מחאה מתגלגלת: רוכבי האופניים רוצים להישאר בחיים
רוכבי אופניים בעולם מוחים כבר עשרות שנים בדרישה לשיפור התשתיות. בלונדון הם רכבו בעירום, בטורונטו נשכבו מול בית העירייה ובבוקרשט מחו נגד חוקים של העירייה. כעת המחאה מגיעה לתל אביב: "אנחנו סובלים מהעדר תשתיות וכבוד לחיי אדם"
אלפי רוכבי אופניים בהולנד יצאו לרחוב בקריאה להפסיק את "רצח הילדים", בלונדון מאות רכבו בעירום, בבוקרשט הם ביטלו תקנות שאסרו רכיבה ברחובות הראשיים, ובטורונטו נשכבו כמתים מול בית העירייה. מחאת רוכבי האופניים שינתה את ההתייחסות אליהם בערים רבות בעולם, וכעת יש מי שמנסים לעורר מחאה דומה בתל אביב שבה תתקיים הערב (יום ב') הפגנה מול בית העירייה.
בהולנד יש כיום תרבות אופניים ענפה, שבילים מהוקצעים וכבוד הדדי בין רוכבי האופניים, הולכי הרגל ושאר כלי התחבורה. זה לא מובן מאליו, כי מאז סוף מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-70 הרכב הפרטי שלט בהולנד, שסבלה ממכת מדינה של אלפי הרוגים בתאונות דרכים. בשנת 1973 החלה התארגנות עממית תחת הכותרת "עצרו את רצח הילדים". המונים יצאו להפגנות שבעקבותיהן הממשלה החזירה את שבילי האופניים לרחובות והכריזה על שינוי מדיניות כולל. כיום שיעור הנסיעות באופניים בהולנד נע בין 20 ל-30 אחוז מכלל הנסיעות. לשם השוואה - בגוש דן השיעור עומד על 7% בלבד.
בשנות ה-90 החלו מחאות נוספות כדי לעורר מודעות לרכיבת אופניים בעיר. בסן פרנסיסקו הייתה בשנת 1992 רכיבה המונית בשם "מסה קריטית" ומאז היא התפשטה ליותר מ-300 ערים ברחבי העולם. כיום סן פרנסיסקו נחשבת לאחת הערים הידידותיות לרוכבי אופניים בארה"ב.
המחאה חצתה יבשות ואת רכיבת "המסה הקריטית" מציינים כיום גם בקזבלנקה שבמרוקו, במוזמביק, בדרום אפריקה ובתוניסיה. היא מצוינת בערים רבות באירופה, בקנדה, במקסיקו, בניקרגואה ובקוסטה ריקה. בדרום אמריקה יש רכיבה המונית בארגנטינה, בוליביה, ברזיל ומדינות נוספות. באסיה מציינים את המאורע בבנגלדש, הונג קונג ובהודו. בתל אביב יש רכיבה המונית משנת 1994 ובשנים האחרונות היא הגיעה גם לירושלים, באר שבע רמת גן וגבעתיים.
רוכבי האופניים בלונדון החליטו להחריף את המאבק ומאז תחילת המילניום בלונדון מתקיימת שם מדי שנה רכיבה המונית בעירום, ששודרגה גם להופעות של אמנים, מוזיקאים ותומכים, ומושכת תשומת לב תקשורתית רבה. לפי דיווח במגזין פורבס, כיום יש רכיבה בעירום ב-70 ערים ב-20 מדינות. בכל עיר המסרים מעט שונים, אבל המסר המשותף הוא הצורך להגן על רוכבי אופניים מפני נהגים שאינם רואים אותם. העירום נועד למשוך את תשומת הלב של נהגי כלי הרכב וכדי להדגיש את פגיעותם וחשיפתם של רוכבי האופניים בכבישים. בבריטניה, באוסטרליה ובאירופה נסללו מאות קילומטרים של שבילי אופניים והמחאה עדיין נמשכת.
