שינוי חוק הרשות לבטיחות בדרכים: "קיצצו בסמכויות ובכסף"
מבקר המדינה מתח בשנה שעברה ביקורת קשה על פעילות הרשות והחלשתה נוכח העלייה במספר קורבנות תאונות הדרכים. אלא שלדברי הוגה הקמתה - תזכיר החוק שפורסם לאחרונה מחליש אותה עוד יותר. "היא חייבת להיות עצמאית לחלוטין ועם סמכויות ביצועיות. 100 בני אדם נהרגים בכבישים סתם"
תזכיר חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שפורסם בשבוע שעבר, קובע שהרשות הלאומית תהיה הגוף שיוביל את המאבק הלאומי בבטיחות בדרכים - אבל ללא סמכויות ביצועיות. ד"ר יעקב שיינין, שעל סמך דו"ח שחיבר הוקמה הרשות והוא גם עמד בראשה בשנים 2015-2012, לא מרוצה מההתפתחויות: "זה סתם גוף שאומר כמה טוב להיות עשיר, חכם ובריא", הוא אמר בראיון לאולפן ynet.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוקמה בשנת 1997 כמחלקה במשרד התחבורה. בשנת 2005 הממשלה אימצה את התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שהוכנה על ידי וועדה שבראשה עמד ד"ר שיינין, שמונה שנים לאחר מכן לעמוד בראש הרשות עצמה. הוועדה המליצה על הקמת רשות שתרכז את נושא הטיפול בבטיחות בדרכים, לרבות תקציבים וסמכויות: כך, למשל, יכלה לטפל בתשתיות לקויות, לתקצב רשויות מקומיות לטיפול במוקדי סיכון, ניידות למשטרת התנועה ועוד - זאת מעבר לתפקידה בנושאי הסברה וקמפיינים.
מבקר המדינה הפציר בממשלה לחוקק חוק חדש להפעלתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לאחר שהחוק הקודם עתיד לפקוע בסוף השנה הנוכחית. והנה, תזכיר הצעת החוק שפורסם השבוע יסדיר את פעילות הרשות: לא יהיו לה סמכויות ביצועיות, התקציבים יועברו ישירות ממשרד האוצר, והיא לא תוכל להטיל וטו על החלטות משרדי הממשלה. יחד עם זאת, הממשלה תמנה ועדת שרים מטעמה בראשות שר התחבורה, והרשות תקבע את סדר יומה. הרשות גם תוכל לזמן נציגי משרדי הממשלה.
את האווירה החגיגית של השקת החוק החדש מנפץ ד"ר שיינין, אבי הרשות לבטיחות בדרכים. "הוצאנו את הרשות ממשרד התחבורה והפכנו אותה לעצמאית. מי שאחראי עליה זה שר התחבורה, אבל היא לא כפופה למשרד התחבורה. כלומר, לשר התחבורה יש שתי רגליים - רגל אחת זו בטיחות". הוא אומר. "היא חייבת להיות עצמאית לחלוטין, עם יושב ראש ועם מנכ"ל עם תקציבים, ובעיקר עם סמכות ביצועית. אם אתה יודע שיש קטע כביש מסוכן או גשר מסוכן או מחלף מסוכן, אתה סוגר אותו. זה כמו שהרשות לניירות ערך יכולה להכניס אדם לבית הסוהר. היא לא עושה את זה, אבל היא יכולה".
הוא הוסיף: "אנחנו חשבנו שהרשות תודיע למשרד התחבורה שיש כביש מסוכן - ואם לא יתקנו אותו, היא תסגור אותו. זה יהיה סתם גוף שאומר כמה טוב להיות עשיר, חכם ובריא. אבל אין לו שום סמכות. מה שיקרה עכשיו לרשות זה שהיא תוכל להגיד, אבל לא לעשות שום דבר".
ד"ר שיינין הביא כראיה לדבריו את העלייה הדרמטית במניין ההרוגים בתאונות הדרכים בכל שנה, לאחר שהמספר ירד עם הקמת הרשות. "בשנה האחרונה 392 הרוגים! אבל יותר מזה, כשהקימו את הרשות והיו תקציבים בהתחלה, ירדנו מ-550 הרוגים ל-290. בשנת 2012 היו 290 הרוגים, בשנת 2013 היו 309 הרוגים, ומאז זה עולה. זו עוד סיבה מצערת, כי יכולנו להיות היום בפחות מ-290 הרוגים. כלומר, 100 בני אדם שנהרגים סתם. ובנוסף, עוד 500 בני אדם שנפצעים פצעים קשים ומסתובבים על כיסאות גלגלים".
הוא הוסיף: "את החוק הזה אני לא אוהב כי קיצצו בסמכויות וקיצצו בכסף. כשהקמנו את הרשות חשבנו שבעל המאה הוא בעל הדעה. למשל בעניין משטרת ישראל - אנחנו רצינו 450 ניידות, אז אם יש לך תקציב ואתה רואה שאין את הכמות הזו - אתה בינתיים קונה בעצמך. יש יכולת לפעול".
תגובת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "חוק הרשות בנוסחו הנוכחי והזמני, נוסח על בסיס המלצות הועדה שבראשה עמד ד"ר שיינין בשנת 2005. במבחן התוצאה, החוק הזמני מחייב שינויים משמעותיים אשר ייצקו תוכן ומעמד מתאים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועל כן החליט שר התחבורה לפעול לשנותו ולהעניק לרשות מעמד קבוע ומשמעותי.
"גם בתקופת כהונתו של ד"ר שיינין כיו"ר מועצת הרשות, לא היו לרשות סמכויות והתקציב האפקטיבי העומד לרשותה היום גבוה באופן משמעותי מזה שהיה בתקופתו. ניכר כי חלף זמן רב מאז תום כהונתו של ד"ר שיינין, וככל הנראה הוא אינו מעודכן בשינויים המשמעותיים שחלו ברשות ובהיקף פעילותה מאז".
לפנייה לכתב/ת 
