נפטר לוחם הפלמ"ח האגדי אליהו סלע ("רעננה")
בגיל 91 הלך לעולמו קצין המבצעים של הארגון, שסייע בין היתר בפריצת דרך בורמה בירושלים, במבצע דני ובכניסה לרובע היהודי. באפריל לקח חלק בהתנגדות הלוחמים לקריאת שער הגיא על שם גנדי: "לא צריך להזכיר אותי או אחרים, אבל גנדי לא שייך לשם"
אליהו סלע, ששירת כקצין המבצעים של חטיבת הראל במלחמת העצמאות, הלך אתמול (א') לעולמו בגיל 91. סלע, ששימש כמפקד בפלמ"ח, היה אחת הדמויות הבולטות בדור תש"ח ובקרבות על ירושלים ועל הדרך אליה. באחרונה נמנה עם המתנגדים לקריאת שער הגיא על שמו של השר לשעבר רחבעם זאבי ז"ל, וטען כי יש להנציח שם את הלוחמים.
"'רעננה' (כינויו של סלע) הוא בן דור הענקים שאנו חבים לו את חיינו כאן. זכינו לחיות בדורם של הנפילים האלה ולשמוע מהם בגוף ראשון על הקמת המדינה והמלחמה עליה. נמשיך ונחנך את הנוער לאור מורשתו ופועלו. יהי זכרו ברוך", ספד לו ראש העיר רעננה, זאב בילסקי.
סלע נולד בתל אביב וגדל ברעננה, ומשם הכינוי שדבק בו כדי להבדילו משאר הלוחמים ששמם גם היה אליהו. הוא הצטרף לפלמ"ח עוד בטרם סיים את התיכון, והצטרף לפלוגה ח' בקריית ענבים. בשנת 1947 מונה למפקד הפלוגה, שאליה הייתה שייכת גם "מחלקת ההר" שאיבדה 35 לוחמים (הל"ה).
סלע היה זה שפיקד על פלוגה ח' גם בקרב הקסטל, שבו כבשה הפלוגה את הכפר והמוצב על ההר. בירושלים פיקד על קרב סן סימון ועל הכוח המסתער בכיבוש הר ציון ובפריצה לרובע היהודי. הוא סיפר כי קיבל פקודה מעוזי נרקיס לכבוש את ההר, ולאחר מכן נתן אישור לדוד אלעזר לפרוץ לעיר העתיקה ללא פקודה ממפקד החזית, דוד שאלתיאל. במסגרת תפקידו בחטיבת הראל הפך לקצין המבצעים, וסייע בפריצת דרך בורמה ותכנן את מבצע דני, מבצע ההר ומבצע חורב. הוא נאלץ לפרוש מצה"ל לאחר שהשתתף בכינוס של הפלמ"ח בניגוד להוראת הרמטכ"ל.
באפריל השנה היה סלע בין המתנגדים לקריאת שער הגיא שבו עברו לוחמי הפלמ"ח על שמו של זאבי. "לא צריך שיזכירו אותי ולא אחרים. הרעיון של חיים גורי לקרוא למקום 'אתר מבקיעי הדרך' מתוך שירו של אלתרמן, הוא הנכון. כדי להנחיל לדורות הבאים איך מתי מעט הצליחו להביא לשחרור ירושלים רק בזכות האמונה, האופטימיות וההקרבה", אמר ל-ynet. "הכרתי את גנדי. הוא מהמחזור שלי ואני לא מתנגד שיזכירו אותו, אבל לשער הגיא הוא לא שייך".
על ימי הלחימה סיפר: "מדובר על מתי מעט מתנדבים, כשעוד לא היה צה"ל, שנלחמו על הדרך לירושלים. בפינצטה חיפשנו דרכים לשמור על החיילים. מישהו יכול לתאר מצב שבו חיילים רעבים, שאין להם מיטות, כביסה או מים להתקלח, וכל יום חופרים קברים, וביחד עם זה יוצאים למלחמה כל יום? על שמם האתר צריך להיקרא. על שם הלוחמים, הנהגים, הסוחרים, מלווי השיירות".