שנה לאסון קריסת החניון: "לא מפסיקים לבכות מאז"
ב-5 בספטמבר 2016 נהרגו שישה פועלים בקריסת חניון תת-קרקעי ברמת החייל. גלינה יעקובוב עדיין לא מעכלת את האובדן של בעלה אולג: "שנה שלמה שאני בוכה". מנהל העבודה באתר טרם התגבר על מראות הזוועה: "כשהגעתי לשם חשכו עיניי". למרות המחדל, החברה האחראית קיבלה אישור להמשיך בבניית החניון. המשטרה: "החקירה נמצאת בשלבים מתקדמים"
לפני שנה, ב-5 בספטמבר 2016, קרס חניון תת-קרקעי שהיה בשלבי בנייה ברחוב הברזל ברמת החייל. אחד מהרוגי האסון הוא אולג יעקובוב (60), שעבד כמסגר בחניון שקרס. בשיחה עם ynet סיפרה בדמעות אלמנתו גלינה על השנה הקשה שחלפה מאז מותו. "קשה לי מאוד לדבר על זה. איך שאני מתחילה לדבר על בעלי אני מתחילה לבכות. שנה שלמה שאני בוכה. אני מרגישה כאילו זה היה אתמול, אני לא יודעת איך אנשים מתגברים, זה מאוד קשה".
שישה בני אדם נהרגו בקריסת החניון, כולם פועלים באתר הבנייה, ו-23 נוספים נפצעו. החקירה המשטרתית עדיין נמשכת, ועדיין לא הוחלט מי יעמוד לדין בעקבות הקריסה. "היחידה החוקרת ממתינה לקבלת חוות דעת מקצועיות טרם סיום החקירה", נמסר מהמשטרה.
לפני כמה ימים התקיימה האזכרה של אולג, שבה השתתף גם שמעון קדמי, מנהל העבודה באתר הקריסה. קדמי איבד שניים מעובדיו באותו יום - אולג יעקובוב ודניס דיאצ'נקו (28), אזרח אוקראינה שגופתו הוטסה חזרה למשפחתו לאחר האסון. קדמי סיפר כי "באותו יום הייתי באתר והבאתי את הפועלים. בערך בשעה 9:30 יצאתי לבדוק עבודה נוספת במקום אחר ובדרך לשם קרה האסון".
"אחד העובדים שלי, שניצל בנס, התקשר אליי. הוא עבד ליד אולג והוא רק נפצע. הוא הודיע לי טלפונית ובאותו רגע לא נפל לי האסימון, לא האמנתי, ואז השיחה התנתקה. ניסיתי לחזור אליו ולא הצלחתי לתפוס אותו. אחרי כמה דקות התחלתי לשמוע אמבולנסים, משטרות, זק"א וכל הבלגן, אז תיארתי לעצמי שקרה משהו לא טוב", הוא הוסיף.
"אולג עבד אצלי שנה וחצי בערך, היינו בקשר טוב", ציין קדמי. "כשהגעתי לשם חשכו עיניי. הייתי בקשר עם אשתו ועדכנתי אותה כל הזמן. ביום הראשון הוציאו ניצולים, וביום הראשון והשני שלא מצאו אותו כבר הבנתי שהוא לא בין החיים. אני עד עכשיו בטראומה. בחודש הראשון הייתי ממש סהרורי, זה לא היה רחוק ממני והפחד קיים עד עכשיו, זה פשוט היה מקרה מצער ביותר ואני מקווה שלא יקרה עוד לעולם".
גלינה סיפרה שביום האסון ניסתה לתפוס עובד נוסף באתר, בוריס, שעבד יחד עם אולג. "הרמתי טלפון לאחד העובדים שלו, אמרתי לו 'אתה בסדר? הייתם שם?' והוא ענה לי שהוא כבר באיכילוב ושהוא נפצע קל ומטפלים בו. שאלתי אם אולג איתו והוא אמר שלא - שאולג נפל ועוד לא חילצו אותו".
בוריס עמד מטרים ספורים מאולג כאשר קרס החניון. "אני זוכר שהייתי 10-8 מטרים ממקום האירוע כשזה קרה", מספר בוריס. "מאז עברו 11 חודשים והייתי באזכרה של אולג לא מזמן, התחושות קשות מאוד. אני יודע שמצבה של גלינה רע אבל אני שמח שלפחות הבן של אולג קיבל אישור להישאר פה בינתיים, זה משמח אותי".
