מק"ש ועד אילת: מפת התחבורה של ישראל ב-2040
רכבות במהירות 250 קמ"ש, מטרו בת"א לצד רכבת קלה, שדרוג כבישים מבלי לסלול כמעט חדשים, התאמתם לכלי רכב אוטונומיים - ושדה תעופה על אי מול מרכז הארץ. "בשנת 2040 נראה גם קרוניות תלויות", בטוח שר התחבורה כץ. האם ההבטחות הגדולות יתממשו?
רכבות מהירות מקריית שמונה לאילת, כלי רכב אוטונומיים, מערכות להסעת המונים ואתגרים טכנולוגיים אל מול תחבורת העתיד: כינסנו את בכירי משרד התחבורה על מנת לשרטט את מפת התחבורה של ישראל בשנת 2040. צפו בסרטונים ותראו כיצד לדעתם תיראה ישראל בעוד קצת יותר מ-20 שנה.
ישראל נתונה היום במשבר תחבורתי. התחבורה הציבורית לא אמינה ומסורבלת ורק רבע מהנסיעות בארץ מבוצעות באמצעותה - לעומת 40% בממוצע במדינות המפותחות. הכבישים במטרופולין גוש דן הם העמוסים ביותר מבין המדינות ובכל שנה עולים מאות אלפי כלי רכב נוספים על הכבישים. למרות ההשקעה בתשתיות, גם מספר ההרוגים מתאונות הדרכים עולה. היום כבר ברור שתחבורת העתיד בישראל טמונה בפיתוח מערכות להסעת המונים בתוך המטרופולינים ובפיתוח מואץ של מסילות ברזל לרכבות ביניהם.
באגף לתכנון כלכלי במשרד התחבורה ניסחו תוכנית אב לשנת 2040 הכוללת את התחבורה היבשתית והימית ואת התעופה, לצד תכנון תשתיות ושינויים מבניים כמו רפורמות והליכי רגולציה. במסגרת התוכנית נבחנו שלושה תרחישים עתידיים. האחד מניח שבעוד 20 שנה המגמות הקיימות יימשכו ולכן עיקרי התוכנית בתרחיש זה הם צמצום הפערים באמצעות בניית תשתיות. התרחיש השני מדבר על שינויים טכנולוגיים ואילו השלישי על מציאות גיאו-פוליטית משתנה, שמחייבת הערכות תחבורתית שונה.
לפי התרחיש של המשך המגמות הקיימות מכוון המשרד לרישות המטרופולינים במערכות להסעת המונים: רכבות קלות, מטרוניות ומטרו, שיקלו על העומסים שמורגשים היום - עומסים שיתגברו בעתיד נוכח גידול האוכלוסייה וההתרכזות בערים הגדולות. החיבורים הבינעירוניים יבוצעו בעיקר באמצעות מסילות רכבת שיימתחו מקרית שמונה ועד אילת, לצד הרחבת כבישים ושדרוג מחלפים.
התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל בנויה סביב תרחיש זה. בין השנים 2020 ל-2040 מתוכננת הכפלה של אורך מסילות הברזל מ-1,230 ק"מ ל-2,572 ק"מ, שיתפרסו מקרית שמונה ועד אילת, אליהן יצטרפו גם מסילה מזרחית ו-120 תחנות נוסעים (לעומת 68 קיימות). חלק מהרכבות ייסעו במהירות של 250 קמ"ש (לעומת לכל היותר 160 קמ"ש כיום) ולפי התחזיות של רכבת ישראל 60 מיליון הנסיעות השנה יגדלו ל-306 מיליון נסיעות. גם מספר הרכבות בשעות השיא יזנק - מ-50 כיום ל-128 ב-2040, 32 מהן במהירות 250 קמ"ש. בעקבות זאת, זמן ההמתנה ברציף יירד לממוצע של שלוש דקות בלבד.
