תופר חליפה. הכירו את הגנרל מהמזרח שרוצה לעשות סדר בלוב
היה נאמן לרודן קדאפי, פיקד על הצבא וערק לארה"ב עד שב-2011 שב לארצו עם נפילת המשטר. זהו גנרל חליפה חפתר, אחד השחקנים המרכזיים כיום בפוליטיקה הלובית, שנלחם לגרש את הטרור האיסלאמיסטי ובמקביל לאחד את מוקדי הכוח השונים. למה הוא שנוא על קטאר ומה הקשר שלו למוסד?
מאז נפילת משטרו של מועמר קדאפי בלוב ב-2011 שולט הכאוס במדינה הצפון אפריקנית, והיא חולקה לכמה מוקדי כוח - המרכזיים שבהם במזרח ובמערב. התפוררותה של לוב וחלוקתה לאזורי שליטה אפשרה לגורמים איסלאמיסטיים קיצוניים כמו "המדינה האיסלאמית" (דאעש), אל-קאעידה וארגונים נוספים להשתלט על נתחים מהמדינה. אלא שבתקופה האחרונה נושבת רוח אופטימית בלוב בשעה שאדם אחד, גנרל חליפה חפתר, מנסה לעשות סדר בבלגן ולהשיב למדינה את השטחים שאיבדה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
חפתר, שבעבר כונה "הגנרל העריק", הוא כיום מפקד "הצבא הלאומי הלובי" שפועל בעיקר במזרח לוב בגיבוי המוקד השלטוני שנוצר בעיר טוברוק. חפתר נולד גם במזרח המדינה בשנת 1943 בעיר אג'דאביא. הוא למד במכללה הצבאית בבנגזי וכשסיים את לימודיו התגייס לחיל התותחנים.
ב-1969 היה חפתר בין הקצינים הצעירים שהשתלטו ביחד עם קדאפי על השלטון בלוב והדיחו את המלך אידריס. קדאפי זכר את נאמנותו של חפתר ולימים מינה אותו למפקד הכללי של הצבא הלובי, שבמהלך שנות השמונים ניהל כמה מלחמות עם צ'אד. ב-1987 נחל צבא לוב מפלה ו-300 חיילים וכן חפתר נשבו על ידי הכוחות הצ'אדיים.
פעל עם האופוזיציה הגולה בארה"ב
משטרו של קדאפי התנער מחפתר בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 והגנרל ערק מהמדינה לארצות הברית - יש הטוענים שבסיוע אמריקני. חפתר פעל מארה"ב ביחד עם האופוזיציה הלובית הגולה, אך את הקאמבק הגדול שלו הוא עשה אחרי 20 שנה, וליתר דיוק כש"האביב הערבי" הגיע ללוב ב-2011 והביא לסילוקו של קדאפי מהשלטון ובסופו של דבר לחיסולו.
עם סיום עידן קדאפי חזר חפתר למזרח לוב וניצל את האנרכיה במדינה כדי למצב את עצמו כמנהיג כוח צבאי לגיטימי ויעיל בסיוע קציני צבא נוספים. במאי 2014 הכריז חפתר על מבצע "אל-כראמה" לטיהור לוב מטרוריסטים ומיליציות איסלאמיסטיות קיצוניות בעיר בנגזי, שבה נרצח השגריר האמריקני כריסטופר סטיבנס. חודש לאחר מכן ביצעו כמה מיליציות איסלאמיות שאוגדו תחת הקואליציה המכונה "שחר לוב", השתלטות בכוח על הבירה טריפולי והקימו מעין "ממשלת הצלה". במקביל, הפרלמנט במזרח לוב קיבל כאמור הכרה בינלאומית ואילו הפרלמנט במערב המדינה זכה לגינויים.
הפרלמנט הלגיטימי במזרח לוב מינה בספטמבר 2015 את חפתר למפקד הצבא הלאומי הלובי ואף העלה אותו בדרגה.
מדינה אחת עם כמה זרועות שלטון
במרס 2016, שלושה חודשים אחרי שנחתם הסכם בחסות האו"ם להסדרה כביכול של המצב הפוליטי בלוב, הוקמה בבירה טריפולי "ממשלת פיוס לאומית" שנתמכה על ידי הקהילה הבינלאומית ובראשה פאיז א-סראג'. אלא שהממשלה החדשה בטריפולי לא זכתה להכרה מצד חפתר והפרלמנט שתומך בו במזרח לוב. כך נוצר מצב שבלוב פעלו שני כוחות נפרדים כדי להדוף את הארגונים האיסלאמיסטים הקיצוניים ואת שלוחת דאעש במדינה.
