מדוע החמיץ המוסד את מנגלה

צוות המוסד בסאו פאולו. מימין לשמאל: י', רפי איתן, צבי אהרוני ובנימין רייכר (י' ורייכר היו אנשי מילואים דוברי פורטוגזית שגויסו במיוחד למבצע)(מתוך אוסף צבי אהרוני)

יוזף מנגלה(מתוך אוסף צבי אהרוני)

"תיק מלצר", כך קראו במוסד למצוד אחר הרופא הראשי של מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו, ששלח מאות אלפי יהודים לתאי הגזים וערך ניסויים זוועתיים באסירי המחנה. בסוף המלחמה הוא נמלט לדרום אמריקה.

ביום שלישי, בעקבות הפרסום, התקשר ל"ידיעות אחרונות" אדם ששמו נ'. מדובר ביהודי יליד דרום אמריקה שגויס במהלך המרדף על ידי המוסד ונשלח לפרגוואי בתחילת שנות ה-‭60‬ במסווה של מומחה. משימתו הייתה לעלות על עקבות מנגלה. באותן שנים חיו שם כ-‭30‬ אלף גרמנים ובהם נאצים. "הגעתי לחווה שהייתה שייכת לאלבן קרוג, נאצי שהיה ידוע כקשור למנגלה, התיידדתי שם עם כמה גרמנים ושכרתי אצלם חדר", שיחזר נ'. "הם לא ידעו שאני מדבר יידיש ולכן לא חששו לדבר לידי גרמנית". באחת השיחות, כשדיברו ליד נ' על מנגלה, אמר אחד מהם: "אם הוא היה יודע מי ישן על המיטה הזו רק לפני כמה שבועות". הוא התכוון למנגלה, שנמלט משם זמן קצר קודם לכן, לאחר שהמוסד לכד את אייכמן בארגנטינה.

תיעוד מקיף של המצוד אחרי מנגלה מופיע בדו"ח מיוחד של של "דורות", מחלקת ההיסטוריה של המוסד. הדו"ח נכתב ביוזמת המוסד על ידי איש הארגון לשעבר יוסף (יוסי) חן. כתיבתו נמשכה ‭10‬ שנים והושלמה ב-‭.2007 ‬ הדו"ח הרהוט והמדוקדק מתאר את "המאמצים הבלתי הרגילים שהקדישה מדינת ישראל על מנת לאתר פושע-רוצח זה", אך לצד זאת הוא כולל ביקורת עצמית לא קלה על כשלים וטעויות שנעשו בדרך.

כך למשל מותח הדו"ח ביקורת על הקונספציה של המוסד שלפיה מנגלה מתחבא אך ורק בפרגוואי. מההאזנות שבוצעו ב-‭1983‬ (כמה שנים אחרי שמנגלה כבר מת בטביעה) לטלפון של בנו רולף נשמע הבן אומר כי הוא ביקר כמה פעמים בברזיל. רולף לא נשמע אומר מתי ביקר שם ועם מי נפגש שם, אבל למרות האפשרות הסבירה שייתכן כי פגש שם את אביו הנמלט ביטל אחד מאנשי המוסד שעסק בחיפוש אחר מנגלה את חשיבות הדברים שאמר רולף. בשולי תמליל ההאזנה כתב איש המוסד: "בשנות ה-‭60‬ המוקדמות סיפר וילהלם סאסן (מקור נאצי לשעבר ששירת את המוסד) כי מנגלה מתגורר בברזיל. התברר כי המידע אינו מדויק".

מרטה, אשתו של מנגלה, ובנה קרל-היינץ(מתוך תיק המוסד)

יוסי חן אומר כי "בדיעבד הייתה כאן הוכחה לכוחה האדיר של קונספציה. כזכור, כל אותה עת הייתה הערכה כי מנגלה נמצא בפרגוואי. רק מאוחר יותר התברר כי העובדה שמנגלה היה בברזיל אכן, הייתה נכונה".

חן כותב עוד בדו"ח על סיכום של פגישה שהתקיימה ב-‭1983‬ אצל ראש המוסד דאז נחום אדמוני, בהשתתפות גורמים שעסקו במצוד אחר מנגלה. לפי הדו"ח הורה אדמוני באותה פגישה "להמשיך לפעול בשיטות העבודה המקובלות, אולם תוך בקרה ומעקב כנדרש".

חן מספר כי ראש מחלקת "עמל-מסר" במוסד, שעסקה בכל הקשור לנאצים, כתב בסיכום אותה פגישה: "כאן קבור הכלב סופית". הוא התכוון כי בכך קובר המוסד את המצוד אחרי מנגלה. אותו ראש מחלקה אמר לחן בראיון שהוא ערך איתו לקראת כתיבת הדו"ח: "זה היה בשבילי אישור חד-משמעי שלא היה בכוונת ראש המוסד להיכנס לרובד המבצעי של העשייה הממשית. אני ראיתי בכך מדיניות של 'טפל ותעשה מעט' או 'אל תעשה ואל תקדם'. יותר מכך, זה היה בשבילי אישור שהמוסד שבאותה עת (שנת ‭'83‬) לא רצה לטפל בפושעי מלחמה נאצים".

בסיכום הדו"ח של חן נכתב: "הושקעו מאמצים רבים, הן בכוח אדם והן בעלויות. היו תקופות שרודפיו של מנגלה ניחנו בנחישות מבצעית רבה, והיו זמנים שהמבצע ידע הפוגות ורפיון. עם זאת, מעולם לא הורמו הידיים. אנשי המוסד דבקו במטרה..." חן מוסיף: "לא אוכל לפסוח גם על תחושה קשה... פעמיים חשו כוחותינו שהיו קרובים אל המטרה... אבל הרודפים לא השכילו להגיע. הסיבות לכך היו הערכה מוטעית, חוסר כוח אדם ואי-יכולת עקב סדר עדיפויות אחר או חוסר נחישות מספקת. אולי גם סיבות אחרות".

הכתבה המלאה על המרדף של המוסד אחר מנגלה - מחר ב"ידיעות אחרונות"