"עכשיו מבינים באירופה מה עובר על ישראל"
ב-2015 נכנסו לנורבגיה 30 אלף מהגרים באופן לא חוקי, אך השנה נכנסו אליה 1,000 בלבד. שרת ההגירה והקליטה סילבי ליסטהאוג מסבירה בריאיון ל-ynet איך זה קרה וחולקת שבחים לישראל על הטיפול בטרור ובמסתננים
כמו רוב מדינות אירופה גם נורבגיה סבלה בשנים האחרונות מזרם בלתי פוסק של מהגרים ממדינות אפריקה והמזרח התיכון. בשנת 2015, שהייתה שנת השיא בהגירה לאירופה, נכנסו למדינה באופן בלתי חוקי 30 אלף מהגרים. השנה נכנסו לנורבגיה 1,000 מהגרים בלבד, הרבה בזכות מדיניות ההגירה של שרת ההגירה והקליטה, סילבי ליסטהאוג. ייתכן שהמספר יגיע השנה ל-2,000 בגלל הסדרי הגירה עם מדינות אחרות באירופה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
בריאיון שנערך במשרד ההגירה באוסלו התייחסה ליסטהאוג לגל הטרור הפוקד את אירופה. "אנחנו חווים עכשיו את הפחד שאתם בישראל חווים במשך עשורים. הרבה אנשים עכשיו מבינים את המצב שאתם חיים בו. אנחנו רואים מה קורה בשבדיה, בבריטניה ובצרפת", היא אמרה ל-ynet. "מדינות אירופיות והתושבים שלהן צריכים להבין את המצב בישראל יותר טוב בשל מתקפות הטרור בישראל".
הריאיון עם ליסטהאוג נערך יום לאחר ששרת ההגירה של דנמרק השכנה, אינגר סטויברג, פרסמה בפייסבוק שלה קריקטורה של הנביא מוחמד - עם פצצה על ראשו. ליסטהאוג אומנם לא מזדהה עם המסר, אך סבורה כי בשם חופש הביטוי השרה הדנית זכאית להשמיע את דעתה. "אנשים נרצחו בשל הבעת דעות כמו ב'שארלי הבדו' (העיתון הסאטירי הצרפתי, שמחבלים איסלאמיסטים ביצעו פיגוע במערכת שלו בינואר 2015. י"ד)", היא אמרה בהתייחסה להגבלות שאירופה מטילה על חופש הביטוי, בשל הרצון שלא לפגוע במיעוטים. "זה הנורמלי החדש".
היא גם התייחסה להתחזקות הימין הקיצוני בגרמניה. "גרמניה לקחה כמות עצומה של פליטים. אנשים נלחצו כי המפלגות לא נקטו אמצעים", הסבירה ליסטהאוג, שאומנם מפלגתה היא הימנית ביותר במערכת הפוליטית בנורבגיה, אך בכל זאת גורמים במערכת הפוליטית המקומית מסבירים כי מדובר בימין מתון מאוד. "לכן, חשוב שכולם ייקחו את העניין הזה ברצינות".
קליטה או החזרה
בסיור ברחובות אוסלו אי אפשר שלא להבחין במהגרים, שקיבלו אישור להישאר במדינה, המנסים להשתלב בחיים החדשים במדינה הסקנדינבית. ביום שני השבוע צעדו ברחובות הראשיים של בירת נורבגיה עשרות כורדים עם דגלי הנאום הכורדי לצד דגלי נורבגיה, וקראו לעצמאות כורדיסטן בשעה שבצפון עיראק הצביעו הכורדים בעד עצמאותם.
בנורבגיה מסתכלים על המדינות השכנות. לשבדיה, למשל, מספרת לנו שרת ההגירה ליסטהאוג, נכנסו השנה בין 25 ל-28 אלף מהגרים בדרכים לא חוקיות. ליסטהאוג אומרת כי אסור למדינה לאבד שליטה בנושא זה. "אנחנו רואים שהמבריחים מוצאים כל הזמן דרכים חדשות. אירופה מושכת את המהגרים כי לא מחזירים אותם בחזרה. נורבגיה מחזירה מהגרים לארצות המוצא - ולכן הם לא באים".
בנורבגיה נותנים אשרת שהייה למי שמגיע ממדינות כמו סוריה או עיראק, שבהן נתונים חייו בסכנה, אך משיבים בחזרה מהגרים שהגיעו מארצות שבהן לא נשקפת להם סכנת חיים. זהו אולי הצעד שמרתיע את המהגרים, אך בעיקר את מבריחי המהגרים, שמנסים להבריח את המהגרים למדינות שונות באירופה. אותם מבריחים יחפשו תמיד את הדרך הקלה ביותר. "אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו. אם זה אפגניסטן - יש מחוזות בטוחים ויש מחוזות שאינם בטוחים. יכול להיות שנחזיר אדם למחוז יותר בטוח עבורו", אומרת ליסטהאוג, המכהנת בתפקיד קרוב לשנתיים.
כמו כן פעלה נורבגיה גם ברשתות החברתיות כדי למנוע ממהגרים פוטנציאלים להגיע למדינה. ליסטהאוג מספרת כי מיליונים נחשפו לקמפיין הממשלתי שהושק ברשת, וכנראה הוא אחד הגורמים לירידה הדרסטית במספר המהגרים הבלתי חוקיים שהגיעו למדינה בשנתיים האחרונות.
בעצם, כל מהגר שנכנס לנורבגיה מגיע לוועדה שמחליטה אם לקלוט אותו במדינה ולהעניק לו את כל התנאים שיאפשרו לו קליטה נוחה בנורבגיה. "הדבר החשוב בטווח הארוך הוא שמירה על הרווחה של תושבי המדינה. צריך לשמור על כמות האנשים הנזקקים לקצבאות", היא אומרת. "למהגרים יש מרכזי קליטה שבהם הם גרים בזמן עיבוד הבקשות שלהם. נכון לעכשיו יש לנו מעט בקשות כי לא באים הרבה אנשים. אם אתה ממדינה שסביר שתקבל מקלט אם אתה בא ממנה, אז אתה בא למרכז קליטה שבו מתחילים כבר את תהליך השילוב. מתחילים ללמוד על התרבות, הערכים, השפה ואיך להתחיל את החיים".
שרת ההגירה הדגישה כי המהגרים צריכים לקבל את התרבות הנורבגית ולא להפך. "כמובן שלוקח יותר משנתיים להיטמע בחברה", היא אומרת. "כשאתה נכנס דרך הגבולות שלנו, אתה לא משאיר את הערכים מאחור. אם אתה רוצה להיות חלק מאיתנו, אתה צריך להבין מה הערכים שלנו". היא הוסיפה כי מדובר בערכים מחופש הביטוי ועד ליחס לנשים במשפחה - שבהם קיים שוני גדול בין המדינות שמהן באים חלק המהגרים לנורבגיה. לדבריה, המהגרים שנקלטים בסופו של דבר במדינה משתתפים בקורסים שבהם לומדים ערכים ותרבות. היקף הקורסים הוא כ-50 שעות לימוד. "כשמגיעים לגבול - הם לא יודעים איך חיים פה", היא אומרת.
לפנייה לכתב/ת 