הנסיעות יתקצרו באופן משמעותי: נסיעה ברכבת מירושלים לחיפה תימשך 65 דקות בלבד, מבאר שבע לירושלים 51 דקות, מחיפה לתל אביב 35 דקות, מקריית שמונה לתל אביב 101 דקות ומאילת לתל אביב 160 דקות. לפי התוכנית, הנסיעות ברכבת, מתוך כלל כלי התחבורה הציבורית, יגדלו משלושה לשמונה אחוזים והנסיעות בין המטרופולינים באמצעות הרכבת יגדלו מ-31% ל-47%. לפי התחזיות, לעומת 16% מאוכלוסיית ישראל בפריפריה הגיאוגרפית שיכולה כיום להגיע לתל אביב בתוך שעה וחצי, בשנת 2040 יהיה מדובר ב-64%. עלות התוכנית של רכבת ישראל נאמדת בלמעלה מ-100 מיליארד שקל.
חברת "נתיבי ישראל", חברת התשתיות הלאומיות, נערכת במקביל לשינוי הייעוד מסלילת כבישים לרכב פרטי ליצירת תשתיות להסעת המונים. 51.9 מיליארדי שקלים מושקעים בפרויקטים שתקדם החברה בחמש השנים הקרובות (כולל תשתיות רכבת), וחצי מהתקציב מוקדש לפרויקטים חדשים. במסגרת מערכת הכבישים הבינעירוניים, בחברה מתכננים שדרוגי מחלפים והרחבת נתיבים.
בין הפרויקטים שאומדנם גבוה ממיליארד שקל ניתן למנות את הרחבת כביש 2 (תל אביב-חיפה) ושדרוגו בקטע שבין חבצלת לאולגה, שדרוג כביש 44 (בין בית דגן לניר צבי) וכביש 57 (עוקף כפר יונה ומחלף השרון), סלילת נתיבי תחבורה ציבורית בכבישים 4,5 ו-461, שדרוג מחלפים ברחבי הארץ וטיפול במוקדי סיכון בהיקף של 600 מיליון שקל. בנוסף נבחן טיפול בכבישים אדומים והתאמת כבישים לרכבים אוטונומיים. בחברה מדגישים שמימוש הפרויקטים תלוי בצורך התחבורתי, בהליכי התכנון ובכדאיות הכלכלית. הליכי התכנון והאישור בארץ יכולים להסתיים תוך שנים ספורות, אך פרויקטים מורכבים יותר יכולים להימשך אף 20 שנה.
הפרויקטים שהחברה תנסה לקדם נועדו להשלמת רשת תחבורה ארצית, ובמסגרתם ייסללו כנראה שלושה כבישים חדשים בלבד: כביש 9 בין חדרה לאולגה, כביש בין לטרון למודיעין וכביש נוסף עוקף טייבה, שיחבר בין קלנסווה לטייבה. זאת, עקב הנחה שכבר אין אפשרות להוסיף כבישים חדשים, אלא להרחיב קיימים ולשדרג צמתים למחלפים.
בין הכבישים שנמצאים על הפרק לשדרוג ניתן למנות את כביש 85 (דו-מסלולי עד נחל עמוד), כביש 675 (השלמת קטע נוסף באזור מגידו עד יקנעם) ופיתוח כבישים באזור טייבה ובכלל זאת בחלקים של כביש 4 דרומית לחדרה. תיבחן גם סלילת כביש אלכסוני שיחבר בין עפולה לחיפה וצפוי שדרוג משמעותי של אחד הקטעים העמוסים בארץ - ממורשה עד גן רווה, בחיבור בין נתיבי איילון לכביש 4. באגף לתכנון כלכלי תיבדק גם הכדאיות הכלכלית של פרויקטים נוספים שמטרתם הפיכת כבישים דו מסלוליים לתלת מסלוליים, הארכת כביש 6 צפונה עד לשלומי וכברי, שדרוג כביש 90 וכביש 25 וסלילת כביש שיחבר בין כביש 6 לשפירים.
התרחיש להמשך המגמות מצריך התמודדות מקיפה גם עם מערכות התחבורה בתוך המטרופולינים.
