נאור: ביטול הסניוריטי יפגע באמון הציבור; שקד: לא ממנים את האלוף הוותיק לרמטכ"ל
ברקע המחלוקת בשיטת המינוי לנשיא בית המשפט העליון, דנה ועדת החוקה של הכנסת בנושא. הנשיאה המכהנת נאור אמרה בדיון: "השיטה הוכחה לטעמי, הרשות השופטת מסוגלת לבצע את תפקידה רק אם קיים אמון הציבור". שרת המשפטים שקד: "הנוהג מרוקן מתוכן את הוועדה לבחירת שופטים"
הדיון התמקד בשאלה אם נכון להמשיך בשיטת הסניוריטי, שלפיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון נבחר באופן אוטומטי לכהונת הנשיא, או שפוליטיקאים יבחרו את הנשיא מקרב כמה מועמדים. ייחודו של הדיון: הוא התקיים בפורום פוליטי, בהשתתפות נשיאת בית המשפט העליון, ובאופן יוצא דופן הוא גם פומבי.
הנשיאה נאור ציינה בפתח הדיון כי "שרת המשפטים אמרה בפומבי כי הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון תהיה השופטת אסתר חיות, ואני מצפה שרוב חברי הועדה לבחירת שופטים יצביעו בעד מועמדותה". לאחר מכן היא הסבירה את יתרונות השיטה, ואמרה כי עדיף היה לקיים את הדיון, אם בכלל במועד רחוק מבחירתה של השופטת חיות. לדבריה, "את הדיון יש לראות עדיין עקרוני המנותקת מעניינים פרסונליים. אם זה לא שבור מה יש לתקן. שיטת מינויי השופטים בכלל ושיטת מינוי הנשיאים בפרט הוכחה לטעמי. אין שיטת בחירה מושלמת, אבל ההנחה היא שלבית המשפט העליון נבחרים השופטים המעולים שבמעולים".
השופטת נאור אמרה עוד כי "עצמאות שיפוטית היא יסוד חשוב והכרחי. אם תבוטל שיטת הסניוריטי ייפגע להשקפתי גם אמונו של הציבור במערכת המשפט. הרשות השופטת מסוגלת לבצע את תפקידה רק אם אמון הציבור קיים. כתוצאה מכך נמנע הצורך של שופטים לזכות בתמיכת חברי הוועדה לבחירת שופטים ובהם פוליטיקאים. דווקא הניתוק מהצורך להיבחר לעתים מזומנות הוא שמנתק את הצורך לתת ביטוי לרוחות השאר. הנקודה שצריכה להטריד את כוחנו, כיצד הפסיקות של שופטי העליון ייתפשו בעיני הציבור. שינוי השיטה יפגע במראית פני הצדק ובביטחון שהכרעת דין אינה מונעת משיקולים אישיים".
שרת המשפטים איילת שקד בירכה על דיון ראשון פומבי לדבריה בסוגיה. "השופטת חיות היא שופטת מקצועית וראויה, היא המועמדת היחידה של הוועדה ואני כמובן מניחה שהיא תיבחר לנשיאה". בנוגע לשיטת הסניוריטי אמרה השרה שקד כי "נכון שהיה נוהג מקום המדינה כי השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא, אבל אי אפשר להתעלם מלשון החוק. הנוהג מרוקן מתוכן את הוועדה לבחירת שופטים וגם שופטי העליון לא מועמדים ולא מגישים מועמדות ואין בפני הוועדה את האפשרות לבחור באמת. אני מגיעה מהמגזר הפרטי שלא יעלה על הדעת שהאדם הוותיק ביותר יתמנה, זה נכון גם למגזר הציבורי. אף אחד לא מעלה על דעתו שהאלוף הוותיק ביותר יתמנה לרמטכ"ל".
שקד הוסיפה כי "נשיאי בתי המשפט המחוזי והשלום לא מתמנים בשיטת הסניוריטי ואני לא מעלה בדעתי שאף שופט בבית המשפט מטה את הפסיקה שלו כדי להתמנות לנשיא. השופטים שיושבים בבית המשפט העליון פוסקים קודם כל בגלל הידע המשפטי וגם בגלל תפישת העולם שלהם וזה בסדר בעיניי. אני לא חושבת שיש שופט שיטה את פסק דינו כדי להתחנף לפוליטיקאים וגם לא בעולם כולו. שיטת הסניוריטי לא נהוגה בארצות הברית ואנגליה. אין אח ורע לרשות מנהלית שבוחרת 20 שנה קדימה".