בקיץ 2016 החל מבצע "הבניין המלוכד" שבמסגרתו פעלו כוחות חמושים של ממשלת הפיוס לגרש את דאעש מהמעוז שלה, עיר החוף סירת. היעד הושג בדצמבר 2016, בין היתר בזכות מעורבות חיל האוויר האמריקני.
בחודשים האחרונים החלה הידברות בין א-סראג' לבין חפתר, אך שני הצדדים המשיכו לפעול בנפרד. החודש בישר חפתר לעולם כי אנשיו הצליחו, בתום שלוש שנים של קרבות, לטהר סופית את העיר בנגזי שבמזרח המדינה מנוכחותם של האיסלאמיסטים הקיצוניים.
אורח רצוי במוסקבה ובמפרץ הפרסי
כמו כן, חפתר נחשב לאורח מאוד רצוי במוסקבה, שכנראה רואה בו נכס אסטרטגי לצורך מימוש האינטרסים הרוסיים בלוב. חפתר ואנשיו גם נוטלים חלק מרכזי בקמפיין של סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות ומצרים נגד קטאר, שמואשמת בתמיכה בגורמים איסלאמיסטיים קיצוניים בלוב, שנגדם מנהל הגנרל מלחמת חורמה.
בעקבות עמידתו של חפתר לצד הקואליציה הערבית נגד קטאר, הוא זכה לפרסום שלילי בכלי התקשורת המזוהים עם המדינה המפרצית. רק השבוע פורסמה באתר רשת אל-ג'זירה הקטארית הודעה של ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch שהאשימה את חפתר בביצוע הוצאות להורג אכזריות של עשרות אנשים במהלך טיהור העיר בנגזי.
העיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" שיושב בלונדון וגם מזוהה עם קטאר, טען השבוע כי ישראל מעניקה בחשאי לחפתר סיוע צבאי. בכתבה בעיתון צוטט "גורם צבאי בכיר בשורות כוחותיו של חפתר" שטען שב-2015 וב-2016 נפגשו אישים מהמוסד הישראלי עם חפתר בירדן. הדיווח בעיתון לא אושר על ידי שום גורם רשמי. עוד דווח שאיחוד האמירויות היא זו שתיווכה בין הצדדים.
הפרסומים השליליים נגד חפתר בתקשורת הקטארית באים על רקע החשש בלוב שהוא יצליח להשתלט על השלטון במדינה ולהשיב את השלטון הצבאי-ריכוזי - ממש כמו בימי קדאפי.
אלא שבינתיים, מסתמן דווקא שהלובים הולכים לקראת פיוס לאומי. חפתר וא-סראג' נפגשו בשבוע שעבר בפריז בתיווכו של נשיא צרפת עמנואל מקרון לשיחות משא ומתן. בתום הדיונים ביניהם הסכימו הצדדים על "מפת דרכים" שבמסגרתה יפעלו יחד לשים קץ לסכסוך הדמים הבלתי נגמר בלוב. הצדדים הסכימו להתחייב לנצור אש ולא להשתמש בכוח אלא במסגרת המלחמה בטרור ובאיסלאם הקיצוני. הם גם התחייבו להשקיע את מרב המאמצים לשילוב לוחמים שמעוניינים להצטרף לצבא לוב ושהצבא עצמו יהיה אחראי להגן על המדינה. סעיף נוסף בהסכם פריז כלל התחייבות של חפתר וא-סראג' לקיים בחירות לפרלמנט בהקדם האפשרי, וכרגע נראה שהדבר יקרה באביב 2018.
ימים יגידו אם "מפת הדרכים" הלובית אכן תיושם בשטח ותשים קץ לשפיכות הדמים האינסופית במדינה הצפון אפריקנית ומי מהשניים הוא זה שיצליח, אם בכלל, להנהיג את המדינה המשוסעת והמתפוררת ולאחד אותה כפי שהייתה לפני ה"אביב הערבי".
לפנייה לכתב/ת 
