ניצלה פעמיים מההוריקן - ומתה באופן מסתורי
וילמה ג'יין מטקסס כמעט טבעה בביתה שהוצף בסופת ההוריקן "הארווי", אבל אז הגיעה אליה סירת הצלה. היא נפלה מהסירה אך חולצה בחיים - אלא שעשר שעות לאחר מכן היא נמצאה ללא רוח חיים ואיש אינו יודע מה קרה
קארל אליס היה עם אימו, וילמה ג'יין אליס בת ה-73, בעיר גרין ביו במחוז נורת' הריס שבמדינת טקסס. לפני שלושה שבועות סבלה העיר מהוריקן "הארווי" ואנשים שהתגוררו בבתים העשויים לבנים כמו משפחת אליס התעוררו בשעות הבוקר המוקדמות וגילו שהמים חודרים לבתיהם. מאות אנשים נמלטו בסירות לכל כיוון, אך בסירת ההצלה שהגיעה למשפחת אליס היה מקום לאדם אחד בלבד. המים הגיעו כבר לברכיים של וילמה ג'יין השברירית, ולא היה זמן לחכות לסירת הצלה שבה יהיה מקום נוסף. אימו של קארל הייתה צריכה להתפנות לבדה.
זמן קצר לפני ההוריקן, וילמה ג'יין עברה שבץ. לכן, קארל מיהר לעזור לאימו לעלות לסירה ולא בדק מי האנשים שהיו עימה. זה קרה בסביבות השעה שבע בבוקר. וילמה ג'יין עדיין ענדה את הצמיד שקיבלה בבית החולים בטיפול האחרון שלה. הוא השתמש בגג של טנדר ככבש ועזר לאימו לעלות לסירה כאשר החפצים שלה ארוזים בשקיות אשפה. לא היה זמן ללבוש חגורת הצלה, אבל זה היה שייט קצר והמצילים הבטיחו לחזור מייד כדי לאסוף גם אותו. אך הוא לא ראה אותם - או את אימו - שוב.
מבלי שקארל ידע על כך, הסירה בקושי הגיעה לקצה הרחוב ואמו נפלה לתוך המים. "הם ניסו לפנות ימינה אבל הסירה נטתה", סיפר דזמונד קלארק, שראה את הדבר מחלונו, ל"ניו יורק טיימס". "לא ראיתי אף אחד שניגש כדי להרים אותה", הוסיף.
הוא ראה את האישה במים צפה לכיוון אחד, מלווה בשקיות אשפה, בזמן שהאחרים כיוונו את הסירה לעבר משאית כדי לייבש אותה ולאחר מכן טיפסו עליה בחזרה ופנו לכיוון אחר. "לא חשבתי לעצמי 'היא טובעת', כי זה לא היה נראה כאילו היא טובעת, זה היה נראה כאילו היא שוחה", סיפר קלארק. זמן קצר לאחר מכן, שלוש סירות שבהן היו חברים של ארגון אזרחי ממדינת לואיזיאנה השכנה, "חיל הים של קאג'ון", ראו משהו צף במים. בתחילה הם חשבו שמדובר בשקית אשפה, אך אז הם הבינו שמדובר בבן אדם.
המצילים ביצעו באישה פעולות החייאה, ומשום שהתקשו להרים אותה לסירה - קראו לשני שכנים כדי לקבל עזרה. "היא הייתה בסדר, היא הנהנה", אמר אחד מהם - ברנדו פלנגן. "אמרתי לה 'את הולכת להיות בסדר'". באותו הזמן לא היה ניתן להגיע לבית חולים, ולכן היא נלקחה למקום היבש הקרוב ביותר - תחנת דלק.
ג'ושוע לינקולן, אחד מהאנשים בסירה, צילם את וילמה ג'יין כשהצמיד מבית החולים עדיין עליה והיא עטופה בשמיכה חומה. זמן קצר לאחר השעה שמונה בבוקר, עלה פוסט לפייסבוק שבו נכתב כי היא ניצלה וצריכה עזרה, אך 10 שעות לאחר מכן, גופתה של וילמה ג'יין הובאה בשקית אל בית החולים, ללא הצמיד.
סיבת המוות הייתה טביעה, אך היא העלתה שאלות: אם היא ניצלה, כיצד טבעה? האם היא ניצלה מהמים רק כד להיבלע בהם שוב? האם היא יכלה לעבור דרך משהו מספיק הרסני כדי שהצמיד מבית החולים ירד? "אמא שלי לא הייתה מטיילת", אמר קארל, שתהה אם היא נותרה לבדה. "אם אני הייתי רואה זקן או זקנה, הייתי נשאר איתם ומוודא שהם בסדר".
יכול להיות שמישהו השגיח עליה, אבל אף אחד לא זוכר זאת. האדם שעבד בתחנת הדלק שאליה הגיעה וילמה ג'יין אמר כי הוא לא זוכר שראה אותה במהלך ההוריקן. גם עובדים בתחנת דלק סמוכה לא זכרו אותה. אחד מהם, קארים מוסאני, הסתכל בתמונה שצולמה על ידי לינקולן ואמר: "אני זוכר את הדבר החום הזה", כשהוא מתייחס לשמיכה, "הוא היה כל כך כבד כשהרמתי אותו".
בטקס האזכרה שנערך לווילמה ג'יין כמה ימים לאחר מכן, קארל סיפר כי המשפחה עדיין סובלת מאי-הוודאות - שאולי לעולם לא יינתן לו תשובה, ומהשאלות לגבי מה שארע בשעות האחרונות של וילמה ג'יין.
אחותה של וילמה ג'יין, גברת קמבל, אמרה כי היא ניסתה לעזור למשפחה. "ניסיתי לשבת איתם אחד אחד ולהסביר להם משהו: יש שני אנשים שיודעים מה באמת קרה - וילמה ג'יין וישו".
לפנייה לכתב/ת 