גוש דן: חניוני חנה וסע יוקמו ליד נתניה וראשון לציון, ומשם ייפתחו נתיבים מהירים בביצוע חברת נתיבי איילון לתל אביב ושאטלים שייסעו בהם. פתרון דומה יינקט גם בכביש 5. בתל אביב, נוסף לקווי הרכבת הקלה המתוכננים (האדום, הירוק, הסגול והחום), נבדקת היתכנות להפעלת שלושה קווי מטרו, בהם קו מטרו טבעתי שיקיף את גוש דן. מערכת הסעת ההמונים תקיף את תל אביב ותגיע להרצליה, רעננה, כפר סבא, ראש העין, לוד, רמלה, רחובות וראשון לציון.
ירושלים: הקו האדום שפועל לאורך כ-14 ק"מ מהר הרצל לפסגת זאב יוארך ב-8 ק"מ נוספים - דרומה עד למרכז הרפואי הדסה עין כרם וצפונה עד לשכונת נווה יעקב. לצד הארכת קו זה, עד שנת 2027 יוקם הקו הירוק מהר הצופים לתחנה המרכזית ומשם לגילה, והקו הכחול יעבור משכונת רמות לגילה דרך מרכז העיר. בשלב הסופי יפעלו בשנת 2040 בירושלים שמונה קווים של רכבת קלה וקו רכבל בין החאן לשער האשפתות. הכבישים והרכבות הקלות בירושלים צפויים לחבר אליה את בית שמש, מעלה אדומים, מבשרת ציון, מטה בנימין וגוש עציון.
חיפה ובאר שבע: קווי המטרונית שפועלים בחיפה יורחבו לנשר ולעכו ובתוך שכונות העיר חיפה. רכבל יחבר את התחנה מרכזית המפרץ עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה ורכבת קלה תחבר בין נצרת לחיפה. במשרד התחבורה מדגישים שגם בבאר שבע תפותח מערכת להסעת המונים שתשרת את המטרופולין הדרומי.
תחבורת האופניים צפויה להשתפר גם היא במרחב הבינעירוני בגוש דן עם השקת תוכנית "אופנידן" לסלילת 150 ק"מ של שבילי אופניים. במשרד התחבורה מדגישים שתוכנית דומה תורחב גם לחיפה, לירושלים ולבאר שבע. עם זאת, הבעיה העיקרית תמשיך להיות בתוך תחומי הרשויות המקומיות, שמרביתן נותרו הרחק מאחור.
גם מבחינה ימית ואווירית נערכים במשרד התחבורה לגידול בביקושים. נוסף על שני נמלים נוספים שיפעלו בחיפה ובאשדוד, במשרד לא צפו לגידול המשמעותי בתנועת נוסעים בתחבורה האווירית וכעת נבנות תשתיות נוספות לשדות תעופה בצפון הארץ ובדרום. שר התחבורה ישראל כץ הקים צוות במשרדו לבחינת הקמת אי מול חופי הים התיכון שעליו יוקם שדה תעופה בינלאומי בתוך 15-10 שנה.
לצד תרחיש המשך המגמות, תוכנית האב של משרד התחבורה נערכת כאמור גם לתרחיש טכנולוגי שכולל כלי רכב אוטונומים, שיתופיים ואחרים ולכן מקדמים פתרונות לתחבורה החכמה דוגמת שדה ניסויים לרכב אוטונומי שהושק בשבוע שעבר. בחברת "נתיבי ישראל" יקימו בשנה הבאה חממה לסטארטאפים שיסייעו בקידום תחבורה חכמה.
התרחיש הגיאופוליטי מציג מזרח תיכון חדש: ישראל הופכת ממדינה מבודדת באזור למדינה שמחוברת לכל שכנותיה. בהתאם להתפתחויות, מסילות רכבת יחוברו למדינות השכנות - בצפון ללבנון, במזרח לגדה המערבית, במעבר שייח' חוסיין ובעקבה לירדן וכן לרצועת עזה ולמצרים. רכבת העמק תשמש לתנועת מטענים מאירופה לנמל חיפה דרך הים ומשם ברכבת לירדן ולמפרץ הפרסי.
