מרצי המכללות הציבוריות מאיימים: לא נפתח את שנת הלימודים
המרצים דורשים להשוות את תנאי העסקתם לאלו של המרצים באוניברסיטאות. כרבע מהסטודנטים בישראל לומדים במכללות אלה, וסימן שאלה מרחף כעת על המשך לימודיהם
כ-2,000 מרצים ומרצות חברי הסגל הבכיר במכללות הציבוריות ברחבי הארץ הכריזו היום (ד') על סכסוך עבודה מול המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב, והודיעו כי לא יפתחו את שנת הלימודים האקדמית שעתידה להיפתח בסוף אוקטובר. מדובר במרצים במעמד ד"ר ופרופסור שמלמדים ב-17 מכללות ציבוריות בארץ (מתוך 22) שמתוקצבות כמו האוניברסיטאות על ידי המדינה. כ-27% מהסטודנטים לתואר ראשון בארץ לומדים במכללות הללו.
הסיבה להכרזה על סכסוך העבודה ולהודעה על השבתת הלימודים היא פגיעה בתנאי העסקתם. לדבריהם, בעוד שהסטודנטים במכללות הציבוריות משלמים שכר לימוד זהה לזה שמשלמים חבריהם באוניברסיטאות, הסגל באקדמי הבכיר במכללות אינו זוכה לאותם תנאים כמו של מקביליהם באוניברסיטאות.
לדברי המרצים, ביוני 2011 נחתם עמם הסכם קיבוצי שהיה תקף לשלוש שנים. בתום התקופה הם פנו לות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה) בבקשה להיכנס למשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש, אך סורבו. רק בדצמבר 2016 נענו בות"ת לבקשתם, והצדדים, בהם גם משרד האוצר, החלו לדון בכך. מאז התקיימו עשר פגישות, אך לטענת המועצה המתאמת של מרצי המכללות הציבוריות, לא נרשמה כל התקדמות ולא נותר להם אלא להכריז על סכסוך העבודה ולהודיע על שביתה.
"הפגיעה העיקרית - בפריפריה"
ד"ר ענת פלדמן, יו"ר המועצה המתאמת של מרצי המכללות האקדמיות הציבוריות ומרצה במכללת אחווה אמרה ל-ynet: "אנחנו רוצים להתקרב ככל האפשר לתנאים של המרצים באוניברסיטאות. היום מרצה במכללה ציבורית מרוויח על פניו כמו מרצה באוניברסיטה, אלא שבסיס שעות ההוראה שלנו עומד על 12 שעות שבועיות, בעוד באוניברסיטאות מדובר בשש עד שמונה שעות. כלומר בפועל אנחנו עובדים יותר ומרוויחים פחות. מעבר לכך, אנחנו דורשים העלאה של תקציבי המחקר. ברוב המכללות הציבוריות אין מעבדות ראויות, אם אני צריכה עוזרי הוראה או חומרים למעבדות - אין לי מאיפה לשלם על כך. מי שרוצה להתקדם במכללה צריך לעשות שיתופי פעולה עם מרצים באוניברסיטאות כי שם יש מעבדות. בנוסף אין לנו שבתונים".
ד"ר פלדמן מציינת כי התקיימו פגישות בין הצדדים בשבועות האחרונים, אך הם הגיעו למבוי סתום. "אנחנו דורשים שיכנסו איתנו למרתון של פגישות. אנחנו יכולים ביום יומיים לסיים עם הדבר הזה, אבל מורחים אותנו, עושים מאיתנו צחוק. אנחנו מאוד מקווים שכן נפתח את שנת הלימודים, כי אפשר להגיע לעמק השווה לטובת הסטודנטים".
לטענתה הפגיעה העיקרית היא בסטודנטים בפריפריה, שם ממוקמות לרוב המכללות הציבוריות. "מי שיקדם את הפריפריה זו ההשכלה הגבוהה, היא המנוף העיקרי לקידום אנשים במעמד חברתי וכלכלי נמוך. המל"ג הרימו את בדגל של קידם אוכלוסיות מודרות כמו ערבים וחרדים - הם לומדים אצלנו. יש פה פגיעה כפולה ומכופלת בפריפריה. אנחנו לא נהיה מיליונרים מהשכר הזה, לא לשם כך בחרנו במקצוע הזה, אנחנו רק מבקשים תנאים שווים והוגנים".
מהמל"ג נמסר: "במהלך השנה האחרונה משקיעה ות"ת בשיתוף הממונה על השכר באוצר, מאמצים רבים לטובת קידום המשא ומתן להסכם קיבוצי חדש בין ועד ראשי המכללות לבין נציגות הסגל האקדמי הבכיר במכללות. עם זאת הצדדים טרם הגיעו להסכמות בחלק מהנושאים העומדים על הפרק. ות"ת פועלת ותמשיך לפעול באינטנסיביות על מנת להביא ליישוב חילוקי הדעות ולחתימה על הסכם קיבוצי לשביעות רצון כלל הצדדים".
מוועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ) נמסר: "הנהלות המכללות רואות בסגל האקדמי הבכיר והזוטר שותפים מלאים לדרך ולהצלחת המכללות האקדמיות הציבוריות. ההודעה על סכסוך העבודה התקבלה בהפתעה לאור ההבנות שהגיעו אליהם נציגי הסגל ונציגי ור"מ בישיבתם האחרונה בספטמבר. חלק קטן מהסעיפים יובא לאישור ות"ת והאוצר בישיבת המו"מ שנקבעה ליום חמישי בסוף החודש.
"מזה חצי שנה מתנהל מו"מ אינטנסיבי ששותפים לו המועצה המתאמת של ארגוני הסגל בראשות ד"ר ענת פלדמן נציגי הות"ת ומשרד האוצר וצוות בכיר מטעם ור"מ. המו"מ הנוכחי נועד לחדש את הסכם תנאי העסקה של הסגל האקדמי הבכיר שנחתם בשנת 2011, ושהיה פורץ דרך בכך שהכיר לראשונה בפעילות המחקרית של אנשי הסגל. יש להדגיש שהנהלת המכללות אינן רשאיות לקבוע תנאי שכר והעסקה ללא אישור מהות"ת והממונה על השכר האוצר".
לפנייה לכתב/ת 
