סיפורו של צומת: כך לוקח שנים לטפל בקטע מסוכן
לא פחות מ-19 תאונות אירעו בשלוש השנים האחרונות בצומת בת הדר, סמוך לאשקלון, שלא נכלל בתוכנית לטיפול במוקדי הסיכון של משרד התחבורה. התרעות רבות מצד תושבים לא הועילו, ורק התערבותו של ח"כ מיקי זוהר הובילה להכרזה על תוכנית להצבת רמזור במקום - אי שם ב-2018. "עדיף להציל חיי אדם עכשיו מאשר שיהיה עוד כביש אחד יפה במדינה"
צומת בת הדר בכביש 4 הוא צומת מסוכן מאוד. 19 תאונות דרכים היו שם בין 2013 עד 2016, אחת מהן קטלנית וגבתה את חייה של צעירה בת 20. למרות מסוכנותו של הצומת הוא לא נכלל בתוכנית העבודה לטיפול במוקדי סיכון עד התערבות חבר הכנסת מיקי זוהר בנושא. בשבוע שעבר הראינו כיצד 200 פרויקטים של מוקדי סיכון ממתינים בתור בעוד התקציב מספיק בקושי רב לטיפול ב-30 פרויקטים.
הסכנה בצומת טמונה בגידול הנסיעה בו וזאת בעקבות הרחבת היישוב לקליטת מפוני גוש קטיף והקמת מרכז מסחרי בסמיכות לצומת. לתוכנית שהגישו מתכנני המרכז בשנת 1995 לא צורף נספח תחבורה, ולדברי גורמים במשרדי הממשלה - אין כזה עד היום. אין ויכוח על רמת הסיכון של הצומת ועל הצורך לטפל בו, אבל הסיפור של צומת בת הדר שופך אור על הלחצים שמופעלים לטיפול במוקד סיכון כזה או אחר על חשבון מוקדים אחרים בהינתן תקציב נמוך כל כך, ועל המחיר שאותו אנו משלמים כשרשימת הפרויקטים רחוקה מעין הציבור.
ח"כ מיקי זוהר, שעומד בראש הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בכנסת, הוא גם תושב האזור וגם נציג המחוז ברשימת הליכוד. שלושה דיונים התקיימו בוועדה שבראשותו בנושא הצומת הזה. הדיון הראשון היה כבר בחודש ינואר, אז שאל זוהר את נציג משרד התחבורה - יו"ר הוועדה הבינמישרדית שמתעדפת את הטיפול במוקדי הסיכון, ראיק סאלם: "כמה זמן (ייקח הטיפול - א"ז)? שבוע?". נציג משרד התחבורה ענה: "איזה שבוע? אנחנו בוחנים עשרות צמתים. זה לא רק צומת בת הדר, יש לנו הרבה צמתים בארץ ואנחנו צריכים לבחון את כל הארץ", והתחייב שבתוך שנה תוצג תוכנית לפתרון.
היו"ר התרעם על הזמן הארוך, ונציג משרד התחבורה הסביר שמדובר במגבלה תקציבית. "אם יש לך 50 צמתים ואתה יכול לבצע 20 - איזה 20 אתה מבצע?" שאל נציג משרד התחבורה. "אני רוצה שתבצע את כל ה-50", ענה ח"כ זוהר והוסיף: "אני אמרתי לך שאם היום יש לך 50 בעיות ופתרון רק ל-20, תמצא דרך לפתור את כל ה-50". הסבריו של נציג משרד התחבורה כי המדינה היא שקובעת את התקציב ובמסגרתו הוועדה מתעדפת לא הועילו. הלחץ גבר, והיו"ר זוהר איים בהעלאת הנושא במליאת הכנסת ובהקמת ועידת חקירה ממלכתית לטיפול בצומת.
בדיון שהתקיים חודשיים לאחר מכן גבר הלחץ אף יותר. כך זה נשמע.
זוהר: "אתם לא עושים רמזור. תשובה - כן או לא?"