"אני גם נפצעתי", הוא ממשיך, "עד היום אני עדיין הולך לבתי חולים בגלל כאבי ראש קשים שיש לי. במקרה הזה אני רוצה להגיד כל הכבוד למדינה. עזרו לנו מבחינה רפואית אחרי האסון, תמכו בנו ואפילו נתנו לי הגדרה כנכה, למרות שזה רק לשנה". בנו של בוריס מספר שאביו עדיין חווה פלאשבקים קשים מאותו היום. "גם לי היה מאוד קשה", אומר הבן. "אני עובד איתם לפעמים באתר ובאותו יום לא עבדתי. אני חושב על זה כל הזמן, המחשבות לא עוזבות אותי".
גלינה יעקובוב מספרת כי מלבד הקשיים הכלכליים שנובעים מאובדן המפרנס העיקרי של הבית, ישנה גם את סוגיית אזרחותו של בנה, אנטון. אנטון גדל עם אולג מאז שהיה בן 3, ואף אומץ על ידו. אנטון היה בהליכי קבלת אזרחות מטעם חוק השבות כבנו המאומץ של אולג החל משנת 2014. לדברי עורך דינו של אנטון, מתן חודורוב, משרד הפנים סירב לבקשה, בטענה שהאימוץ אינו כשר ונעשה חודש לפני שמלאו לו 18.
עו"ד חודורוב פנה לבית המשפט העליון וערער על החלטת משרד הפנים, אבל חודש לפני הדיון נהרג האב אולג באסון. "לאחר תקופה של מעל לחצי שנה לאחר הגשת העתירה נערך הדיון הראשון בפני בית המשפט העליון. בית המשפט הנכבד הציג בפני רשויות המדינה הצעה להסדרת מעמדו של מרשנו במדינת ישראל והענקת אזרחות ישראלית, וזאת מבלי לבחון ולדון בשאלת אימוצו של מרשנו על ידי אביו". לאחר מותו של יעקובוב העניק משרד הפנים לאנטון אשרת שהייה זמנית, אך סירב לאשר את אזרחותו. למדינה ניתנו 60 ימים להשיב לשאלת העליון בנוגע לסירובו לתת אזרחות לאנטון, והתגובה צפויה בימים הקרובים.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "מר יעקובוב ז"ל היה זכאי שבות ונישא לרעייתו, כשלה בן מנישואים קודמים - שניהם אינם זכאי שבות. אימוצו של המבקש נעשה בגיל 17 ו-11 חודשים (חודש לפני שהפך לבגיר), לטענתם לצורך עלייה. ב-1998, כשהוא כבר בן 18, ביקשה המשפחה עלייה. בקשתם לעלייה סורבה על ידי נציגות ישראל במקום ומשכך, עלה אב המשפחה, זכאי השבות, בגפו לישראל (בנו הביולוגי ההתגורר אז בישראל). אשתו ובנה נותרו מאחור. לאחר מספר שנים עלתה אשתו כאשת זכאי שבות. למעשה, הפונה ומר יעקובוב ז"ל לא קיימו תא משפחתי משותף מאז 1998. על אף האמור, לאור הסיפור ההומניטרי והייחודי של המשפחה, הוחלט לתת לפונה, לפנים משורת הדין, מעמד של תושב קבע. בהתאם לנוהלי הרשות, בעוד שנתיים יוכל להגיש בקשה להתאזרחות שתיבחן בהתאם".
עו"ד ליטל ביבר חייקין המייצגת את יורשיו של אולג יעקובוב אמרה כי "המנוח היה למעשה, המפרנס העיקרי של משפחה הנתונה בקשיים מרובים - לא רק כלכליים. בנו הינו חוסה במצב סיעודי, אינו מתפקד ואינו מתקשר עם הסביבה. לכן ביקשנו עם קרות האסון למנות את גלינה לאפוטרופסית, ולאחר מכן לקבל צו ירושה - דבר שיעזור לגלינה ולמשפחתה להמשיך ולהתקיים בכבוד".