אהרן ברק: "יציבות ומורשת של התנהלות"
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק, דיבר בדיון בעד שיטת הסניוריטי. לדבריו, "המסורת ארוכת השנים בעניין מינוי נשיאה העליון על פי הוותק דינה כדין החלטה של הוועדה. ביטול העמדה הזאת רק אם ישנם ראיות שמצדיקות לבטל אותה. מצד אחד קיימים שיקולים בעד ומצד שני קיימים נגד. שמירת המסורת חשובה ומקרינה יציבות ומורשת של התנהלות".
ברק אמר עוד כי "עצמאות של שופט בבית המשפט העליון מובטחת. אדם שהתמנה לשופט יודע אם הגיע לפסגת דרכו. אין הוא נאבק עוד על דרגה מסוימת. אם שופט יראה עצמו כמועמד לנשיא זה יפגע בציבור. אין תחרות כיום על תפקיד הנשיא ואילו ביטול כלל הוותק עלול לשבש את בית המשפט. אחרי ששמעתי את שרת המשפטים מקובל עליי שקיימים טיעונים נגד, ואני לא מזלזל בהם כלל ועיקר, אולם אני עונה להם שכאשר שמים על המאזניים את היתרונות של הכלל הזה אין בשיקולי הנגד כדי להצדיק את נטישתו של הכלל".
שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין אמר: אין ספק שהפיל בחדר הוא הניסיון לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון ולהעצים את הכוח של הפוליטיקאים. זה נתפש כחלק מהחבילה הזו של להעמיד את בית המשפט למקומו. החלטתי לא להימנע מלהביע את דעתי בגלל המתקפה הזו. בכל העולם מעריכים את בית המשפט העליון ובצדק, אבל הסכנה היא שהמערכת עצמה מרגישה שהיא מושלמת, והיא תשלם מחיר בגלל ההערכה העצמית המוצדקת. זה נראה לי לא במקום. אין ספק שהשיטה של הסניוריטי היא שרירותית והיא לא מן העניין".
שרת המשפטים לשעבר ח"כ ציפי לבני אמרה: "שלא נשלה את עצמנו - הניסיון לשנות את שיטת הסניוריטי הוא עוד ניסיון של השלטון לפגוע במערכת המשפט". לבני ענתה לטענה של שקד על שהוותק אינו שיקול למינוי רמטכ"ל. לדבריה, "יש חוק צינון של שלוש שנים שמונע מגנרלים להיכנס לפוליטיקה מהחשש שהם ינסו למצוא חן בעיני פוליטיקאים, אז זה לא התחום שצריך לקחת דוגמה ממנו".
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הדגיש בפתח הדיון כי הוא לא נגד בית המשפט העליון. לדבריו, "יש לשיטה יתרונות כמו אווירת רוגע בבחירת הנשיא והשופטים לא צריכים למצוא חן בעיני פוליטיקאים. בנוסף, טוב שלנשיאות יתמנה שופט עם ניסיון. מצד שני אני מכיר לפחות מקרה אחד שבו מישהו לא התמנה כשופט עליון בגלל בגלל שחשבו שהוא יתמנה לנשיא בעוד 20 שנה".
תומכי שיטת הסניוריטי טוענים שאם פוליטיקאים יבחרו את הנשיא הוא ירגיש חייב, ולפיכך עבודת השיפוט שלו תלווה בשיקולים זרים. תומכי השיטה אומרים כי על נבחרי הציבור לבחור את המועמד, כדי להיות נאמנים לרחשי הלב של העם. הדיון מתקיים לקראת מינויה הצפוי של השופטת חיות לנשיאת בית המשפט העליון. היא צפויה להחליף באוקטובר את השופטת נאור.
שרת המשפטים שקד, הדורשת לשנות את שיטת הסניוריטי, הודיעה באחרונה כי תסכים למינויה של חיות לפי שיטת הסניוריטי, אבל בתנאי שקודם לכן תקיים המערכת המשפטית דיון פומבי פתוח בנושא.
בראש הקבוצה התומכת בהמשך שיטת הסניוריטי עומדת נאור. הצטרפו אליה נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק ושרי המשפטים לשעבר דן מרידור וצחי הנגבי. מולם התייצבה קבוצה המתנגדת להמשך השיטה ובראשה שרת המשפטים שקד. לצדה עומדים שרי המשפטים לשעבר יוסי ביילין ופרופ' דניאל פרידמן וכן יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה.
יריית הפתיחה נשמעה כבר אמש, כאשר נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, המתנגדת לשינוי שיטת הסניוריטי, אמרה בראיון בערוץ 2: "שרת המשפטים שקד והממשלה רוצות להחליש את בית המשפט העליון, ואין דבר מדאיג מזה בחברה דמוקרטית. אם הפוליטיקאים ימנו נשיא שיצטרך לשאת חן בעיניהם, איבדנו את עצמאות השיפוט".
לפנייה לכתב/ת 
