גבאי: אנחנו לא מפלגת ת"א. פרץ: משוכנע שאנצח
אבי גבאי, המצטרף החדש למפלגת העבודה, קיבל 27% מהקולות, הקדים את הרצוג - ועלה לסיבוב השני מול עמיר פרץ: "חברי המפלגה רוצים שינוי ותקווה". פרץ, שזכה ב-32.7% מהקולות: "אנצח ואפתח במערכה להחלפת שלטון נתניהו"
ב-2014 הוא עוד היה במגזר העסקי, אשתקד הוא עדיין כיהן כשר בממשלה כחלק ממפלגת "כולנו" - אבל אמש (ג') עקף אבי גבאי, המצטרף החדש למפלגת העבודה, את היו"ר המכהן ושני ח"כים בולטים ועלה לסיבוב השני, ראש בראש מול עמיר פרץ. בנאום אחרי פרסום התוצאות אמר גבאי: "הוכחתם שזו מפלגה פתוחה, אנחנו לא מועדון סגור. אני מאמין שנבנה את המפלגה שתנצח בבחירות".
גבאי קיבל 8,395 קולות, המהווים 27% מהסך הכולל - שני רק לח"כ פרץ, שזכה ל-10,141 קולות (32.7%). יצחק הרצוג קיבל 5,204 קולות בלבד (16.7%) והודח מתפקיד היו"ר, ואחריו הגיעו ח"כ אראל מרגלית וח"כ עמר בר-לב. אבנר בן זקן והוד קרובי קיבלו קולות בודדים.
בנאום בגני התערוכה אמר גבאי: "אני רוצה לומר תודה לחברי וחברות מפלגות העבודה שקיבלו אותי באופן הכי מחבק שאפשר. בששת החודשים האחרונים ראיתי שלרבים מהם קשה שאני חדש, אבל הוכחתם שאתם מתמקדים בעיקר ויודעים לקבל אדם חדש. הוכחתם שזו מפלגה פתוחה. אנחנו לא מועדון סגור ולא מפלגת תל אביב. שמח שהוכחנו - הצוות ואני - שקמפיין חיובי מנצח. עברנו בהצלחה את המערכה הראשונה אבל החלק הקשה עוד לפנינו. אנחנו צריכים אתכם גם בשבוע הבא, כי בלי זה עשינו חצי עבודה".
בנאום בגני התערוכה אמר גבאי: "אני רוצה לומר תודה לחברי וחברות מפלגות העבודה שקיבלו אותי באופן הכי מחבק שאפשר. בששת החודשים האחרונים ראיתי שלרבים מהם קשה שאני חדש, אבל הוכחתם שאתם מתמקדים בעיקר ויודעים לקבל אדם חדש. הוכחתם שזו מפלגה פתוחה. אנחנו לא מועדון סגור ולא מפלגת תל אביב. שמח שהוכחנו - הצוות ואני - שקמפיין חיובי מנצח. עברנו בהצלחה את המערכה הראשונה אבל החלק הקשה עוד לפנינו. אנחנו צריכים אתכם גם בשבוע הבא, כי בלי זה עשינו חצי עבודה".
על יריבו בסיבוב השני עמיר פרץ אמר גבאי: "הוא מועמד ראוי. אני מברך אותו על ההישג ובטוח שנתמודד בצורה ראויה, תקינה ודמוקרטית. ינצח הטוב מבין שנינו, ומי שינצח - נשלב ונאחד כוחות ונלך קדימה ביחד".
על העתיד אמר: "אנחנו לא רוצים להיות חלק מקואליציה. אנו רוצים לבנות קואליציה בישראל. העלייה שלי לסיבוב השני, והקולות הרבים רבים שקיבלו אראל ועמר, ממחישים בדרך הברורה ביותר שחברי המפלגה רוצים שינוי. חברי המפלגה רוצים תקווה. חברי המפלגה רוצים ניצחון. אני מקווה ומאמין שנשלים את זה בסיבוב השני. אני מאמין שעם אותה אנרגיה, תשוקה ואמונה ננצח בסיבוב שני ונבנה את המפלגה שתנצח בבחירות".
גם גבאי וגם פרץ שימשו כשרים להגנת הסביבה בממשלות נתניהו. גבאי כיהן כשר מטעם "כולנו" ממאי 2015 ועד להתפטרותו שנה אחר כך. פרץ, אז במפלגת "התנועה" של ציפי לבני, שימש כשר להגנת הסביבה של נתניהו בין מרס 2013 לנובמבר 2014.
