לא אשת ברזל, מקסימום נייר: תרזה מיי מגלה שהיא לא מרגרט תאצ'ר
חלשה מול האיחוד האירופי, מול מפלגתה ומול הציבור הבריטי: מיי קיבלה על מגש של כסף את משרת רה"מ הנחשקת אך גם את הכביסה המלוכלכלת של הברקזיט, והיא מבינה שתזדקק לנס כדי להישאר בדאונינג 10. יניב חלילי עם "הלונדוניסט", טור חדש עם סיפורים מיוחדים מהממלכה המאוחדת
בבריטניה מרגישים בימים האחרונים רוח מנשבת בחוזקה, אך הפעם לא מדובר בעוד רמז לחורף הממשמש ובא. זוהי רוח חוסר ההחלטיות של תרזה מיי, ראש הממשלה הבריטית. נדמה כי הרוח הפעילה ביותר היום בדאונינג 10 איננה רוח של החלטות, הוצאה לפועל של אג'נדה סדורה או נחישות, אלא בעיקר רוח אמיתית ומגובשת של, ובכן, חוסר החלטיות.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
לפני כמה שבועות נשאה מיי נאום נוסף מסדרת הנאומים שלה שנועדו להפיח רוח חיים במפלגה השמרנית, המרחפת בימים אלה כמו ציפור פצועת כנף בשמי הפוליטיקה הבריטית. בנאום בפרלמנט הבטיחה מיי כי היא מתכננת לכהן עד תום חמש שנות כהונתה כראש הממשלה. באולם נשמעו צחוקים רמים, אלא שהמצלמות קלטו אפילו את חברי המפלגה השמרנית, מפלגתה של מיי, מתפקעים מצחוק. חלקם אפילו לא טרחו להסתיר את השיניים ואת הניבים שהם מבקשים לנעוץ בבשרה המדמם של מיי.
*Record Scratch*
— Aman Thakar ���� (@AmanTsays) 20 באוקטובר 2017
*Freeze Frame*
Yup, that's me, Theresa May. You're probably wondering how I ended up in this situation.… #NoConfidence pic.twitter.com/wUai1oTVnf
אם תרזה מיי הייתה סגנון אופנתי, היא הייתה אופנת הזיג-זג. איפה היא לא זיגזגה בחודשים האחרונים? מול האיחוד האירופי היא מנסה להפגין נחישות ואסרטיביות, אבל מתגלה, פעם אחר פעם, כאישה לא החלטית. היא מאיימת על האיחוד ש"הכדור במגרש שלכם", אבל ראשי האיחוד דוחים אותה פעם אחר פעם. השבוע כבר הבינו בבריטניה שהמשא ומתן על הברקזיט, פרישת בריטניה מהאיחוד, הולכת להיות משימה לא קלה, מפרכת, אולי בלתי אפשרית. מיי אף טרחה והזמינה בשבועות האחרונים חוות דעת משפטית, שקבעה כי חברי הפרלמנט יוכלו לבטל את הברקזיט בהצבעה פרלמנטרית פשוטה אם יגיעו למסקנה כי מדובר בהסכם רע עבור בריטניה. חוות הדעת נועדה לספק למיי סולם לרדת מהעץ במקרה שתידרש לו. והיא תידרש לו.
מנסה לרצות את כולם
בשבועות האחרונים, מאז כישלונה היחסי בבחירות ואובדן הרוב המוחלט של המפלגה השמרנית בפלרמנט, מיי מנסה לרצות את כולם - את תומכי הברקזיט במפלגתה ואת מתנגדי הברקזיט בציבור. הבעיה היא שבהתנהלותה היא משמשת כמו שמיכה קצרה מדי - מכסה חלק אחד של הגוף, אך משאירה חלק אחר חשוף. השבוע אמרה ראש הממשלה שהיא תומכת בהמשך הכפפת בריטניה למוסדות המשפט של האיחוד האירופי עד לפרישה המוחלטת של בריטניה מהאיחוד, אמירה שעוררה רוגז רב בקרב תומכי הברקזיט במפלגתה.
ההוראות והפסיקות שנאלצה בריטניה לקבל מבתי המשפט של האיחוד האירופי היו הסדין האדום שבגללו התנגדו רבים בבריטניה להמשך החברות באיחוד, והנה באה ראש הממשלה ומשתחווה בהכנעה למוסד שרבים התנגדו לו. אבל מיי יודעת שהיא צריכה כעת את האיחוד יותר מכפי שחשבה בעבר: ההסכמים הבילטרליים של בריטניה עם מדינות אחרות תקועים מאחור, מדינות האיחוד - בראשן גרמניה וצרפת - מפגינות קרירות כלפי הממלכה, וגם בתוך הבית, בבריטניה, דעת הקהל משתנה - והיא לא כל כך להוטה לפרוש מהאיחוד האירופי כמו קודם כן.
סקר טרי-טרי מהשבוע אף מראה כי רוב הציבור הבריטי לא מעוניין בברקזיט. מיי קיבלה על מגש של כסף את משרת ראש הממשלה הנחשקת, אבל עכשיו היא מבינה שהיא תזדקק לנס על מנת להישאר בדאונינג 10. מי שרק לפני שנה כונתה "גברת הברזל השנייה" - בעקבות מרגרט תאצ'ר - מתגלה כגברת של נייר.
