופא המטפל שלי אם זאת בדיקה שהם נוהגים לעשות והוא אמר 'בשום פנים ואופן לא'".
שירה בחרה שלא להתלונן במשטרה. "ידעתי שאין לי למה - בדיקה גינקולוגית היא בדיקה שלפעמים מערבת החדרה של אצבעות או מתמר. לא חשבתי שבמשטרה או בפרקליטות יוכלו להתקדם עם תלונה נגד גינקולוג שביצע בדיקה וגינלית כביכול שגרתית. בנוסף הוא זרק את התמונה של צוואר הרחם ולא אזכר את הבדיקה בטופס כך שיוכל להגיד שמעולם לא בדק".
"לדעת שהן לא לבד"
עמותת "אחת מתוך אחת" הוקמה לפני ארבע שנים על ידי עורכת הדין גל שרגיל ושלומית הברון. "באותה תקופה פורסמו הרבה מקרים של תקיפות מיניות והרגשתי שצריך לעשות משהו שיאגד את כל המקרים כי זה הולך לאיבוד כשנשים כותבות בפייסבוק הפרטי שלהן או בקבוצות פמיניסטיות סגורות", מספרת עורכת הדין שרגיל, "חשבתי שצריך להראות את המסה. להראות שזה באמת קורה לכל אחת. פניתי לשלומית (הברון, נ"ב) ושאלתי אם היא רוצה להצטרף. היא מיד נרתמה". לדברי שרגיל, כבר בשבוע הראשון התקבלו עשרות עדויות בעמוד הפייסבוק. "מצד אחד שימח אותנו שזה מצליח, מצד שני זה היה קשה להכיל את כמות העדויות ולדעת שכל כך הרבה תקיפות מתרחשות".
עד היום נאספו בעמוד הפייסבוק של "אחת מתוך אחת" קרוב ל-2,300 עדויות של מקרי תקיפה מינית והעמוד עצמו זכה ל-40 אלף לייקים.
"כששטף העדויות המשיך היינו צריכות להחליט אם אנחנו ממשיכות עם זה", אומרת שלומית הברון, "כי ככה זה עובד באינטרנט. אם לא היינו ממשיכות לתפעל את זה העמוד היה גווע. הקמנו בכוונה דף ולא קבוצה כי , להביא למודעות את היקף וחומרת התופעה גם בקרב אנשים שלא קרובים לנושא".
"המטרה שלנו היא לאפשר לנערות ולנשים כמו גם לנערים ולגברים לכתוב את העדות שלהם, בשפה שלהם, ללא שיפוטיות וביקורת, ללא האשמת קורבן, במרחב בטוח. לחשוף את הציבור לעדויות הרבות שמלמדות שבאמת מדובר באחת מתוך אחת, שהתופעה רחבה וגדולה ולא שולית. ליצור תהודה ציבורית", אומרת הברון. "קיבלנו הרבה תגובות מגברים שפתאום הבינו שמה שהם עשו זאת הטרדה או גברים שמבינים לראשונה איך הטרדה מינית נראית ומרגישה".
לפני כשנתיים קראו שרגיל והברון בתכתובת בין שתי נשים בעמוד העמותה רעיון: להקים מאגר תוקפים. "זה הדליק לי את כל הנורות האדומות בראש. אמרתי 'וואו, זה מדהים. איך לא חשבנו על זה קודם'. שאלנו אותן אם הן רוצות לקחת את זה על עצמן או שאנחנו נדאג לזה - והן אמרו שאנחנו יכולות להרים את הפרויקט", מספרת הברון. "בשלב הראשון חיפשנו פתרון טכני, כי הדבר הכי חשוב במאגר הוא החיסיון שלו. רק אחרי שפתרנו את העניין הטכני התחלנו להריץ את המאגר".
כשעולה הצלבה פונה שרגיל אל הנפגעות שביקשו מראש להיות מיודעות אם ישנה הצלבה ומעדכנת אותן. "חלק מהן רצו להגיש תלונה במשטרה בעקבות הגילוי על פגיעות נוספות. אחרות החליטו שלא, אבל כולן חשו הקלה לדעת שהן לא לבד", אומרת עורכת הדין שרגיל. במקביל הוקם מאגר נפרד לשמות של מרצים באקדמיה.
לדבריה, אחד הממצאים שעולים מהמאגר הוא שבמרבית המקרים התוקף הוא אדם מוכר לנפגעת. "המאגר מלמד שזה קורה לכולנו; ליהודיות, ערביות, דתיות, חילוניות, ימניות ושמאלניות וזה קורה על ידי כולם - מזרחים, ערבים, אשכנזים, חילונים, דתיים, שרברבים, טייסים, רופאים, עורכי דין, מוכרים בשוק, מורים ונבחרי ציבור".
אריאל אבקסיס, מפקח ארצי ברשות לשיקום האסיר, מומחה בטיפול בעברייני מין, מסכים עם ההנחה שעברייני המין מגיעים מכלל השכבות, המעמדות והמקצועות באוכלוסייה. "האוכלוסיות היותר מוחלשות ומובסות מאכלסות את בתי הכלא יותר מהמעמדות החזקים. אוכלוסיית עברייני המין חריגה במובן הזה כי אנחנו רואים עברייני מין מכל השכבות, מכל הגוונים ומכל המקצועות. בעבירות אלה אנחנו רואים גם הרבה מדריכים, מורים, אנשי חינוך ורופאים - בשיעור גבוה בהרבה מעבירות אחרות. עבריין מין יכול להיות כל אחד".
להוספת שמות למאגר "אחת מתוך אחת": www.oneofone.org.il/rapists
קו הסיוע לנשים נפגעות תקיפה מינית בטלפון 1202, קו הסיוע לגברים בטלפון 1203.
לפנייה לכתב/ת 