"נת"צים, נת"צים, נת"צים"
"כמובן שננקוט בהשלמת התשתיות הקלאסית: כבישים, מחלפים, גשרים ובעיקר התחבורה הציבורית על שני היבטיה - רכבות מהירות ומערכות הסעת המונים". כך אומר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ בראיון ל-ynet, ושם את הדגש על נתיבי התחבורה הציבורית, הנת"צים.
לדבריו, "זה אתגר עצום, כי פיתוח תחבורה ציבורית הוא הדבר הכי קשה - גם בתחום האורבני וגם בהתמודדות מול הרכב הפרטי. אבל גם אם האוטובוס הוא ברמה גבוהה, הכביש טוב, יש כריזה ותקני איכות אוויר, אבל אין נת"צים בכמות מספקת ועם אכיפה - אין תחבורה ציבורית בגוש דן. אני כל פעם אומר לקרן (טרנר-אייל, מנכ"לית משרד התחבורה - א.ז): 'קרן - נת"צ, נת"צ, נת"צ'. כל דבר חשוב ואנחנו עושים, אבל נת"צים שיובילו אוטובוס בחצי שעה ולא שעה וחצי יגרמו לאנשים לנסוע בו".
"אני רציתי להקים תשתיות ביד ברזל. ראשי ערים נוטים לברוח מהמחויבויות שלהם, אבל אנחנו החתמנו אותם על תוכנית מהיר לעיר (תוכנית לסלילת נת"צים ברחבי גוש דן שמבוצעת על ידי חברת נתיבי איילון - א.ז). אני יודע שאם לא אעשה את זה ואעמיד תשתיות כאלו - זה לא יהיה", מוסיף השר כץ. הוא רואה את פיתוח התחבורה הציבורית כ"פאזל" שיתחבר ומסביר כיצד לדעתו תשתפר התחבורה הציבורית בארץ, שמצבה בכי רע, בוודאי בהשוואה למצב במדינות ה-OECD: "רכבות מהירות, רכבת קלה, נת"צים עם אכיפה משמעותית, נתיבים מהירים - כל אלה יובילו לרשת של תחבורה ציבורית יעילה בתוך שנים".
"להיפרד מהשימוש ברכב האישי"
חברת "נתיבי ישראל" אחראית על פיתוח תשתיות התחבורה הבינעירונית בישראל. לחברה, ששנים הייתה מזוהה עם סלילת כבישים, יש כיום חזון אחר. "בפריפריה הפרויקטים התשתיתיים הם פתרון מצוין, אבל במרכז האתגר הוא שונה", אומר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל. "אנחנו חייבים להביא את הציבור להיפרד משימוש ברכב האישי באופן מוחלט, אבל כדי שזה יקרה התחבורה הציבורית חייבת להיות שירותית וזמינה ולהעניק פתרון מלא לאזרח שיוצא מביתו בבוקר ונוסע באופניים או ברכב עד חניון הרכבת".
"האזרח הזה יעלה על רכבת בינעירונית, יירד בתחנה הרצויה לו, ייכנס לרכבת קלה עירונית וממנה תסופק לו תחבורה משלימה באמצעות אוטובוס בנסיעה של כמה דקות. רק אז אנשים יעדיפו לנסוע בתחבורה ציבורית ונוריד את היקף הפקקים שכבר היום הוא קשה", מוסיף פרץ. "ברור היום שכל תוספת כביש לא מהווה פתרון ולכן אנחנו עובדים על פתרונות כמו נת"צים שבעשור הקרוב ימלאו את מרכז הארץ, ונתיבים מהירים לצד הרכבת הקלה והמטרו בגוש דן. בעוד 15-20 שנה כבר נראה מדינה אחרת שלא תקועה בפקק".