סאלם: "בינתיים אנחנו לא עושים רמזור".
זוהר: "אתם לא עושים רמזור בבת הדר. תודה רבה, אדוני".
בדברי הסיכום אמר ח"כ זוהר: "הוועדה קובעת שהמצב הנוכחי בבת הדר מוכיח בצורה ברורה שהפתרון חייב להיות מידי. עד שהפיתרון לא יהיה מידי, כל מקרה וכל אסון שיקרה באזור הזה, חלה באופן ישיר האחריות על משרד התחבורה, ובפרט על מנהל אגף התשתיות הבין-עירוניות ראיק סאלם, שאמון על הנושא הזה".
הלחץ של ח"כ זוהר כנראה עבד. בדיון השלישי בנושא, שהתקיים בשבוע שעבר, הוקרא מכתבה של מנכ"לית המשרד קרן טרנר, שבו הודיעה שהצומת הוכר כמוקד סיכון. נציגת משרד התחבורה אמרה שה"פרוגרמה היא רמזור" והתכנון יסתיים בשנת 2018.
שאלנו את משרד התחבורה מה פשר השינוי בעמדתו מאז הדיון שהתקיים בחודש מרס ובו נאמר שלא יהיה רמזור. "משרד התחבורה הכיר בצומת בת הדר כמוקד סיכון בחודש מאי 2017", נמסר מהמשרד. אלא שבתוכנית העבודה שהגיעה לידי ynet ופורסמה בשבוע שעבר מופיע צומת פרי אור, השוכן במרחק קילומטרים בודדים מצומת בת הדר, כמוקד סיכון שתוקצב לתכנון. צומת הכניסה ליישוב לא הופיע שם.
מי שקיבל בסיפוק רב את ההתקדמות המהירה יחסית בטיפול בצומת הוא דוד סעדון, חבר מליאת המועצה האזורית חוף אשקלון ותושב בת הדר. לדבריו, הוא בקשר עם פקידי המשרד כבר שש שנים בנוגע למסוכנותו של הצומת. "בצומת הזה לדאבוני הרב יש תאונות דרכים כמעט כל עשרה ימים. אין סיבה שתקציב יעכב ביצוע כשחיי אדם נמצאים בסכנת חיים. יש מוקדי סיכון רבים ובכל שנה מטפלים רק במעט. זה יוצר מצב שאנשים ייפגעו במהלך חמש-שש השנים הקרובות וזה לא מתקבל על הדעת. המדינה צריכה לשנס מותניים", אמר.
שאלנו אותו איך הצליח להביא את המאבק לכנסת. "פניתי לחבר מתנועת הליכוד כדי לבקש את מספר הטלפון של מיקי זוהר, תושב האזור וקריית גת, ומהרגע הראשון האיש הרים את הכפפה. זה לא מובן מאליו ומגיעה לו תודה גדולה מהתושבים וממני".
אף על פי שסעדון סיפר שהגיע לזוהר דרך חברים מתנועת הליכוד, זוהר דוחה את הטענות. "את הפריבילגיה שעליה אתה מדבר קיבל חבר מרכז העבודה ולא הליכוד, אבל לי זה לא משנה", אמר זוהר ל-ynet. "אני מכהן בוועדה לצדק חלוקתי, ותושבי הפריפריה משלמים מחיר וזה לא מקובל עליי. אני רוצה לצמצם פערים בחברה הישראלית, לכן הנושא הגיע לפתחי ולא מתוך שיוך מפלגתי. הוועדה פתוחה בפני כל אדם", טען.
"הצומת הזה הוא אחד המסוכנים ביותר בארץ ולראיה יש שם תאונות דרכים מאוד קשות", הוסיף זוהר. "לשמחתי הרבה, מנכ"לית המשרד אמרה שצריך לתת מענה, אבל קיבלתי בשורה שלא מוצאת חן בעיניי - שהנושא ייפתר רק בשנת 2018. אני מתכוון לעמוד על כך שהצומת יוסדר באופן מידי.
