אחיו של אורון ירדן: "מתחנן שלא ישחררו את הרוצח צבי גור, זה כמו לשחרר את יגאל עמיר"

גור (משמאל) והילד אורון ירדן ז"ל. הרצח זעזע את המדינה(צילום: שאול גולן)

שלושה ימים לאחר הפרסום ב-ynet על ההחלטה לשחרר את הרוצח צבי גור, כיום בן 70, שבשנת 1980 חטף את הילד אורון ירדן בן השמונה וחנק אותו למוות, אחיו רועי (57) מבקש להעביר מסר לפרקליטות: "אני מבקש ומתחנן שתתנגד לשחרור המוקדם. חשוב לי לומר שהאיש הזה מסוכן לציבור - הוא איש חולה, פסיכופט ואם ישוחרר יש חשש אמיתי שיפגע בילד או מבוגר ויבצע פשע כמו שביצע בעבר".

רועי ירדן היה חייל בן 20 בזמן החטיפה והרצח שטלטלו את המדינה. כיום הוא מתגורר בשווייץ: "אני לא מאמין לשקרן הפתולוגי הזה. אתה היית מוכן שיהיה לך שכן כזה לידך?". לדבריו, "הפעם הראשונה שבה נודע לי על השחרור הצפוי היה כששלחו לי את הכתבה. מהרשויות לא יצרו איתי קשר. ייתכן שיצרו עם אמא שלי. לפני שלושה חודשים הם יצרו עמנו קשר ואמרו שיגיש בקשה לשחרור מוקדם, אז העברנו את דברינו בפעם הקודמת".

הכותרת ב"ידיעות אחרונות" לאחר החטיפה של אורון (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

ירדן אומר כי הרגיש רע מאוד כאשר שמע על הכוונה לשחרר את רוצח אחיו, "אתה יודע שקצבו לו עונש ל-45 שנה. הוא היה צריך למעשה לשבת כל חייו במאסר עולם. מדהים שאמא שלי אמרה שהוא יוצא בכל סוף שבוע לבלות עם משפחתו, ובערב חג הוא ייצא ונגמר העניין. במשטרה כבר אמרו שזה כמו לשחרר את יגאל עמיר. בחורה בשם דפנה שפיגלמן פתחה עצומה נגד שחרורו, ויש כבר 4,000 חתימות. אני מודה לה".

אחיו של אורון ירדן מספר על הסבל שלא מרפה מהמשפחה לאחר רצח אורון: "הכאב קשה מאוד. לומדים לחיות עם זה אבל לא שוכחים. אבי נפטר ב-2008 משברון לב. גם לאמא היה קשה מאד. גם לי היו בעיות. הייתי אז חייל בן 20 בגולני. היו לנו בדיוק תרגיל. אני זוכר הסמג"ד שקרא לי ואמר 'סע הביתה, צריכים אותך'. לקח לי 13 טרמפים עד שהגעתי ואתה רואה אז צלמים ושוטרים. אני לא מאחל את זה לגדול שונאיי. משפחתי נהרסה בגלל הרוצח השפל הזה. שילמנו מחיר יקר מנשוא. צריך לעשות הכול שיישאר עוד שמונה שנים כי הוא מהווה סכנה אמיתי לציבור. הוא לא כמוך וכמוני, הוא פסיכופט. הוא הפיל בפח תמימים שחושבים שהשתקם".  

הבריחה של צבי גור מהכלא(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

המצוד אחרי הרוצח שנמלט(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

פנינה ירדן, אמו של אורון, אמרה לאחר החלטת ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר: "אנחנו כבר עייפים מצבי גור. אנחנו לא רוצים לשמוע את השם שלו. מבחינתנו הוא מת מזמן. שאלו אותי אם אני רוצה לנסות להתנגד. עניתי שכבר אין לי כוח". האם הוסיפה: "אמרו לי שישחררו אותו בספטמבר אבל לא ידעתי באיזה תאריך. אמרתי שכבר אין לי כוח אחרי כל השנים האלה להתעסק עם זה. אני לא בריאה, הילדים שלי בחו"ל, ואם הממשלה מחליטה שצריך לשחרר אותו - אז זו כבר לא הבעיה שלי. זאת הבעיה שלהם. אני לא יכולה להתעסק עם זה יותר".

