"הילדים החטופים של קנדה" יפוצו במיליונים: "תיקון עוול היסטורי"
עשרות אלפי ילידים נחטפו בשנות ה-60 והועברו לאימוץ ולאומנה במשפחות לבנות. שנים אחרי הם יפוצו על אובדן תרבותם ושפתם וההשלכות הפסיכולוגיות. "מה הן חשבו לעצמן", אמרה השרה לענייני ילידים על ממשלות העבר. "התקווה היא שזה לעולם לא יקרה שוב", אמרה אחת התובעות
כ-20 אלף צאצאי ילידים שנלקחו ממשפחותיהם בשנות ה-60 של המאה הקודמת בקנדה ונשלחו לאימוץ או למשפחות אומנה יחלקו ביניהם פיצויים בגובה 800 מיליון דולר קנדי (2.25 מיליארד שקל), כך הודיעה אמש (יום ו') הממשלה בקנדה. מדובר בפרשה כואבת, המכונה Sixties Scoop ("החטיפה של שנות ה-60"), בעברה של קנדה ביחס לאוכלוסיית הילידים, שבמסגרתה הועברו עשרות אלפי תינוקות ופעוטות בעיקר למשפחות לבנות מהמעמד הבינוני בקנדה, בארצות הברית ובמדינות נוספות.
"אנשים שהושפעו מחטיפת הילדים בשנות השישים אמרו לנו שאובדן התרבות והשפה שלהם הוא בין הנזקים החמורים ביותר שנגרמו להם", מסרה השרה לענייני ילידים, קרולין בנט, במסיבת עיתונאים בהשתתפות ניצולי הפרשה. "זו הסיבה שהממשלה שלנו פועלת מיד לתקן את עוולות מדיניות העבר".
החל משנת 1874, 150 אלף ילדים אינדיאנים, אינואיטים ומטיסים בקנדה נלקחו בכפייה ל-139 פנימיות של הכנסייה הנוצרית – בהן של הכנסייה הקתולית – בחסות הממשלה הפדרלית בניסיון לשלב אותם בחברה. ניצולים רבים העידו על התעללות קשה מצד צוותי הפנימיות, שגזלו מהם את תרבותם ושפתם. לפחות 3,200 תלמידים מעולם לא שבו לביתם.
נראה שלשרה בנט לא היו את המילים להסביר את מדיניות ההתבוללות שהנהיגה קנדה בעבר. "אני לא יודעת מה חשבו לעצמם", אמרה בנט, רופאת ילדים בעברה. "אני לא יודעת איך ממשלות חשבו שהן יוכלו לגדל ילדים באופן טוב יותר מההורים של אותם ילדים, מהכפרים שלהם או מהקהילות שלהם".
בשנים האחרונות, כשאותם ילדים כבר גדלו מזמן למבוגרים והחלו לגלות על עברם, החלו להיערם תביעות פרטיות וייצוגיות בנוגע לאובדן זהותם המקורית. התובעים טענו בבית המשפט כי נגרמו להם בעקבות ההתעללות והזוועות שעברו הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שהובילו אותם לשימוש בסמים, אבטלה, אלימות ואף התאבדות בכמה מקרים.
(צילום: AP)
זהות גנובה, שפה אבודה
במסיבת העיתונאים הציגה השרה בנט הנרגשת ארבעה בני ילידים ששרדו את העוולות וגדלו בארה"ב, אדם נוסף שהציג מבטא סקוטי ואדם שישי שנקלח מביתו באזור הארקטי שצפון קנדה והועבר למשפחה במחוז נובה סקוטיה – מרחק של 6,000 קילומטרים משם.
"הסיפורים שלהם שוברים את הלב", אמרה בנט, ותיארה את סיפוריהם על "הזהות שנגנבה מהם" ו"ההרגשה שהם לא שייכים לשום מקום". "יש לי תקווה גדולה שזה בחיים, אבל בחיים לא יקרה שוב בקנדה", אמרה אחת התובעות, מארשה בראון מארטל.
"החטיפה של שנות ה-60", שלמעשה המשיכה עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, היא העוולה ההיסטורית האחרונה מתוך שורה ארוכה שנגרמה לקהילת הילידים במדינה, שכעת הממשלה בקנדה רוצה לתקן.
מימין: התובעת והניצולה מארשה בראון מארטל, השרה לענייני ילידים קרולין בנט(צילום: AP)
הטענה הרווחת בקנדה היא כי אותה חוויה איומה הביאה בין היתר לעוני חמור ותחושת ייאוש בקרב קהילות הילידים שלבסוף הולידו אלימות, התאבדות ופשע.
ההתנצלות והפיצוי: "לא יודעת מה הם חשבו לעצמם"
אוטווה התנצלה רשמית ב-2008 על "רצח העם התרבותי" כחלק מהסדר שבמסגרתו הועברו 1.9 מיליארד דולר קנדי (5.34 מיליארד שקל) לתלמידים לשעבר. הממשלה גם פתחה בשנה שעברה חקירה רשמית בנוגע ליחס הגבוה והבלתי פרופורציוני של רציחות והיעלמויות של נשים וילדות מהקהילה הילידית בקנדה.
נשים ילידיות מייצגות 4% מאוכלוסיית קנדה אך מהוות 16% ממקרי הרצח במדינה. יותר מ-1,200 נשים וילדות נרצחו או נעלמו בשלושת. העשורים האחרונים.
(צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)
היא הוסיפה כי התנצלות רשמית צפויה בקרוב. כמו כן אמרה שייתכן כי עדיין צריך "לשפץ לחלוטין את מערכת הרווחה לילד. יותר מדי ילדים נלקחים מהמשפחות שלהם", אמרה השרה.
הסכם הפיצויים, שעדיין מצריך את אישור בית המשפט, יפוצל בין שורדי תקופת החטיפות וקרן פיוס שתסייע להם לשוב ולרכוש מחדש את תרבותם ושפתם, כאשר 750 מיליון דולר קנדי (2.1 מיליארד שקל) יועברו ישירות לניצולים. מספר קטן של תביעות נוספות שהוגשו על ידי ניצולים אחרים לא ייכללו בהסכם הזה, אך בנט אמרה כי היא "תעבוד איתם" על פתרון.
אותם אנשים שנשלחו למשפחות אומנה מחוץ לגבולות קנדה יוזמנו לשוב למדינה, אם ירצו בכך.
לפנייה לכתב/ת 
השרה בנט עם אחת התובעות בפרשה
צילום: AP
מומלצים