שנה אחרי: טרם נמצא הגורם לכשל - והבנייה תימשך
העבודות בחניון נעשו על ידי חברת דניה סיבוס. טרם נמצא הגורם שהביא לקריסת החניון, וכל עוד לא נמצא הגורם - בחברה לא נקטו עדיין צעדים. "בשים לב לכך שפרטי האירוע טרם התבהרו, צויין להסרת ספק, כי אין בהוראות כתב ההתחייבות כדי לגרוע מטענותיו או זכויותיו של מי מהצדדים על פי הסכם הקבלנות, לרבות בקשר עם האירוע", נמסר מהחברה.
החברה הייתה אמורה לחדש את העבודות ב-27 ביוני, אך טרם החלה בנייה באתר. "נמסר לחברה עותק חתום של תוספת להסכם לתכנון, הקמה והפעלה של החניון מיום 15.1.2013 שנחתם עם עיריית תל אביב-יפו, בתוקף מיום 27.6.2017, לפיה יחודשו העבודות להקמתו מחדש של החניון", אמרו בדניה סיבוס.
"במסגרת התוספת נקבעו הוראות, בין היתר, הנוגעות לאחריות החברה על הבאת אתר העבודות למצב בטוח להמשך ביצוע העבודות, לוח זמנים מעודכן לביצוע העבודות, הוצאת היתר בניה וביצוע תכנון מפורט, המשך ביצוע עבודות ההקמה ותשלום פיצוי בגין נזקים והוצאות שנגרמו לעירייה בקשר עם האירוע.
"בד בבד, דניה סיבוס בע"מ, חברה בת של אפריקה ישראל להשקעות בע"מ שהינה בעלת השליטה בחברה, התחייבה כלפיה כי תהיה חייבת בכל התחייבויות החברה על פי ההסכם והתוספת להסכם, הכל בתנאי 'גב אל גב'. בגדר כך הוסכם כי דניה סיבוס תישא בעלויות ההקמה של החניון וזאת עד להשבתו למצבו קודם לאירוע, כאשר תקבולים בגין עבודות ההקמה להשבתו של החניון למצבו הקודם ו/או בגין הוצאות שהוציאה דניה סיבוס בקשר עם האירוע אשר יתקבלו בידי הבנק המממן מאת המבטח עמו התקשרה דניה סיבוס בקשר עם הפרויקט להקמתו של החניון, יועברו לדניה סיבוס.
"כמו כן, תהא זכאית דניה סיבוס, בגין העבודות אשר תבצע בחניון מעבר להשבתו של החניון למצבו קודם לאירוע, ליתרת התמורה המקורית על פי הסכם הקבלנות, המסתכמת לכ-17 מיליון שקלים. ככל ועלות העבודות תעלה על הסכום האמור, תישא דניה סיבוס, בעצמה, בעלות הנוספת כאמור".
ממשרד הכלכלה נמסר כי הנושא נמצא באחריות משרד העבודה והרווחה. ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי הנושא נמצא באחריות עיריית תל אביב.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "החניון החדש נמצא בהליכי תכנון ורישוי ובנייתו טרם החלה. הבנייה תחל עם קבלת היתר הבניה כנדרש. הליך התכנון עדיין בעיצומו - צוות המתכננים מטעם המקים ממשיך בתכנון וצוות יועצים מלווים מטעם העירייה ממשיך בבדיקת התכניות ואישורן בכפוף לתיקון ההערות. המקים הינו חברת אפריקה ישראל נכסים בע"מ והקבלן המבצע הינו חברת דניה סיבוס בע"מ".
ממשטרת ישראל נמסר כי "מיד לאחר קריסת החניון בתל אביב, משטרת ישראל פתחה בחקירה אשר נמצאת בשלבים מתקדמים. בימים אלו, היחידה החוקרת ממתינה לקבלת חוות דעת מקצועיות טרם סיום החקירה. נציין כי החקירה מתבצעת בליווי צמוד של בפרקליטות, תוך בחינת מכלול הראיות ביסודיות ובהתבסס על חוות דעת של מומחים חיצוניים שונים כאמור. מטבע הדברים לא נוכל לפרט בשלב זה מעבר לכך, אולם נציין כי המשטרה תמשיך לחתור לחקר האמת בחקירה זו, כמו בכל חקירה משטרתית אחרת".
לפנייה לכתב/ת 