לפי נתוני משרד התחבורה, העומס בכבישים בשנת 2010 עלה למשק 15 מיליארד שקל לשנה. ב-2030 הוא צפוי להגיע לכדי 25 מיליארד שקל ולתוספת של 60 דקות נוספות בכביש, בממוצע יומי. בשנת 2012 הוערכה עלות הזיהום מהתחבורה בכ-4.5 מיליארד שקל לשנה ותאונות הדרכים ב-15 מיליארד שקל בשנה.
בתוכנית אסטרטגית שנכתבה במשרד התחבורה לפני חמש שנים התריע המשרד כי רמת הפיתוח של התחבורה הציבורית אינה מספיקה. עוד נכתב כי כדי לצמצם את הפערים בתשתית התחבורה הציבורית בין מטרופולינים בישראל לאלה שבמדינות המפותחות, נדרשות השקעות גבוהות משמעותית מהיקף ההשקעות הנוכחי. המשך המגמות הנהוגות כיום יביא, להערכתם, לגידול בעומס בדרכים עד כדי "כשל כללי של רשת הכבישים העורקית במטרופולין בשעת השיא בבוקר".
"אנחנו הולכים לעבור ארבע מהפכות", מצהיר מנכ"ל הרכבת שחר איילון. "מהפכה של התווך התת קרקעי, יותר קילומטראז' מתחת לאדמה. מתחת לגוש דן תעבור מנהרה ארוכה של 22 ק"מ; מערכת חשמול שתניע את הרכבת בכל הארץ; מערכת איתות וגם מערכת העברת תקשורת, ולכך יצטרפו קרונועים חשמליים מהמתקדמים באירופה שבתוך חצי שעה עד 40 דקות יוכלו לנסוע מחיפה לתל אביב".
אחד הכשלים של הרכבת היום הוא מיקום התחנות מחוץ לעיר. אילון מבטיח שינוי בנושא הזה: "חלק מהתחנות שלנו תוכננו ובוצעו במאה ה-20 והן לא תמיד במקום שהן צריכות להיות מבחינת ההתפתחות האורבנית, אבל התחנות החדשות משולבות במערכת התכנונית של המדינה. חלק מהכניסות שלנו לערים יהיו תת קרקעיות ופיר היציאה יתפוס פחות מקום. התחנות יהיו חלק מהמגוון ומהתכנון העירוני עצמו. הן יהיו שקטות יותר ויוכלו להתקרב מבלי ליצור נזק לתושבים והן ישולבו עם תחנות מרכזיות ורכבות קלות".
כץ: רוב הציבור רוצה תחבורה ציבורית בשבת
לפי ההבטחות ישראל תעבור שינוי משמעותי במערך התחבורה הציבורית, אך יעילותו של שינוי זה תורגש במשך חמישה וחצי ימים בשבוע, בשל העדר תחבורה ציבורית בסופי השבוע, עובדה שתקשה על ישראלים רבים לוותר על הרכב הפרטי.
השר כץ, האם בשנת 2040 תהיה תחבורה ציבורית בשבת?
"החוק הוא חוק מדינה, הסעיף הזה הועמד עכשיו למבחן בבג"ץ והתשובות היו חד משמעיות. אמרו להם בהערות אפילו למשוך את העתירה ולתקן את החוק באמצעות רוב ציבורי ורוב פוליטי בכנסת. ברור לי שרוב הציבור רוצה בזה באופן רעיוני, לא יודע אם כל אחד גם בא להשתמש בזה".
כץ עולה להתקפה בנושא הזה ומוסיף: "גם יאיר לפיד כשהיה בממשלה לא הציע לתקן את החוק, כמו גם שולמית אלוני ממרצ וגם מפלגת העבודה. לבג"ץ הייתה עבודה קלה כי החוק מתיר להפעיל קווים לצרכים חיוניים ומתברר שהיה גידול של מאות אחוזים ומאות קווים. העתירה הקודמת של מרצ הייתה גם בשם עיריית תל אביב אבל בג"ץ פשוט ניער אותם. אמרתי לרון חולדאי את האמת: 'בגלל ההסכמים הקואליציוניים שלך אתה לא ביקשת אוטובוסים עד היום. אתה אומר בתקשורת מה שאתה אומר, אבל אתה מבקש תוספת מוניות שירות ובצדק ולא אוטובוסים, כי התחייבת לחרדים אצלך'".