לא מתגעגע: קמרון עושה כסף ואוכל פיש אנד צ'יפס
מי שוודאי לא מתגעגע לימיו בדאונינג 10 הוא ראש הממשלה שהעביר למיי את השרביט, דיוויד קמרון. כשהחליט לפרוש מתפקיד ראשות הממשלה, אחרי ההפסד במשאל העם על הברקזיט, סומן קמרון כמנהיג וכג'נטלמן, שידע לפנות את הכיסא בזמן ולא להיצמד אליו, כמו פוליטיקאים רבים במדינות שכולנו מכירים היטב. אבל קמרון ניחן בכישורי מנהיגות גם משום שראה את הנולד: הוא ידע שהמשא ומתן על הברקזיט יהיה מתיש, ארוך ועמוס קרבות. המנהיג שיוציא אותו לפועל לנצח ייזכר כמי שהוביל את בריטניה לגירושים מהאיחוד האירופי, מהלך שעל תוצאותיו עוד עשויים הבריטים לבכות שנים רבות.
אז קמרון עשה מה שמנהיגים אחרים עושים - "פרש לביתו". במקרה שלו, הוא אכל לא מעט פיש אנד צ'יפס בחופי קורנוול, הפך לנואם מבוקש באירועים שונים בעבור סכומים גבוהים ועתה גם שוקד על האוטוביוגרפיה ההכרחית שלו. אבל מעמדו של ראש ממשלה פורש אינו זהה לראש ממשלה רגיל: קמרון קיבל מקדמה של 800 אלף ליש"ט עבור האוטוביוגרפיה, הרבה פחות מ-4.6 מיליוני הליש"ט שקיבל טוני בלייר עבור ספרו.
הנתון האחרון לא עמד בדרכם של ראשי חברת הפינטק "פירסט דאטא", שהגדירו את קמרון כ"אחד המשפיעים הגלובליים הגדולים של המאה ה-21” בהצהרה הפומפוזית שהנפיקו לעיתונות רגע אחרי ששכרו את שירותיו של קמרון. ראש הממשלה הבריטי לשעבר נשכר לעבוד כ"יועץ מיוחד למועצת המנהלים" של החברה האמריקנית, שעוסקת בטכנולוגיה של שירותים פיננסיים ושמחזור המכירות שלה עמד בשנה שעברה על 11.6 מיליארד דולר. קמרון ייעץ לחברה על התרחבות גלובלית ל"שווקים חדשים", שזה, במילים אחרות, לעשות לובינג לחברה במדינות שבהן שוק התשלומים הפיננסיים עדיין לא מפותח לגמרי. ומי טוב יותר בלובינג מאשר ראש הממשלה לשעבר של אחת המדינות הגדולות בעולם? ואיזה ג'וב יכול להיות טוב יותר עבור ראש ממשלה יוצא מאשר עבודה בסקטור הפרטי והמרופד כלכלית של חברה אמריקנית? אף עבודה, מתברר, שכן קמרון יעבוד רק יומיים עד שלושה ימים בחודש וישתכר סכום שאותו לא יצטרך להסגיר לרשויות. הוא גם ינאם וייצג את "פירסט דאטא" בכנסים עולמיים, כך שמשכורתו צפויה להתנפח כמו מפלס האכזבה שלו אחרי הברקזיט.
מי שעומד ומביט מהצד לא יכול שלא לחייך למראה האירוניה: קמרון השאיר למיי את הכביסה המלוכלכת ופנה להתעשרות מהירה, בשעה שהיא מנסה להחזיק את מפלס הציפיות והתביעות של הבריטים על כתפיה הצנומות. שיהיה לה בהצלחה.
בקטנה: הנסיך (ג'ורג') והעדשים
רבות וארוכות נכתב על "אפקט קייט" - כל דבר שהדוכסית מקייברדיג' קייט לובשת נחטף בן ליל ממדפי החנויות. נדמה כי גם אם קייט תזלף על גופה ריצפז, המוצר יהפוך למחרת היום לבושם המבוקש ביותר בממלכה המאוחדת.
בנה של קייט, הנסיך ג'ורג', הולך בעקבותיה. לאחרונה נחשף תפריט ארוחות הצהריים המוגשות בבית הספר הפרטי "תומאס" שבו התחיל ללמוד השנה. כיאה לבית ספר ששכר הלימוד בו עומד על 18 אלף ליש"ט - מחיר השווה לכל כיס של נסיך - גם ארוחות הצהריים לא כוללות עוד כריך מעולף ומיץ תפוזים משומר. הנסיך הקטן אוכל, מתברר, גם עדשים שחורות צרפתיות.
כשנודע כי הפעוט, שעתיד להפוך ביום מן הימים למלך בריטניה, אוכל את העדשים המדוברות, נרעשה צרפת. הביקוש לעדשים השחורות, הגדלות על קרקע וולקנית במחוז פוי-אן-ולה, עלה במאות אחוזים. רשתות מרכולים צרפתיות דיווחו כי העדשים נחטפות מהמדפים, ותוכניות הבישול הזדרזו להציע מתכונים בכיכובן של העדשים של הנסיך.
מאז סיפור "הנסיכה והעדשה" לא קיבלו עדשים יחס כה מלכותי. אפקט ג'ורג', כך נראה, הצליח לחצות גם את התעלה ולהפעיל את קסמו על הצרפתים. אלא שדווקא הם, הנלהבים, מכנים את העדשים השחורות הללו "הקוויאר של העניים" בשל היותן מאכל כה בסיסי וזול. אל תספרו את זה לוויליאם ולקייט.