עלייה חדה במקרי החצבת בישראל, 9 חיילים אובחנו בשבוע שעבר
בכל השנה שעברה חלו במחלה 8 בני אדם בלבד, אך ב-4 החודשים האחרונים דווח על 26 מקרי הדבקה חדשים. גם בצה"ל מתמודדים בימים האחרונים עם מקרים של הדבקה. אלה התסמינים והסיכונים של המחלה
התפרצות חצבת בישראל? לפי משרד הבריאות, בשנת 2016 כולה נבדקו במחלת החצבת שמונה בני אדם - ואילו רק בארבעת החודשים האחרונים, במקביל להתפרצות המחלה באירופה, דווח על 26 חולים חדשים בישראל.
תשעה חיילי צה"ל אובחנו בשבוע שעבר במחלה. ככל הנראה אחד החיילים שביקר אצל קרובי משפחתו באוקראינה בשבועות האחרונים נדבק שם בנגיף, וחזר לישראל כשהוא חולה. באחד מביקוריו במרפאה אזרחית הוא הביא להידבקות תשעה חיילים נוספים שהמתינו בתור באותה העת בכניסה לרופא. החיילים אינם מכירים זה את זה ואינם משרתים באותה יחידה. כלל החיילים החולים פיתחו תסמינים קלים בלבד של המחלה.
בצה"ל מדגישים כי הנושא נמצא בטיפול גורמי המקצוע וכולל מעקב רפואי ומתן טיפול מונע לאנשים עמם החולים באו במגע, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל, בשיתוף משרד הבריאות, ביצע חקירה לאיתור המקרים ולזיהוי מקור ההדבקה. נדגיש כי מקור ההידבקות אינו במרפאה עצמה אלא בשהות במחיצתו של חולה".
במשרד הבריאות טענו שלשום (שבת) שלא מדובר עדיין בהתפרצות, אולם אפידמיולוגים בבתי חולים ברחבי הארץ סבורים שמדובר בתחלואה משמעותית מעל המידה הסבירה.
בחודש יוני האחרון משרד הבריאות ומשרד החוץ המליצו ליוצאים לאירופה להתחסן מפני חצבת בעקבות עלייה ברמת התחלואה ביבשת. על פי הדיווחים האחרונים, מתרכזת עיקר התחלואה בחצבת באירופה בשבע מדינות: רומניה, איטליה, צרפת, גרמניה, פולין, בלגיה ואוקראינה. באירופה דווח על יותר מ-6,000 מקרי תחלואה בשנה האחרונה. במשרד ציינו כי רמת הכיסוי של החיסונים בישראל היא מהגבוהות במדינות המערב, עם 97% כיסוי למנה ראשונה ושנייה של חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. בנוסף ציינו כי יש מספיק חיסונים נגד חצבת במלאי על מנת לבלום כל תרחיש סביר.
מחלת החצבת נגרמת על ידי נגיף החצבת (Measles virus). היא מועברת ישירות מאדם לאדם. דרכי ההדבקה הן על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה או שהייה בחדר החולה. חצבת מדבקת מאוד - לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה יש סיכון של 90% להידבק.
המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי לחולי מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה. התפרחת מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים לגרום לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן גם שמה של המחלה. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה.
המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים
נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. סיבוך נדיר מאוד יכול להופיע כ-10 שנים אחרי הופעת החצבת: מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת התדרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. 1-3 ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה.
ממשרד הבריאות נמסר: "עקב פעילות ארוכת שנים של משרד הבריאות, ישראל הינה בין מדינות אירופה הנמצאות בביעור מחצבת. לפיכך, אין בארץ שרשראות הדבקה ממושכת של מחלה זו. למרות זאת, גם למדינה בביעור מחצבת יכולים להגיע מקרים מיובאים מחו"ל ולהדביק מעגל קטן סביבם".
לפנייה לכתב/ת 