"אני חושב שההליך התכנוני שעליו דיברו שלוקח שישה חודשים זה זמן נצח במונחי חיי אדם, ובמיוחד בצומת הזה. עדיף להציל חיי אדם כרגע מאשר שיהיה עוד כביש אחד יפה במדינה. אני חושב שצריך להכפיל את התקציב ואני חושב שזה אפשרי לגיוס. אני יודע ששר התחבורה קשוב לסוגיה הזו".
"במשך שנים הזניחו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים את הטיפול בקטעי כבישים אדומים וצמתים מסוכנים והקצו רק כ-200 מיליון שקלים במקום 400 מיליון כפי שהממשלה החליטה", אמר מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה. "הקיצוץ הביא להצטברות עשרות מוקדי סיכון שלא מטופלים או מתוקצבים, למרות שהם עומדים בקריטריונים ובכל יום ממשיכים לסכן את כל מי שנוסע בהם.
"את המצב הזה חייבים לשנות כבר עכשיו ולהחזיר את הכסף שנלקח מהטיפול במוקדי סיכון. במקביל, במשרד לבטיחות בדרכים חייבים לפרסם באופן גלוי וברור את רשימת קטעי הכביש והצמתים המסוכנים כדי להזהיר את הנהגים, ובעיקר למנוע התערבות של גורמים לא מקצועיים, שלא עולים בקנה אחד עם הבטיחות בדרכים והצלת החיים בכבישים. מוקדי הסיכון גובים את חייהם של מעל 100 בני אדם בכל שנה בתאונות דרכים. הגיע הזמן לשנות את סדרי העדיפויות ולמנוע את ההרוג הבא".
תגובת משרד התחבורה: "הטענה כי צומת בת הדר הוכרז כמוקד סיכון בעקבות דיוני הוועדה היא חסרת שחר. צומת בת הדר הוגדר כמוקד סיכון לאחר שעמד בקריטריונים שנקבעו על ידי גורמי המקצוע ובעקבות פתיחתו של המרכז המסחרי הסמוך אליו, דבר שהעלה את רמת הסיכון של הצומת.
"במשרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל קיימת תכנית כוללת לטיפול בכל מוקדי הסיכון בארץ, כולל הסדרת פניות שמאלה, טיפול בכבישים אדומים והפיכתם לכבישים בטוחים. כל הפרויקטים נמצאים כיום בשלבים שונים של ביצוע או תכנון. כל פרויקט שעבר את שלבי התכנון והאישורים הנדרשים יוצא מידית לביצוע.
"לצערנו, עמותת אור ירוק הפכה לגוף פוליטי לכל דבר, שכל תפקידה לנגח את הממשלה ואת משרד התחבורה בפרט, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדות.
"משרד התחבורה משקיע מדי שנה מיליארדי שקלים בשדרוג כבישי הארץ. מעולם לא טופלו כל כך הרבה כבישים אדומים ומוקדי סיכון כמו בשנים האחרונות. חלק מהמוקדים מטופל באופן ישיר במסגרת תקציב ייעודי של מאות מיליוני שקלים, המוקצה לכך מידי שנה, הרבה מעבר למתחייב. חלקם האחר מטופל במסגרת פרויקטי פיתוח של משרד התחבורה, המקודמים כיום בכל רחבי הארץ".
תגובת עמותת "אור ירוק" לתגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה אחראי על הבטיחות בדרכים ונכשל שנה חמישית ברציפות בצמצום מספר ההרוגים. בכל מדינה מתוקנת מישהו היה נותן דין וחשבון איך חמש שנים הוא נכשל, אבל במשרד התחבורה בורחים מאחריות ובוחרים להסית את הדיון לעמותה שמעבירה ביקורת לגיטימית וצודקת. הגיע הזמן שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקחו אחריות ויבצעו בדק בית מקיף, במקום להאשים את עמותת אור ירוק שכל תכליתה ומטרתה להציל חיים".
לפנייה לכתב/ת 