גם במזרח אירופה המחאה הובילה לשיפור התשתיות עבור רוכבי האופניים. עיריית בוקרשט ברומניה אסרה בשנת 2005 על תנועת אופניים ברחובות הראשיים בטענה שהאיסור נועד למנוע תאונות דרכים, אלא שמחאתם של אלפי רוכבים גרמה לביטול התקנות בתוך שלושה ימים בלבד ולסלילת שבילים רבים לרוכבי האופניים.
1,000 רוכבי אופניים נשכבו על הכביש
בשנת 2013 ה"גרדיאן" הבריטי דיווח על 1,000 איש שנשכבו כמתים לצד אופניהם על הכביש ליד משרד התחבורה הבריטי, בפרפראזה לפעולות המחאה שהיו בהולנד בשנות ה-70 ובעקבות מותם של רוכבי אופניים שנפגעו מכלי רכב. "אני רוכב על אופניים מאז 1994 ועברתי את כל הערוצים המקובלים אך נכשלתי. הגעתי למסקנה שרק פעולת מחאה ישירה תוכל לשנות את מערכת התכנון והתחבורה", אמר אז יוזם המחאה בבריטניה לכתב העיתון.
מחאה דומה התקיימה בשנת 2015 מחוץ לבניין העירייה בטורונטו בהשתתפות 100 רוכבי אופניים ומחאה כזו צפויה להתקיים היום (ב') מחוץ לבניין עיריית תל אביב. "הרעיון לפעילות המחאה הגיע מלונדון", מסביר דרור רשף, פעיל בתנועת האופניים וממשתתפי המחאה. "אי אפשר להגיד שרוכבי אופניים ימותו, אנחנו סובלים מהעדר תשתיות וכבוד לחיי אדם. הכלל ברחוב צריך להיות שהחזק שומר על החלש - נהגי רכב כבד צריכים לשמור על נהגי רכב פרטי, שצריכים לשמור על רוכבי האופניים ואנחנו על הולכי הרגל, זה הערך החברתי שאנחנו רוצים להוביל.
"האכיפה כרגע מתרכזת בכבישים הראשיים, שם כמעט ואין הולכי רגל על המדרכה וזו סכנת נפשות לרכוב על הכביש", הוסיף רשף. "אני לא מצפה שנהיה כמו הולנד שאחריה אנחנו מפגרים ב-40 שנה, אבל אולי נצליח ללמוד לא להיות פראיירים כפי שהרומנים למדו ולהדביק את הקצב ממזרח אירופה. אם מישהו מת מפיגוע אנחנו מקימים את כולם, אבל אם רכב של טון וחצי עולה על מישהו וגומר אותו - לזה התרגלנו ואת זה אנחנו מעוניינים לשנות".
בגוש דן יש כיום כ-170 ק"מ של שבילי אופניים עירוניים. מלבד תל אביב שבה קיימים כ-130 ק"מ, יש שבילי אופניים בבת ים, הוד השרון, קריית אונו, ראשון לציון, חולון, כפר סבא, רמת גן, רעננה, פתח תקווה, הרצליה ורמת השרון.
במסגרת תוכנית "מהיר לעיר" לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית, משרד התחבורה העמיד לרשויות המקומיות תקציב לסלילת שבילי אופניים עירוניים, אולם בפועל לא צפוי שיפור דרמטי. על פי התכנון, עד שנת 2021 ייסללו בסך הכל 37 ק"מ של שבילי אופניים עירוניים ו-150 ק"מ של שבילים בין עירוניים בערי גוש דן. עד לשיפור הקטן בתשתיות, פקחי העירייה בתל אביב וברמת גן הוסמכו לאכוף את הורדתם של רוכבי האופניים לכביש, מהלך שכאמור נתקל בהתנגדות עיקשת במדינות רבות.
לפנייה לכתב/ת 
