ביום ראשון: הקרב על הסניוריטי מגיע לכנסת
ועדת החוקה של הכנסת תתכנסת בתחילת השבוע לדיון מתוח על שינוי השיטה לבחירת נשיא בית המשפט העליון. הנשיאה נאור תבוא ”להילחם על הבית“ כשלצידה הנשיא לשעבר אהרן ברק ושר המשפטים לשעבר דן מרידור. מולה תתייצב שרת המשפטים איילת שקד, מחוזקת בקודמיה פרופ' דניאל פרידמן ויוסי ביילין
הסכמתה של נאור להגיע לדיון בוועדת החוקה הא צעד נדיר במיוחד. הפעם האחרונה שבה נראה נשיא של בית משפט עליון בוועדה הייתה לפני שנים רבות, בעת כהונתו של אהרן ברק. ברק הגיע אז לוועדה כדי לשמור על האינטרסים של הערכאה הגבוהה ביותר ולוודא מקרוב שהח"כים לא יגדילו את מספר שופטי בית המשפט העליון ליותר מ-15.
הפעם יחזור ברק לדיוני הוועדה כיד ימינה של נאור, וינסה להסביר לח"כים למה אסור לשנות את שיטת הסניוריטי. נאור מצידה, שרשמה לזכותה הישג אחד כשהצליחה לסכל את קיום הדיון הזה בוועדה לבחירת שופטים כפי שדרשה שקד בתחילה, לא אוהבת הופעות פומביות, ובמיוחד סולדת מהופעה בפני פורומים פוליטיים. אבל הפעם היא מבינה שאין לה ברירה, וכמו ברק בשעתו, גם היא חייבת לחרוג ממנהגה ותגיע לוועדה כדי לוודא שעמדת השופטים תישמע ו"להגן על הבית".
נאור, ברק ומרידור צפוים להבהיר לח"כים ששינוי שיטת בחירת נשיא בית המשפט העליון יכניס פוליטיזציה פסולה לבית המשפט העליון, שכן הוא יגרום לשופטים לנסות "לקרוץ" לפוליטיקאים, ובנוסף יגרום לאווירה עכורה בין השופטים לבין עצמם, שיידרשו להתמודד על התפקיד.
הדיון ייערך ערב מינויה של השופטת אסתר חיות למחליפתה של נאור, שתפרוש באוקטובר. שרת המשפטים שקד התנתה את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, שאמורה לאשר את מינויה של חיות, בכך שקודם לכן יתקיים דיון פומבי בעיקרון הסניוריטי.
שקד צפויה להסביר בדיון לח"כים שכמו בערכאות המשפט האחרות, גם בבית המשפט העליון הנשיא צריך להיות מי שיש לו את הכישורים המקצועיים והניהוליים הטובים ביותר, ולאו דווקא מי שהוא הכי ותיק. כמו כן היא תטען שאין שום הגיון בכך שנשיא בית המשפט העליון נקבע שנים רבות מראש.
ברקע הדיון בוועדה נקלעו הצדדים גם למצב משפטי מביך, כשעיקרון הסניוריטי הגיע עד לפתחו של בג"ץ, שם עדיין תלויה ועומדת עתירה שהוגשה לפני שבועיים נגד החלטתה של שקד לקיים את את הדיון הציבורי בוועדה לבחירת שופטים. את העתירה הגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, המבקשים משופטי בג"ץ להצהיר כי שינוי שיטת הסניורטי צריך להיעשות אך ורק בחקיקה ראשית של הכנסת, ולא דרך הוועדה לבחירת שופטים, וכי שקד חרגה מסמכותה בכל הקשור בקביעת סדר היום של הוועדה.
בנוסף הם דורשים מבג"ץ לחייב את שקד לכנס את הוועדה ללא דיחוי כדי להכריז על מינוי של אסתר חיות לנשיאה הבאה אחרי פרישתה של נאור, וזאת בלי לכרוך את הדבר בקיום דיון ציבורי בשיטת הסניוריטי.
בנימוקיהם טוענים העותרים כי שקד מבקשת להכתיב לוועדה לבחירת שופטים מי ימונה לנשיא הערכאה הגבוהה ביותר ובדרך זו לפגוע בעצמאות הרשות השופטת, וכן הם טוענים כי השרה מנסה לשנות את המצב החוקתי הקיים ולמעשה "לשנות סדרי עולם בלי שתהיה לה סמכות ותוך ניגוד עניינים".
בתגובתה לעתירה טוענת שרת המשפטים כי יש לדחותה על הסף, משום שכינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך קיום הדיון הוא בסמכותה, ואין שום סיבה חוקית לפסול קיום דיון ציבורי עקרוני על שיטת הסניוריטי.
העתירה הלכאורה שגרתית הזו, אם תגיע לדיון חרף הדיון שנקבע בוועדת הכנסת, טומנת בחובה חומר נפץ משפטי, שהרי מי שידון בה הם שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ – אותם שופטים שמבקשים מלכתחילה לא לפגוע בשיטת הסניוריטי.
על עמדתם הנחרצת של שופטי העליון נגד שינוי השיטה אפשר ללמוד גם מכך שבשבועות האחרונים פנו אליהם גורמים פוליטיים בניסיון לבדוק אם מישהו מהם יסכים להתמודד על הנשיאות מול חיות במידה שהשיטה תשונה – אך כל הניסיונות האלה נתקלו בעמדה תקיפה ואחידה ונהדפו במהירות. השופטים לא רק תומכים בחיות, אלא גם דוחים כל ניסיון לשינוי, שהם רואים בו פוליטיזציה של בית המשפט העליון.
השאלה אם כך תהיה כיצד יוכלו שופטי בית המשפט העליון לדון בענייניות בעתירה הנוגעת להם עצמם. אומנם אין מחלוקת על כך שהדיון בעתירה ובחינת שיקול הדעת של השרה בהפעלת סמכותה השלטונית הוא בסמכות בג"ץ, אבל הבעיה היא מראית העין של ניגוד עניינים שתפגע בכל החלטה שיקבלו.
לפנייה לכתב/ת 