"הפתרון של הנושא הזה יכול להיות מוניות שירות וטכנולוגיה", טוען שר התחבורה. "אני דוחף רפורמת מוניות שירות שצריך לתת להן סבסוד ורב קו כדי שיהיו חלק מהתחבורה הציבורית. במקום 30 קווים צריכים להיות 130 קווים. הביקוש קיים ובסופי שבוע הם יוכלו לעבוד או לא לעבוד אם ירצו. זה פתרון ביניים, אחרי זה אני בטוח שהטכנולוגיה תמצא פתרונות לדברים האלה. יכול להיות שיהיו אמצעים טכנולוגים שיסייעו לרכבות הקלות לנסוע בשבת. כרגע אני לא נדרש לקבל החלטות בדברים האלה. יכול להיות גם שיהיו רשויות מטרופוליניות לתחבורה והשיקול יהיה יותר מקומי".
סוגיית השבת הנפיצה לא באה לידי ביטוי רק בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, אלא גם בעבודות התשתית של הרכבת והרכבת הקלה. בחודש ספטמבר שעבר המערכת הפוליטית נקלעה לעימות בעקבות דרישות החרדים להפסקת ביצוע העבודות, מאבק שהתחדש בחודשים האחרונים והביא להקמת צוות בראשות שר העבודה והרווחה חיים כץ.
"אני נוהג לפי החוק משני הכיוונים ואני בעיקר מותקף על ידי החרדים בנושא עבודות התחזוקה", אומר השר כץ. "זה מוזר כי אני אדם מסורתי ומותקף בצורה יוצאת דופן בתקשורת החרדית, או שיש כאן איזו יד מכוונת. הרי כל מרכזי הקניות פתוחים, משחקים כדורגל. אולי זה כי היקף העבודות כל כך התרחב שהדברים מושכים תשומת לב. בשונה מתחבורה ציבורית, החוק שנוגע לעבודות תחזוקה לא שונה מתקופת בן גוריון ולכן זה יוצר לחרדים בעיה. הם יכולים לתקוף אותי מהבוקר עד הלילה אבל החוק מאפשר ביצוע עבודות ושר העבודה עם צוותו מקבל את הפניות מחברות התשתיות, לא דרכי, והוא צריך לקבל החלטות".
"ישראל חייבת להיות בין מובילות מהפכת הרכב האוטונומי"
"כבר בתוך ארבע שנים נראה כלי רכב פרטיים נוסעים ללא נהג בתהליך הדרגתי", סבור שר התחבורה כץ ."אנחנו כרגולטורים חייבים להשיג בצעד אחד את השוק הפרטי בהיבטים של הכנת התשתיות והרגולציה כדי שלא נחמיץ את הרגע הזה של להיות בין המדינות המובילות בעולם בהחדרת הרכב החכם. היתרון של ישראל הוא המוח".
שר התחבורה בטוח כי "בשנת 2040 נראה רכבים אוטונומיים חכמים ותחבורה שתעלה לאוויר באמצעות טכנולוגיית נאס"א וקרוניות תלויות. אני פתוח לרעיונות וכל מי שבא אני אומר לו - בבקשה, תהיה תחבורה אוטונומית-אוטומטית על הקרקע ותחבורה שנעה על האוויר משום שיצטרכו לשחרר את הקרקע מהעומס. שלב הביניים הוא הרכב האוטונומי. צריך לבנות את זה לפי הקריטריונים שאנחנו מכירים: להוריד את התאונות דרך טכנולוגיית התראה ואחרי זה באמצעות רכב אוטונומי".
בהרבה מדינות נוקטים ביעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים. מה אצלנו?
