מקצועות העזר הרפואיים - הכי מבוקשים באוניברסיטאות; לרפואה הכי קשה להתקבל
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בשנת תשע"ו ביקשו 3,660 מועמדים להירשם ללימודי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, רוקחות וכו'. בתחתית: מסלולי החשבונאות ומינהל עסקים. רק 1 מ-4 מועמדים מתקבל לרפואה. בנט: "הכיוון נכון". יו"ר הוות"ת זילברשץ: "נאשר תוכנית לחיזוק מדעי הרוח"
350 אלף סטודנטים וסטודנטיות יחלו ביום ראשון הקרוב את שנת הלימודים האקדמית, ונתונים חדשים של המועצה להשכלה גבוהה שהגיעו לידי ynet מבהירים מהם המקצועות המבוקשים ביותר באוניברסיטאות – העברית, תל אביב, בר-אילן, באר שבע, הטכניון וחיפה - ואילו תחומים מאבדים פופולריות. מהנתונים, שנכונים לשנת הלימודים תשע"ו והם העדכניים ביותר, עולה כי התחום המבוקש ביותר הוא מקצועות העזר הרפואיים (פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, רוקחות, ריפוי בעיסוק וכו'): 3,660 הציבו את המקצוע בעדיפות ראשונה, ורק 1,750 מהם התקבלו למסלולי הלימוד.
בטבלה שלפניכם מצוין כמה מועמדים ביקשו להירשם לכל מקצוע, כמה התקבלו – וכן שקלול של שני הנתונים, העונה על השאלה לאיזה מסלול קשה יותר להתקבל.
חרף החששות מקריסת תחום מדעי הרוח, המקצוע עדיין נמצא במקום טוב באמצע בטבלת המבוקשים. בשנת תשע"ו הציבו 1,650 מועמדים את המסלול בעדיפות ראשונה, ו-1,255 מהם התקבלו.
ללימודי משפטים ניסו להתקבל באותה שנה 1,180 מועמדים, ורק 680 אכן התקבלו. בתחילת שנות ה-2000 עמד מספר המבקשים ללמוד משפטים באוניברסיטאות על כ-2,000, והסיבה לירידה היא פנייה של המעוניינים במקצוע למכללות האקדמיות, ובעיקר למכללות הפרטיות.
בתחתית הרשימה נמצאים שני מסלולים בעלי אוריינטציה "כלכלית" מובהקת: רק 365 המעוניינים להיות רואי חשבון הציבו את מקצוע החשבונאות בראש העדיפויות (245 התקבלו), ו-120 בלבד בחרו במינהל עסקים (80 התקבלו).
ומה קורה במכללות? במרכז האקדמי פרס המקצועות המבוקשים ביותר הם מינהל עסקים, משפטים, מדעי ההתנהגות ותזונה. באקדמית תל אביב-יפו המקצועות הכי מבוקשים הם מערכות מידע, מדעי המחשב וסיעוד.
בקריה האקדמית אונו הסטודנטים מעדיפים ללמוד מינהל עסקים, חינוך וחברה עם הכשרה בספורט, משפטים, פרסום ותקשורת שיווקית ומינהל עסקים עם התמחות במערכות מידע. בבינתחומי המסלולים המועדפים הם תואר ראשון ביזמות ומינהל עסקים, מדעי המחשב, משפטים ותקשורת, ואילו במכללה למינהל המקצועות הפופולריים הם מדעי המחשב, ייעוץ ופיתוח ארגוני ועצוב, חדשנות ויזמות. במכללה האקדמית תל חי המקצועות המועדפים הם מדעי המחשב, ביוטכנולוגיה, מדעי התזונה ועבודה סוציאלית.
"במדעי המחשב יש ביטחון"
אור תורן תחל ביום ראשון את השנה השלישית של התואר הראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. "בחרתי ללמוד מדעי המחשב כי זה מעניין אותי, אבל גם כי חשבתי על העניין הכלכלי", היא מסבירה. "מה משתלם ללמוד, מה יקל עליי בהמשך הדרך, ובאיזה מקצוע אוכל להשתלב תעסוקתית הרבה יותר מהר. מדעי המחשב זה מקצוע שיש בו ביטחון, לא יהיה לי קשה למצוא בו עבודה. אני רואה את זה בקרב חבריי ללימודים שכבר עובדים במקביל".
תורן מגלה כי בתחילת דרכה התלבטה אם ללמוד מדעי המחשב או מזרחנות, ובסופו של דבר הפרקטיקה ניצחה: "מקצועות מדעי הרוח ומדעי החברה פחות פרקטיים בישראל. אנשים נאלצים לבחור מקצועות שלאו דווקא נמצאים בעדיפות ראשונה אצלם מבחינת עניין, רק בגלל שהם חושבים על העתיד. התוצאה היא שאנשים מוותרים על מקצועות לימוד מאוד חשובים ומעניינים כי הם מפחדים".
לדבריה, הבטחת ההכנסה היא שהופכת את המקצוע למבוקש: "אומנם זו דרך מאתגרת, שבשלביה הראשונים לא מגיעים להכנסה נורמלית, אבל היא כיפית. תמיד יש מה ללמוד וזה אף פעם משעמם".
שר החינוך נפתלי בנט אמר על הנתונים: "אנחנו בכיוון נכון. יותר מהנדסים ורופאים ופחות עורכי דין ומשפטנים. הביקוש הגבוה למסלולי ההיי-טק מעיד שמאמצנו נושאים פרי - יותר תלמידים לומדים 5 יחידות מתמטיקה וממשיכים לפקולטות היוקרתיות באוניברסיטאות. תעשיית ההיי-טק משוועת לכוח אדם איכותי ומיומן, ולצורך כך אנו משקיעים משאבים אדירים בתשתיות, בקליטת סגל ובעידוד סטודנטים להיענות לאתגר הלאומי ולהשתלב במסלולי הלימוד של מדעי המחשב". בנט הוסיף כי עם זאת "עלינו להמשיך במאמצים לחיזוק מדעי הרוח, שהם חיוניים לחברה שלנו״.
יו"ר הוות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב), פרופ' יפה זילברשץ, הוסיפה: "על רקע הירידה החדה בביקוש ללימודי מדעי הרוח והשחיקה ההולכת וגוברת במעמדן של פקולטות אלו, ות"ת צפויה לאשר בקרוב תוכנית רב שנתית לחיזוק מקצועות מדעי הרוח, שתביא לצמיחת המחקר ולהנחלת הידע של מדעי הרוח למגוון רחב של סטודנטים, כולל תלמידי מקצועות ההיי-טק".
לפנייה לכתב/ת 