על גור נגזרו כאמור 45 שנות מאסר והוא ריצה 37 מהן - שבמהלכן נמלט מהכלא ונתפס בתום מצוד נרחב. בפרקליטות טרם החליטו אם לערער על ההחלטה. עורך הדין אייל אלון, שמייצג את גור מסר בתגובה: "כאב המשפחה הוא עמוק וכן ואין שום מילים שיוכלו להקהות את הכאב. מבחינתו של גור, הוא אמר בעשרות השנים האחרונות - בוועדות, ובעשרות הדו"חות - שהוא רואה לנגד עיניו את המעשה הנורא שעשה יום יום שעה שעה. זה מלווה אותו. הוא לוקח אחריות ומביע חרטה עליו והדרך שלו לשמור על ערך חיובי בעיני עצמו היא שהוא מקדיש את כל זמנו לעשייה ותרומה לסביבתו. הוא תומך באסירים אחרים ומעביר חוגים למשל. הכאב ברור ועמוק. כשבית המשפט מעניש, יש בתוך שיקוליו שיקול של אלמנט הגמול בענישה. ב-37 שנות המאסר האלמנט הזה בא על סיפוקו".

אייל אלון, סניגורו של גור. "הוא לוקח אחריות ומביע חרטה"

 ברקע הדברים, תושבי ערד נערכים לקראת המעבר הצפוי של הרוצח צבי גור לעירם. שלומי טבנציק, תושב ערד, העלה פוסט בנושא בדף "ערד ליושנה" בפייסבוק שבו כתב: "אני מקווה מאוד שהוא לא יגיע לערד, כאבא לילדה קטנה זה מאוד מפחיד אותי. אני זוכר בילדותי את הרצח שזעזע את המדינה. אני זוכר את עצמי בתור ילד מפחד מזה. זה לא משהו נסלח. לא היינו רוצים להיתקל בו פה. ערד היא עיר קטנה, זה לא כמו תל אביב שבה אדם יכול להיטמע ברחוב. פה אתה תראה אותו ב'סופר' וזה יהפוך להיות לא נעים. יש לנו מספיק צרות, לא צריך פה גם רוצחים, ועוד רוצח ילדים. זה מפחיד".

מירב לייבה, ממובילת המאבק למען צביונה החילוני של העיר, הוסיפה: "כולם צוחקים שכל גור מגיע לערד. הורים לילדים מודאגים מאוד, על פניו לא נעשית פעולת מחאה למנוע ממנו להגיע, אבל אף אחד בערד לא אוהב את הרעיון".

כרגע אין תוכנית מסודרת למניעת הגעתו של גור לערד וגם לעירייה לא התקבלה כל פנייה רשמית בנושא. התושבים משחררים בינתיים קיטור בעיקר ברשתות החברתיות. "חייבים לעשות הכול כדי שהוא לא יסתובב בעיר שלנו אחרת אנו נסבול מזה, ילדינו לא יוכלו להסתובב בבטחה", כתב אחד התושבים בעיר.

יש לציין כי גור כבר יצא לחופשות בערד אך עד כה התושבים לא העלו חששות בנושא. ברשת החברתית היו גם תושבים שביקשו להרגיע: "במשך שנים האיש מגיע לערד פעמיים בחודש. הוא איש משכיל ומתנהג למופת. 37 שנים חלפו ואות הקין לגביו יישאר עד סוף ימיו". לפני שגור ישוחרר, שב"ס יבדוק וייקבע כי קיימים תנאים לפקח עליו. הוא יידרש למלא אחר תוכנית לשיקום האסיר, יתייצב במשטרה כפי שיידרש ויישאר בגבולות הארץ.