פרץ מסר אחרי פרסום התוצאות: "אני גאה בהישג שבו זכיתי ומשוכנע כי אנצח בסיבוב השני, שבסיומו אפתח במערכה להחלפת שלטון נתניהו". הוא הודה "על האמון בדרכי ועל התמיכה הגדולה שקיבלתי לאורך כל הדרך ואשר הביאה אותי למקום הראשון בבחירות. אני מבקש להודות לחברי יצחק הרצוג על ארבע שנות שירות כיו"ר המפלגה ועל ההישג הגדול בבחירות האחרונות לכנסת. אני מבקש להביע את הערכתי לכל המועמדים על מסע בחירות ענייני, שסייע להציג לציבור מפלגה דמוקרטית, חיה ותוססת".
אם גבאי יעקוף את פרץ וינצח גם בסיבוב השני צפויה להיווצר בעיה חוקתית כי יו"ר האופוזיציה חייב להיות חבר כנסת. אחת ההערכות היא שגבאי יעניק את התפקיד זמנית לשלי יחימוביץ', קודמתו של הרצוג בתפקיד יו"ר העבודה.
עמיר פרץ: נבחר ליו"ר העבודה כבר ב-2005
עמיר פרץ נולד בעיר בוז'ד במרוקו, ובהיותו בן ארבע עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה שוכנה במעברה שלימים היתה לעיירת הפיתוח שדרות. בעת שירותו הצבאי כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים נפצע (1974) באורח קשה במעבר המיתלה שבסיני. בעקבות הפציעה שוחרר מצה"ל ולאחר כשנתיים של שיקום עבר למושב ניר עקיבא בצפון הנגב שם החל עוסק בחקלאות, בגידול פרחים ושום. באותה העת נישא לאחלמה, ולזוג נולדו ארבעה ילדים.
את פעילותו הפוליטית החל פרץ ב-1983 כאשר התמודד וניצח (מטעם מפלגת העבודה) בבחירות על ראשות מועצת שדרות. בתום כהונתו הראשונה כראש המועצה עבר לפעול במישור הארצי וב-1988 נבחר מטעם מפלגת העבודה לכנסת ה-12. שימש חבר בוועדות לענייני ביקורת המדינה, החוץ והביטחון, העבודה והרווחה. בכנסת ה-13 היה יו"ר ועדת העבודה והרווחה.
בשנת 1994 חבר פרץ לחיים רמון בהקמת סיעת "חיים חדשים בהסתדרות" וסיעת "רם". לאחר הבחירות להסתדרות ב-1994 ובחירתו של רמון ליו"ר הארגון, מונה פרץ ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי. בנובמבר 1995 עם שובו של רמון לממשלה התמנה פרץ כמחליפו בתפקיד יו"ר ההסתדרות. בכנסת ה-14 היה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ובמקביל המשיך לכהן כיו"ר ההסתדרות.
ב-1998 התמודד פרץ בבחירות לראשות ההסתדרות (בראש סיעת "עם"), וניצח בהן לאחר שקיבל 77.7% מכלל הקולות. לקראת הבחירות לכנסת ה-15 הקים את מפלגת "עם אחד" ונבחר מטעמה לכנסת (לאחר שבבחירות זכתה המפלגה בשני מנדטים). ב-2002 זכה פעם נוספת בבחירות לראשות ההסתדרות. בכנסת ה-15 היה חבר בועדת הכנסת ובוועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן ניסה להוביל מהלך חקיקה להעלאת שכר המינימום. ב-2003 הוביל את ההסתדרות למאבק חריף במדיניות הרפורמות הכלכליות, אותה הנהיג שר האוצר דאז בנימין נתניהו.
בבחירות לכנסת ה-16 זכתה מפלגת "עם אחד" בשלושה מנדטים, וכשנה לאחר הבחירות (באמצע 2004) התמזגה לתוך מפלגת העבודה. ב-2005 החליט פרץ להתמודד על ראשות מפלגת העבודה ובבחירות שהתקיימו ב-9 בנובמבר גבר על המועמדים בנימין בן אליעזר ושמעון פרס, והיה ליו"ר המפלגה.
