אסון באגם העמוק בעולם
ימת באיקל שבסיביר, שעומקה 1,700 מטר, היא אתר מורשת עולמית. תיירים עוצרים בה בנסיעתם ברכבת הטרנס-סיבירית ודגיה הנדירים הם מקור מזון לכפרי האזור מאות שנים. עכשיו, כשהתיירות מביאה איתה טכנולוגיה וזיהום - תופעות אקולוגיות הרסניות פוקדות את האגם ומאיימות על עתידו
מומחים מזהירים כי אגם באיקל השוכן בסיביר עובר בימים אלה את המשבר החמור ביותר שלו בהיסטוריה המודרנית. זהו האגם העמוק ביותר בעולם, ואצורים בו חמישית מהמים המתוקים הקפואים שיש בעולם. אונסק"ו מגדירה אותו אתר מורשת עולמית בעל ערך יוצא דופן למדע האבולוציוני.
באגם באיקל יש מגוון עצום של צמחים ובעלי חיים – יותר מ-3,600 מינים שונים, רובם זנים שהם ייחודיים לימה הזו – והוא נחשב ליעד תיירות בינלאומי מרכזי. אבל בשנים האחרונות סובל האגם מסדרה של תופעות מזיקות – וחלקן נותרו בגדר תעלומה עבור המדענים המנסים להגן עליו, בכלל זה היעלמותו המהירה של דג האומול, התפשטותן של אצות רקובות והיכחדות מינים ייחודיים של ספוגיים.
בתחילת החודש אסרה הממשלה לדוג באגם לצורכי מסחר את דגלי האומול, זן ממשפחת הסלמוניים שנמצא רק בימת באיקל, מחשש ל"השלכות בלתי הפיכות על אוכלוסיית הדגים האלה". סוכנות הדיג הרוסית אומרת כי מספר הדגים האלה פחת ביותר מחצי לעומת מספרם לפני 15 שנה.
הביולוג המקומי אנטולי ממונטוב מעריך כי הפיחות באוכלוסיית האומול נגרם מדיג לא מבוקר וכי שינויי האקלים רק מקשים את המצב. "מאגר המים של ימת באיקל קשור לאקלים", הוא מסביר. "עכשיו יש בצורת, הנהרות נעשים רדודים ויש פחות חומרים מזינים. פני המים של ימת באיקל מתחממים ודגי האומול אינם אוהבים מים חמים".
בחודש שעבר הביעה אונסק"ו דאגה מהמצב באגם. דגי האומול הם מאכל מפורסם באזור, ובמשך מאות שנים נוהגים לאכול אותם – מומלחים או מעושנים. חשיבותם גדולה במיוחד משום שבאזור אין כמעט חקלאות.
עוד סכנה למערכת האקולוגית באגם הוא התפשטותן של אצות רקובות שאינן טבעיות לימת באיקל. "אני בטוח ב-150% שהסיבה לזה היא מי הביוב מערים ללא מערכת ביוב המקבלת טיפול הולם, במיוחד חומרי ניקוי הכוללים פוספט", אומר הביולוג אולג טימושקין.
לפני 15 שנה נהנו חלק מהכפרים הציוריים שליד האגם משעתיים של חשמל ביום בלבד, אבל כעת יש להם גישה נוחה יותר לחשמל ולדברי טימושקין "לכל בבושקה יש מכונת כביסה".
האגם, שעומקו 1,700 מטר, מזרים כעת כסף מתיירוּת לרבים מהתושבים במקום הדגים שעשו זאת בעבר. תיירים זרים נוהגים לעצור בימת באיקל במהלך הנסיעה ברכבת הטרנס-סיבירית. בשנים האחרונות גבר במיוחד זרם התיירים מסין בשל ההקלות שנתנה רוסיה לסינים באשרות כניסה. גם רוסים אוהבים לבקר באזור בשל מסלולי ההליכה והנופים המרהיבים שיש בו.
בשנה שעברה בדק טימושקין 170 סוגים של ספוגיים בחופי באיקל, ולדבריו רק 11 מהם נראו בריאים. "כשאתה מוציא אותם מתים אל מחוץ למים זה מריח כמו גופה", הוא מעיד. לדבריו אם הזרמת המים המזוהמים לאגם לא תיפסק אזורי החוף הרדודים ייפגעו באופן קשה עוד יותר.
גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התלונן על הזיהום הנרחב בימת באיקל כשביקר שם באוגוסט, והוא קרא לקבוע ששימור האגם נמצא בעדיפות עליונה של הממשלה.
חוק רוסי שנחקק ב-1999 קובע כי המדינה תגן על אתרים כמו ימת באיקל. ממשלת רוסיה משקיעה 26 מיליארד רובל (כ-452 מיליון דולר) בתוכנית ניקוי שהחלה בשנת 2012, אם כי מומחים מקומיים טוענים כי רוב הכסף הזה מושקע באופן לא נכון.
לפנייה לכתב/ת 
