ג'ובראן פורש מהעליון: "רוצה לראות חברה ישראלית סובלנית"
מי שהיה לאזרח הערבי הראשון שמונה לשופט עליון קבוע ודחה את ערעורו של קצב על הרשעתו באונס פורש מכס השיפוט. "פגיעה בסמכות בג"ץ תפגע באמון הציבור", הזהיר ג'ובראן והודה: "מתינוק פליט בסירה מטלטלת זכיתי לשבת בערכאה השיפוטית העליונה". הנשיאה נאור: "ג'ובראן הוא ההתגלמות הישראלית במיטבה"
שופט העליון סלים ג'ובראן פרש היום (יום ה') מתפקידו בהגיעו לגיל 70. המשנה לנשיאה זכה לטקס פרידה מכובד, אחרי שעסק ביומו האחרון בבית המשפט העליון בסוגיית מתן האפשרות לזוגות חד מיניים לבצע בישראל הליך פונדקאות – זכות ששמורה כיום לזוג של גבר ואישה בלבד.
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בטקס הפרישה: "השופט סלים ג'ובראן פושט היום את גלימתו וחותם מעל 35 שנים שהוקדשו למלאכת עשיית המשפט. תקופה במהלכה עשה היסטוריה עבור הציבור הערבי במדינה, ביסס עצמו כאחד השופטים המקוריים והבולטים שהיו בבית המשפט העליון והגיע עד כס המשנה לנשיאה. הרגישות החברתית והנכונות להקשיב לכל אדם, כל אלה היו לו דרך חיים. הוא הקפיד להעניק לכל אדם שנדון בפניו תחושה כי טענותיו נשמעו ונלקחו בחשבון, גם אם נאלץ לפסוק נגדו. הוא טיפח את תחושת השייכות והגברת האמון של ערביי ישראל בשלטון החוק".
השרה שקד הוסיפה: "במשפט הפלילי ג'ובראן היטיב לבחון כל מקרה מנקודת המבט של הנאשם, תוך שהוא מנסה לשים את עצמו בנעליו ולהתחקות אחר תחושותיו. נאשמים יצאו מאולם המשפט שלו בתחושה כי זכו למשפט הוגן. השופט ג'ובראן לא היסס לגזור דינו של אף אדם ואף לזכות כששוכנע, תוך שמירה על עקרונות ברזל, דבקות עיקשת בערכי הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם וזכויות הנאשמים. הוא בלט לא רק בכישוריו אלא גם ביעילותו ונחשב לאחד היעילים בשופטי בית המשפט העליון".
"אין ספק כי לתבנית נוף מולדתו הייתה השפעה גדולה על המורשת שלו", הוסיפה השרה שקד. "הוא נולד בחיפה וגדל בעכו, ערים מעורבות שהטמיעו בו מגיל צעיר רצון לדו קיום והכרה בחשיבות השכנות הטובה, תוך כבוד הדדי. את הערכים היטיב להנחיל לילדיו שהגיעו להשגים מרשימים בזכות עצמם. ברצוני להודות לך על שרותך המסור למדינת ישראל, הן באולם המשפט והן מחוצה לו, ולברך אותך כי תרווה נחת בדרכך החדשה ובזמן שיהיה לך עם המשפחה שאתה כל כך אוהב. קולך היחודי יחסר בבית זה. כנציגת הממשלה ונבחרת ציבור אשר מוקיר את עשייתך אני מבקשת לומר לך תודה רבה".
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "באנו היום להפרד מכבוד השופט סלים ג'ובראן. קצת עצוב שאנחנו נפרדים ממנו אבל אנחנו גם שמחים בשבילו. מדובר בשופט מצוין ומעל הכל באיש יקר ובנאדם. אתה ראית גם את בני האדם שעומדים מאחורי הסוגיות המשפטיות. עשית את הטוב והישר, שפטת במקצועיות ואנושיות, הלכת בדרך הפשרה כשזה התאפשר. היית משרת ציבור בכל מובן המילה, שירתת בנאמנה ופסקת מתוך הבנה עמוקה של מציאות החיים. ניכר היה כי יושר ואהבת האדם מנחים אותך בדרכך. אנחנו מאחלים לך בהצלחה".
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור: "סלים הוא התגלמות דמות השופט הישראלי, הישראליות במיטבה. הוא משלב ניסיון חיים עשיר, תפיסת עומק של החברה הישראלית וערכיה, גישה מאוזנת לפתרון בעיות והכרות עם שלוש הערכאות. תרומה משמעותית שהשיג בבית המשפט העליון הייתה בפיתוח המשפט הפלילי. סלים ניחן בכשרון מיוחד לנתח את המסכת העובדתית ולבחון במקצועיות את יסודות העבירה. גם בתחום הענישה הוא תרם לפיתוח הלכות חדשות, בהן מתאם העונש ההולם. אנו נפרדים היום משופט ישראלי בכל רמ"ח אבריו אבל אף שהוא פורש מבית המשפט ג'ובראן נשאר עימנו ופסיקותיו יוסיפו לדבר בשמו גם בשנים שיבואו. נאחל לך הנאה, סיפוק ושנים ארוכות וטובות בדרכך החדשה".