במאי 2006, לאחר הבחירות לכנסת ה-17, הוביל את מפלגתו לחתימת הסכם קואליציוני עם מפלגת קדימה. במסגרת הסכם זה דרש פרץ את תיק הביטחון, על אף שמצע הבחירות של מפלגתו היה בעיקרו חברתי. דרישתו של פרץ התקבלה והוא מונה לתפקיד שר הביטחון בממשלתו החדשה של יו"ר מפלגת קדימה אהוד אולמרט.
לאחר מלחמת לבנון השנייה גברה הביקורת מימין ומשמאל על תפקוד הממשלה והצבא, ובפרט על תפקודו של פרץ במהלך המלחמה. במאי 2007 נערכו הבחירות לבחירת יו"ר חדש למפלגת העבודה. פרץ, שקיבל כ-22% מקולות הבוחרים, איבד את תפקידו לטובת אהוד ברק. ימים ספורים לאחר מכן התפטר ממשרת שר הביטחון וגם בתפקיד זה הוחלף על ידי ברק.
פרץ נבחר לכנסת ה-18 בפברואר 2009, והיה מהמתנגדים לכניסת מפלגתו לממשלתו של בנימין נתניהו. לאחר פרשיתו של ברק מהמפלגה הוא התמודד שוב על ראשות העבודה, אך הפסיד לשלי יחימוביץ'. לאחר הפריימריז בעבודה, שנערכו בנובמבר 2012, הוא עבר לתנועה בראשות ציפי לבני. לאחר הבחירות הוא מונה לשר להגנת הסביבה. בבחירות לכנסת ה-20 נבחר ברשימת המחנה הציוני והוא מכהן בין היתר כחבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
אבי גבאי: מכולנו לקרב על ראשות העבודה
גבאי נולד ב-22 בפברואר 1967 בשכונת בקעה בירושלים, השביעי מבין שמונה אחים ואחיות. הוא שירת כקצין בחיל המודיעין והגיע לדרגת רב-סרן במילואים. לאחר שחרורו סיים תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים.
גבאי החל את דרכו באגף התקציבים באוצר כרכז צוות תקשורת. לאחר ארבע שנים וחצי במשרד האוצר עבר גבאי לבזק. תחילה שימש כעוזר בכיר למנכ"ל בזק דאז, עמי אראל, לאחר מכן מונה לסמנכ"ל משאבי ניהול (חצי שנה) ולסמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה (שלוש שנים וחצי). בשנת 2003 הוא מונה למנכ"ל בזק בינלאומי, תפקיד שבו כיהן כארבע שנים. משם קודם גבאי לקצה הפירמידה: מנכ"ל בזק, תפקיד שבו כיהן כשש שנים.
בשנת 2014, כשנה לפני הבחירות לכנסת ה-20, גבאי הקים ביחד עם משה כחלון את מפלגת "כולנו". הוא לא היה ברשימת המועמדים לכנסת. לאחר הקמת הממשלה הוא נבחר לשר להגנת הסביבה. בתקופת כהונתו קידם את "חוק השקיות", פעל להוצאת מכל האמוניה ממפרץ חיפה וגם דחף לצמצום פליטת מזהמים מתחנות הכוח של חברת החשמל. בנוסף הוא התנגד למתווה הגז.
במאי 2016, לאחר כמעט שנה בתפקיד השר להגנת הסביבה, הודיע גבאי במפתיע על פרישתו מהממשלה בעקבות מינוי אביגדור ליברמן לשר הביטחון. גבאי הסביר אז: "המהלכים הפוליטיים האחרונים והחלפת שר הביטחון הם בעיני מעשה חמור שמתעלם ממה שחשוב לביטחון המדינה ויגרום להקצנה נוספת בשסעים בעם. זהו קו שאינני יכול להיות שותף לו והוא מהותי מדי בעיני מכדי שאוכל להמשיך כחבר ממשלה".
בדצמבר השנה הודיע גבאי על הצטרפותו למפלגת העבודה ועל ההתמודדות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה. הוא הסביר אז: "ניסיון חיי לימד אותי שהדבר הנכון ביותר לעשות, הוא ללכת עם האמת הפשוטה, השורשית והאמיתית שלך וכשאתה הולך עם האמת שלך, המלאכה הופכת בהירה יותר והיעד ברור יותר. והיעד הוא כאמור: לתקן".
גבאי מתגורר כיום בתל אביב. הוא נשוי לאיילת, מחנכת ורכזת שכבה בבית ספר תיכון, ואב לשלושה בנים.
לפנייה לכתב/ת 
