בלי מכרז: חוק המינויים יעלה להצבעה ביום ראשון

החוק המאפשר מינוי משנה למנכ"ל ללא מכרז במשרדי הממשלה יובא ביום ראשון הקרוב להצבעה בממשלה. מדובר בהצעת מחליטים שתובא להצבעה ושיזמו בצוותא שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין.

על פי הצעת "חוק המינויים", שעוררה בעבר ביקורת קשה, בכל מקום שבו ישנם 150 עובדים ומעלה, ימונה גם משנה למנכ"ל. מבקרי ההצעה טוענים כי היא פותחת פתח למינויים פוליטיים ולתרבות פסולה של חלוקת ג'ובים במשרדי הממשלה ובעמדות מפתח.

השרים שקד ולווין. יוזמי הצעת החוק(צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא)

לטענת שקד ולוין מדובר במהלך שמגביר את יכולת המשילות היות שהשרים, באמצעות המנכ"ל והמשנה, יוכלו לבצע טוב יותר את המדיניות שלשמה נבחרו. תנאי הסף לתפקיד, לפי הצעת החוק, כוללים 7-6 שנות ניסיון בתחומי המשרד ומתוכן 5-4 שנות ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר.

לדברי יוזמי החוק, המינוי לא ידון בועדת מכרזים אולם גם לא יהיה אחראי על כוח אדם, לא יוכל לתת הערכות לעובדים בגיליון הערכה ותפקידו יוגדר כמנהל פרויקטים, מעקב אחר ביצועים ואחריות ועל משימות מיוחדות.

העלות התקציבית של המהלך שמובילים השרים שקד ולוין מסתכם בכ-4.5 מיליון שקל בשנה כאשר ההחלטה לא מתייחסת עדיין למינוי מזכירה או עוזרים אם ימונו כאלה בהמשך. משכורתו של המשנה תעמוד בגובה 90% משכר מנכ"ל.

באשר לוועדות האיתור המונות כיום חמישה חברים, יצומצם מספרם לשלושה ובהם: מנכ"ל המשרד הרלוונטי, נציב שירות המדינה ומנכ"ל נוסף שיוסכם על ידי הנציב. צמצום מספר החברים בוועדה, כך הובהר, נוגע בין היתר לקושי לגייס חמישה חברים בכירים יחד בכל דיון.

עוד קובעת ההצעה כי במקרה שבו ועדת האיתור מביאה 3-2 מועמדים עם הבדלים לא גדולים ביניהם, השר יחליט ביניהם ללא צורך בנימוק. כאשר ישנם מועמדים עם פערים גדולים ביניהם, שהוועדה לא הגיעה להסכמה על אחד מהם, השר יוכל לבחור, אך אם לא יבחר את בעל הנקודות המרביות יצטרך לנמק את החלטתו.