ג'יבוטי - הזרוע הארוכה של סין באפריקה
במרחק 7,600 ק"מ מבירתה הקימה המדינה האסייתית בסיס צבאי ראשון מעבר לים. האם הצעד שחורג ממדיניותה המסורתית נובע ממניע הומניטרי (סיוע לכוחות שלום) או מאינטרס לחיזוק מעמדה כמעצמת על עולה בעולם?
בתחילת חודש אוגוסט השיקה סין את הבסיס הצבאי הראשון שלה מעבר לים, בג'יבוטי שבקרן אפריקה. הקמת הבסיס, יותר מ-7,600 קילומטרים הרחק מבייג'ינג, היא בעלת חשיבות סמלית רבה בזירה העולמית משום שמדובר בצעד החורג מקווי מדיניותה המסורתית של סין, שבשונה מארצות הברית נמנעה עד כה מהקמת מאחזים צבאיים מחוץ לגבולותיה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הקמת הבסיס הצבאי בג'יבוטי, שיפור יכולות ימיות ובכללן קליטת נושאת מטוסים ראשונה ובניית אחת נוספת, הפגנת נוכחות באמצעות הצבת ספינות חיל הים מחוץ למים הטריטוריאליים לצד בניית איים מלאכותיים בים סין הדרומי, ממחישים את שאיפותיה הגלובליות של סין. מדיניות החוץ הסינית עוברת שינוי מהותי מהגישה הסינית המסורתית של "אי-התערבות" ושל פסיביות בזירה העולמית בעשורים הקודמים.
לטענת סוכנות הידיעות הממשלתית הסינית "שינחואה", הקמת הבסיס הצבאי אינה קשורה למרוץ חימוש בזירה העולמית, אלא נדרשת דווקא לתמיכה לוגיסטית בכוחות הסיניים הנוטלים חלק במאמץ הבינלאומי נגד תופעת הפיראטיות הימית מול חופי סומליה ובמסגרת מבצעי שלום מטעם האו"ם הפרוסים באפריקה.
אלפי כוחות סיניים פרוסים במשימות שלום בעולם
סין מהווה אחת התורמות הבולטות לכוחות שלום המשוגרים מטעם האו"ם למוקדי סכסוכים בעולם. לפי נתונים רשמיים של המחלקה לכוחות שלום של האו"ם (DPKO), נכון לסוף יוני 2017 יותר מ-2,500 אנשי סגל סיניים (מתוכם יותר מ-2,200 לוחמים) פרוסים במשימות שלום, בין היתר בדרום סודן, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמאלי.
מצד שני, חרף היותה של סין תורמת משמעותית וראשונה מבין מעצמות העל לכוחות שלום בכלל, ולכוחות השלום הפרוסים באפריקה בפרט, נשאלת השאלה אם צעדיה של בייג'ין מונעים אך ורק משיקולים הומניטריים? לא מן הנמנע שהשקת הבסיס הצבאי בג'יבוטי משרתת גם, ואולי אף בעיקר, את מעמדה של סין כמעצמת על עולה בזירה העולמית ואת רצונה להגן על האינטרסים החיוניים לה באזור מיצר באב אל-מנדב ובקרן אפריקה.
למה דווקא ג'יבוטי?
גם הבחירה בג'יבוטי למיקום הבסיס הצבאי הסיני הראשון מחוץ לגבולותיה תואם את השאיפות הגלובליות של בייג'יינג.
ג'יבוטי היא מדינה קטנה בקרן אפריקה שמספר תושביה עולה אך במעט על 900 אלף בני אדם, קולוניה צרפתית לשעבר שיצאה לעצמאות לפני ארבעה עשורים ומהווה בעשורים האחרונים מעין מוצב צבאי קדמי למדינות מערביות רבות שהבולטות שבהן הן ארה"ב, צרפת, איטליה ואף יפן.
על רקע משאביה הטבעיים והאנושיים המוגבלים באופן יחסי, העמדת שטחיה לרשות מדינות ומעצמות העל מכניסה לג'יבוטי ממון רב ומאפשרת לה להתפתח באופן מהיר. בהקשר זה יש לציין שג'יבוטי גם מהווה מעין נמל ראשי עבור אתיופיה שכנתה שלא נהנית ממוצא לים. למעשה, אתיופיה על 100 מיליון תושביה וכלכלתה המתפתחת תלויה כמעט לחלוטין בג'יבוטי הקטנה, מאז שאיבדה את המוצא לים, עם יציאתה לעצמאות של אריתריאה בתחילת שנות ה-90.
שותפה אסטרטגית לטווח ארוך
מיקומה האסטרטגי של ג'יבוטי, בסמוך לאחד מנתיבי השיט החשובים והעמוסים בעולם, הפך אותה ליעד אטרקטיבי בייחוד על רקע היותה מדינה יציבה, ודאי בהשוואה למדינות חוף שכנות כגון סומליה, אריתריאה ואף תימן בצדו השני של מפרץ עדן. מאז יציאתה לעצמאות בשנת 1977 הייתה זו צרפת שהבטיחה באמצעות בסיסיה הצבאיים בג'יבוטי את חופש השיט באזור מיצר באב אל-מנדב, אך במרוצת העשור וחצי האחרונים פתחה כאמור ג'יבוטי שעריה גם בפני מעצמות נוספות החפצות להבטיח את חופש השיט הבינלאומי באזור, כמו ארה"ב שמאז מתקפת הטרור בשטחה בספטמבר 2001 מקיימת נוכחות צבאית קבועה במדינה האפריקנית.
מבחינת סין, בסיס צבאי, שכאמור ממוקם בלב נתיב ימי בינלאומי, משרת באופן ישיר את האינטרסים של בייג'ינג בהגנת קווי אספקת הנפט מהמזרח התיכון דרך האוקיינוס ההודי, החיוני להנעת גלגלי התעשייה הסינית. בהקשר זה יש גם לציין שג'יבוטי מהווה חלק מהיוזמה הסינית השאפתנית "חגורה אחת, כביש אחד" ("One Belt One Road"), שמטרתה לחבר את סין עם אירופה דרך המזרח התיכון באמצעות רשת תעבורתית יבשתית וימית ענפה. יתרה מכך, ובניגוד לשאר המעצמות המקיימות נוכחות בעיקר צבאית בג'יבוטי, סין הנתפשת בעיני ההנהגה המקומית כשותפה האסטרטגית היחידה לטווח הארוך, מסייעת בפיתוח הכלכלה של ג'יבוטי באמצעות השקעותיה בפסי רכבת (ובכלל זה הקמת מסילת רכבת מאדיס אבבה, בירת אתיופיה, לג'יבוטי), נמלי ים ואוויר, בנקים ותעשיה באופן המצביע על התעניינותה ארוכת הטווח במדינה הקטנה.
הפעולות הסיניות מצביעות, אם כן, על מפנה בגישה הסינית לאזור אפריקה, שהופך ליעד בעל חשיבות עליונה להמשך הצמיחה הסינית התלויה באנרגיה ולא פחות מכך, גם לשם הפגנת עוצמתה של סין ויכולותיה בזירה הבינלאומית, בניסיונה לזכות בהכרה במעמדה כמעצמה גלובלית.
ד"ר ירון סלמן הוא חוקר ומרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון ומרצה בבה"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ובחוג הרב-תחומי, המכללה האקדמית צפת
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים