מקומות שהמדינה צריכה לבקש מהם סליחה
הפקרת נכס לאומי כמו ים המלח, הזנחת משאב ציבורי כמו התחנה המרכזית, והטעות הפטאלית בכביש 531. מדינת ישראל, השפילי ראשך ובקשי סליחה מהאתרים הללו
במקום הכי נמוך בעולם / אילנה קוריאל
ים המלח הולך ונעלם והאחריות היא על המדינה, שצריכה לבקש סליחה על קווי החוף המתאדים, על אתרי התיירות הננטשים ועל כבישים הנסגרים בעקבות הבולענים. שטח ים המלח כיום הוא 650 קמ"ר לעומת 1,000 קמ"ר בראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת. בעשורים האחרונים יורד המפלס בקצב של כמטר בשנה, כתוצאה ממניעה כמעט מוחלטת של כניסות מים מנהר הירדן ומהירמוך ומשאיבות בצד הישראלי והירדני.
"האחריות של המדינה היא טוטאלית", אומר אלי רז, גיאולוג ויועץ סביבתי. "מדינת ישראל היא שהחליטה על המוביל הארצי, על עצירת זרימת המים ועל הקמת מפעלי תעשייה. היא צריכה לבקש סליחה גדולה מאלה שנפגעים מהמצב. יש פרסומים ממשלתיים על הקצאת כסף רב לשיקום ים המלח, אבל טיול באזור המלונות זה לא שיקום. זה לא לב הבעיה. יש פה אחיזת עיניים".
נשיא המכללה חמדת הדרום, שאול קרקובר, פרופ' אמריטוס במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, מזכיר נזק עיקרי נוסף מירידת המפלס: "הוא יוצר את הבולענים ואלה פוגעים בפיתוח חופים. אין ספק שהממשלה אחראית על כל מה שקורה כאן".
ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, שלח לאחרונה מכתב לנשיא המדינה בבקשה שיתערב בנושא. "במשך שנים ים המלח סובל מהזנחה ומהפיכתו לחצר האחורית של מדינת ישראל במקום לחלון ראווה", כתב. "אם יש לנו נכסים ייחודיים שאין במקומות אחרים בעולם - זה אחד מהם. דומה שכל הממשלות לדורותיהן חטאו בכך שלא התייחסו ברצינות לסוגיית ירידת מפלס ים המלח".
אוטובוס אחרון / עדי רוזנברג
השנה היא 2017 וכך נראית התחנה המרכזית "החדשה" בדרום תל אביב: חלקים גדולים מהמתחם מוזנחים ומזוהמים; הקומה השנייה חסומה בגבס כי כך בחרו הרשויות לפתור את בעיית דרי הרחוב שמצאו בה מקלט; לקומות 0 ו-1 אפשר להגיע רק עם מעלית מיוחדת והן נטושות לחלוטין. מדובר בתמונה חלקית, ויש עוד שלל מחדלים נוספים.
לקראת יום כיפור צריכה המדינה לבקש סליחה מהתחנה המרכזית, מהצרכנים של התחבורה הציבורית ומהתושבים שגרים לידה. כ-100 אלף איש עוברים בה מדי יום והיא נחשבת לאחת הגדולות בעולם, אבל היא נשארה אותו פיל לבן שהכרנו משנים עברו, אותו מבוך סבוך ובלתי פתור, אותו מתחם ענק ששטחו חסר הפרופורציות לא מביא תועלת ורק 64 אחוז מהחנויות בו פעילות.
התחנה המרכזית בתל אביב, מבט מבפנים:
כביש ללא מוצא / רענן בן צור
מיליארדי שקלים הושקעו בכביש 531 אבל להמוני הנהגים והנוסעים אין יציאה דווקא לכביש 4 המרכזי לכיוון צפון, ומגיעה להם בקשת סליחה מהמדינה.
כביש 531 החדש החוצה את אזור השרון ממזרח למערב. בצד המזרחי הוא מתחבר לכביש שש ובצדו המערבי לכביש החוף. לאורך הכביש נבנו כמה מחלפים וגשרים שמהם ניתן להיכנס לכפר סבא, הוד השרון, רעננה והרצליה.
אחד מהם הוא גשר הסמוך לצומת רעננה מרכז, העובר מעל כביש 4, אחד הראשיים בישראל. הגשר הוא חלק ממחלף ענק, שבמסגרתו ניתן להשתלב לכביש 4 לכיוון דרום. אבל לא כך לכיוון צפון.
אם בכל זאת אתם רוצים להשתלב צפונה, עליכם לצאת מכביש 531 לכיוון כפר סבא, לנסוע בנתיב אחד, לעבור מתחת לגשרים, להגיע לצומת הטחנה בכפר סבא, לפנות ימינה, להגיע לצומת דרך השרון, לפנות שמאלה לכיוון מערב, ורק אז להגיע לצומת רעננה מרכז וממנה להמשיך ימינה לכביש 4 צפון. בדרך תעברו ארבעה צמתים מרומזרים.
אפשרות אחרת היא לצאת מהכביש במחלף רעננה הנמצא מערבית לכביש 4, לנסוע ברחובות רעננה ואז להיכנס לרחוב אחוזה ומשם לצומת רעננה מרכז ושם לפנות לכביש 4 צפון.
בכיוון השני הבעיה דומה. אם אתם מגיעים מכיוון מזרח לא תמצאו שלט שמורה על יציאה לכביש 4 צפון. אחת האפשרויות שעומדות בפניכם היא נסיעה דרך כפר סבא או הוד השרון ואז להתחבר לדרך השרון ומשם לצומת רעננה מרכז. אופציה נוספת היא המשך נסיעה למחלף רעננה הנמצא מערבית לגשר, לנסוע ברחובות רעננה ולחזור לכיוון צומת רעננה מרכז ומשם לכביש 4 צפון.
אז עד שתשמעו את הסליחה מהמדינה תמשיכו לטרטר את עצמכם בנסיעה בערים כפר סבא ורעננה במקום לעלות ישירות מ 531 לכביש 4 צפון.
יש עוד מקומות שהמדינה צריכה לבקש סליחה בגללם? כתבו לנו במייל האדום או בתגובות
לפנייה לכתב/ת 
