תובעת חצי מיליון שקל: בכיר בחברה ציבורית גדולה הטריד אותי מינית
לטענת העובדת, הבכיר שלח לעברה רמזים בעלי אופי מיני, ניהל איתה שיחות בשעות לא סבירות, ביקש שתתגרש מבעלה והציע לה לטוס איתו לחו"ל. דו"ח בדיקה שנערך המליץ לרענן נהלים ולהציע עבודה חדשה למתלוננת, ללא נקיטת אמצעים נגד המטריד לכאורה. החברה: ערכנו בירור יסודי, טענותיה נועדו לקבל פיצוי מופרך
עובדת בחברה ציבורית גדולה דורשת פיצוי של חצי מיליון שקל בטענה כי בכיר הטריד אותה מינית. הדרישה נשלחה לאחר שבירור שנערך בנושא הוביל לרענון נהלים ולמציאת תפקיד אחר עבורה - ללא נקיטת אמצעים בנושא ההטרדות שלכאורה עברה. נוסף על כך דורש עורך דינה, אייל בסרגליק, טיפול משמעתי בבכיר ומציאת פתרון לעובדת המתלוננת.
בחברת הענק ניסו לשמור את הסיפור בין כתליה, אך הפתרון שנמצא גרם לו לצאת החוצה. על פי הנטען, הבכיר מונה לתפקיד באחת מחברות הבת של החברה ושם פגש את המתלוננת. לטענתה, הוא החל להטריד אותה מינית, וכשהבינה שהוא לא יחדל ממעשיו החלה להקליט אותו. בין היתר, טוענת המתלוננת, הוא אמר לה "בא לך לנסוע איתי לניגריה?" ובהמשך תפס וצבט את שפתו התחתונה באומרו "שפה זה דבר חשוב, במיוחד השפה התחתונה".
לטענת העובדת, הבכיר העיר לה כל הזמן על בגדיה ועיניה. לדבריה, הערותיו פגעו בתפקודה והיא ביקשה מכתב פיטורים כדי לקבל דמי אבטלה. רק בשימוע היא חשפה את דבר ההטרדה לכאורה. לאחר מכן דיברה עם האחראית לבדיקת תלונות על הטרדה מינית בחברה, וזאת ביקשה ממנה להקפיא את השימוע. בעקבות החשיפה מינתה החברה עובדת לביצוע בדיקה של המקרה. העובדה ראיינה את כל המעורבים בסיפור ובדו"ח הבדיקה החסוי כתבה בין היתר כי ישנם הבדלים וסתירות בין הגרסאות והתפיסות של הבכיר והמתלוננת. עוד נכתב כי הבכיר הכחיש התבטאות או התייחסות מינית כלשהי. כמו כן התרשמה הבודקת שהמתלוננת התעייפה מעבודתה בחברה.
המלצות הדו"ח לא כללו התייחסות להטרדות המיניות לכאורה. הבודקת ציינה כי החברה מתייחסת ברצינות לתלונתה וכי יש להציע למתלוננת תפקיד אחר שאינו בכפיפות לבכיר ולהבהיר לו כי מחובתו לשמור על הגבולות ביחסיו עם העובדים בכלל ואלה הכפופים לו בפרט. עוד קבעה הבודקת כי יש לקיים הדרכה מקצועית בנושא הדרכה מינית ולחייב את הבכיר ואת המנהלים להשתתף בה ולרענן את נוהלי החברה המתייחסים לאיסור הטרדה מינית והתנכלות. לגבי המתלוננת היא ציינה כי יש לאפשר לה להתפטר ולקבל זכויות של מפוטרת אם לא תקבל את ההצעה החלופית.
עם קבלת דו"ח הטיפול שיגר עו"ד בסרגליק מכתב תגובה ליועץ המשפטי של החברה ובו תלונות קשות על אופן הטיפול. "האולטימטום לא עומד בשום קריטריונים הנדרשים בחוק במקרה של הטרדה מינית", נטען. "מרשתנו הוטרדה מינית. עניין זה ניתן להוכיח בנקל. החברה בחרה לייצר שלושה פרוטוקולים של שימוע אשר חוטאים לאמת ומטייחים את עובדת ההטרדה. על החברה למצוא פתרון הולם למתלוננת ולפעול נגד הבכיר".
עו"ד בסרגליק ועו"ד עמרי לשם, המייצגים את המתלוננת, מסרו: "מדובר במקרה חריף ביותר של הטרדה מינית במקום העבודה. החברה נתנה גב מלא למטריד, בין היתר על ידי ניסיון לפטר את העובדת, שכתוב פרוטוקול השימוע (שלוש פעמים!!!) כך שלא יכלול את העובדות הנוגעות להטרדה מינית ואי הרחקת המטריד או טיפול בו בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית. ההטרדה המינית כללה הצעות לטיסה לחו"ל עם המנכ"ל, רמיזות מיניות בוטות ופוגעות, הצעה לשנות את שם משפחתה של מרשתנו, שתתגרש מבעלה ושיחות בשעות לא שעות".
לגבי המשרה שהוצעה לעובדת נמסר: "מעבר לדרישה שתערוך חפיפה ולזלזול במרשתנו, הוצע לה לעבוד במרחק ארבעה מטרים מהמטריד. מדובר בהפרות בוטות וחמורות שלא ניתן לעבור עליהן לסדר היום, עבירות פליליות מובהקות ועוולות אזרחיות. לא נרפה עד שמרשתנו תקבל את מלוא סעדיה ובכלל זה הטיפול הראוי במטריד ודאגה לעבודה נטולת הטרדה מינית במקום בו עבדה שנים".
מהחברה נמסר בתגובה: "במהלך חודש יולי 2017 פנתה עובדת בחברה בתלונה ביחס לביטויים אשר הושמעו על ידי מנהל בחברה, ואשר לטענתה עולים כדי הטרדה מינית. עוד קודם להולדת הפרשה, פנתה העובדת וביקשה להתפטר, ואולם התנתה את ההתפטרות בקבלת הודעת פיטורים וזאת על מנת לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אשר לא הגיעו לה בהתאם לכל דין. מכל מקום, נוכח תלונתה ביצעה החברה, באמצעות יועצת משפטית חיצונית ובכירה בתחום משפט העבודה, בירור, מקצועי, מעמיק ויסודי, העולה בקנה אחד עם דרישות החוק.
"במסגרת מסקנות הבירור, מתחה עורכת הבדיקה ביקורת לגבי שני ביטויים נטענים, אשר, אף ככל שאמנם הושמעו, נאמרו בנוכחותה של העובדת ולא כלפיה.
מתוצאות הבירור לא עולה באופן חד משמעי אם אמנם שני הביטויים נאמרו באופן זהה לנטען על ידה. מכל מקום, פעלה החברה במלוא הרגישות הראויה, והציעה לעובדת מספר תפקידים חלופיים. לצערה של החברה, דחתה העובדת את מלוא ההצעות שהוצעו לה, ובחרה במקום זה לפנות לעיתונות, ולהטיל דופי בלתי מוצדק בחברה ובמנהליה, מתוך מטרה לאלץ את החברה להיענות לדרישותיה המופרכות לקבלת סכום של 500 אלף שקל והוצאות נוספות. נציין כי הליך הבירור ודו"ח הממונה חסויים על פי החוק. בכוונת החברה להשלים את ההליכים כמתחייב על פי הדין".