השופט ג'ובראן אמר בטקס: "אני רוצה להודות בכל לבי למברכים אותי. בהגיעי לגיל 70 וכמצוות המחוקק היום נפרד אני מבית המשפט העליון בתום 35 שנות שיפוט, כמחצית שנות חיי הייתי בשלוש הערכאות השיפוטיות. מתינוק פליט בסירה מטלטלת לביירות ב-1948 זכיתי לשבת בערכאה השיפוטית העליונה בישראל. דומני שאין לי אלא להודות לבורא עולם על זכות זו. בגיל צעיר מאוד זכיתי להתמנות לשופט וראיתי בתפקידי משום שליחות כפולה: האחת להכריע באופן צודק במחלוקות, והשנייה להיות ככל יכולתי גשר לקרוב בין יהודים וערבים במדינת ישראל.
"על השופט להגן על שלטון החוק והשרות הציבורי צריך להשאר נאמן לשליחותו וקו מצפונו", הוסיף השופט ג'ובראן. "חז"ל אמרו על שלושה דברים העולם עומד: הדין, האמת והשלום. שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'. על מנת למלא נאמנה שליחותו זו של השופט, נחוצה לו עצמאות שיפוטית, היא הנותנת לו יכולת לתת ביטוי לערכי יסוד של משטר דמוקרטי. אין מקום לפגיעה בסמכויות בית המשפט העליון, הוא מייצג בעיניי את הטוב בחברה הישראלית, את המאמץ להשגת שוויון מגדרי, דאגה למיעוטים, חלוקת תקציבים ועוד. פגיעה בבג"ץ תפגע באמון הציבור".
השופט ג'ובראן הוסיף: "יחסי יהודים-ערבים ודו קיום במדינה הוא בנפשי ובדמי. בנושא זה העמקתי ועסקתי מאז שאני מכיר את עצמי, ואני סמוך ובטוח כי אעסוק בנושא החשוב הזה גם לאחר פרישתי. המיעוט הערבי והרוב היהודי בישראל חולקים רבות במשותף אך נבדלים בתרבות, בזהות ובמעמד החברתי והכלכלי. הבדלים אלה יוצרים בהכרח שוני וניגוד בהשקפות ובאינטרסים בין שתי הקבוצות. יחד עם זאת על משטרנו הדמוקרטי לפעול לסגירת הפערים בין הקבוצות תוך שמירה והכרה בשוני התרבותי. יש למנות ולהוסיף עוד שופטים ערבים בכל הערכאות במערכת המשפט. יש לאפשר לאזרחים ערבים לבטא בחיים הציבוריים, באופן נאות ומכובד, את תרבותם וזהותם. בענין הקצאת הקרקעות, מצופה מהמדינה לנהוג באזרחים על פי עקרונות שוויוניים. הייתי רוצה לראות חברה ישראלית סובלנית תוך כבוד הדדי ודו קיום בשלום בין שני העמים".
הערבי הראשון שמונה כשופט בעליון
השופט ג'ובראן מונה לתפקיד בעליון בשנת 2003, תחילה כשופט בפועל וב-2004 קיבל מינוי קבע. הוא זכה להיות הערבי-נוצרי הראשון במינוי של קבע בבית המשפט העליון, והוא קיבע את הדרך לבאים אחריו. אף שמונה על תג "השופט הערבי" בבית המשפט העליון, פסקי הדין שלו הצטיינו במקצוענות וענייניות המשקפות את הנרטיב המשפטי. מלבד זאת הוא הדגיש מאוד את ערך השוויון, זכויות מיעוטים, הכלה חברתית והרבה אנושיות. אי לכך, בפסיקות עקרוניות שהתכתבו עם חשש מפגיעה בזכויות מיעוטים נותר השופט ג'ובראן לא אחת בדעת מיעוט. עורכי דין ופרקליטים אהבו להופיע באולמו בשל אורך הרוח והאנושיות שלו.
בין פסיקותיו הבולטות של ג'ובראן: דחיית ערעורו של הנשיא לשעבר משה קצב על הרשעתו באונס, דעת מיעוט נגד חנינה לעבירות שבוצעו במהלך ההתנתקות ב-2005, הכללת יישובים ערביים במפת האזורים בעדיפות לאומית של הממשלה ועוד. הוא גם היה שותף למיני סערה כאשר לא שר את "התקווה" במהלך טקס החלפת השופטים, אך זכה לגיבוי מחבריו שגרסו כי אין להכריח את אזרחי המדינה הערבים לשיר מילים שאינן מדברות אליהן או משקפות את שורשיהם.
לפנייה לכתב/ת 