"זה גם היעד שלנו. הרכב האוטונומי הוא אפס הרוגים. הטכנולוגיה, הקישור בין כלי הרכב, ההתראה על הרכב או דרך הכביש - כל המידע שנאגר ומתווסף אמור בסוף להחליף את חוסר תשומת הלב של הנהג וטעויות האנוש, זו השאיפה".
גם בחברת נתיבי ישראל נערכים לפיתוח תשתיות לרכב האוטונומי. "היום יש לנו שיקוף של המצב בכבישים, אבל אין הרבה יכולת לנהל את העומסים", אומר המנכ"ל ניסים פרץ. "בשנה הבאה ניכנס לפיילוט של צומת חכם שבו נוכל לנווט את העומסים בצמתים המרכזיים ולווסת את עומסי התנועה. לכך יצטרפו גם כבישי רוחב שיחברו בין כבישי האורך 2,4,6 ואפילו עד כביש 90, שיאפשרו ויסות של התנועה והפניית כלי רכב לדרך פנויה יותר. בנוסף, נרשת 1,000 ק"מ במערכות תקשוב ונכין את הכבישים לקליטת הרכב האוטונומי, כפי שכבר בוצע בכביש 531, ונתאים את הכבישים למערכות בלוטות' מתקדמות. אי אפשר לשבת מהצד ולראות התפתחות טכנולוגית מדהימה בכל העולם ולהיות אדישים לכך".
שדה תעופה בינלאומי על אי מלאכותי
לדברי שר התחבורה כץ, בסופו של דבר גם העיר הדרומית במדינה תחובר במסילת ברזל למרכז: "בסוף תתקבל ההכרעה לגבי הרכבת לאילת - הסיוט של פקידי האוצר. מעבר לעניין התובלה וחיבור ים סוף לים התיכון, כמו שאמר הרצל - הרכבת מולידה את הנוסעים. הרכבת תאפשר ליישב את כל המדבר וזה יאפשר לעמוד באתגר הבן גוריוני".
בריאיון התייחס כץ גם לתחום התעופה: "בשנה הבאה יהיו אפילו יותר טיסות, ככל שנוריד עוד מגבלות. נציג אחת החברות אמר שבסוף עוד נשלם לאנשים, נטיס אותם בחינם ונרוויח מכל מה שמסביב. זה מזכיר לי את הרכבת לשדרות ולבית שאן, זה תחבורתי וגם חברתי. הנסיעה חינם לכמה חודשים מחברת למדינה אנשים שלא היו יוצאים מהיישוב. כמו יציאת מצרים. כך גם השמים הפתוחים. יש גם תופעה מרתקת עם ערביי ישראל - אמצעי הבידוק השתכללו, יש פחות פרופיילינג ועם השמים הפתוחים יש עלייה דרמטית במספר הערבים הישראלים שטסים לחו"ל מנתב"ג".
שר התחבורה בטוח כי "שדה התעופה רמון שליד אילת יעלה על הציפיות, ברמת דוד יהיו טיסות אזרחיות בסמוך לרכבת הקלה ולמסילה המזרחית של הרכבת, שדה התעופה גליל בחיפה יאפשר תיירות נוצרית לא רחוק מהכנרת והם יוכלו לנסוע לנצרת ברכבת הקלה.
"שלב לאחר מכן זה אי בים בישראל, בעזה צריך לעשות את זה כבר עכשיו מסיבות אחרות, אבל הקמתי צוות שבודק בצורה רצינית הקמת אי מלאכותי מול חופי נתניה עד ראשון לציון כדי שיוקם עליו שדה תעופה בינלאומי", מתאר כץ את החזון. "כיום הביקוש דורש השקעה בתשתיות של מיליארד וחצי שקל. לא נשקיע 5 מיליארד דולר להקים אי בים אבל הוריתי להתחיל לבדוק ולתכנן איך בטווח של 10-15 שנים יהיה אי בים".
לפנייה לכתב/ת 
