המלחמה הטבעונית: מבט מבפנים
הם לא פוחדים מעימותים עם שוטרים, בעלי עסקים או אזרחים ברחוב - העיקר שכולם יפסיקו לאכול בשר. כתבתנו הסתננה לחזית לשחרור בעלי חיים בהנהגת טל גלבוע, ומביאה תיעוד מיוחד מהשטח. תחקיר, חלק א'
אני מנסה לפלס את דרכי החוצה מתוך ענן העשן שאני נמצאת בו. כמה חבר'ה שנמצאים על הגבעה מביאים מטפים לכיבוי אש ומרססים אותנו. מכל עבר נשמעות צרחות, מטר של בלוקים ומרצפות קרמיקה נוחת עלינו היישר ממעלה הגבעה. אני מרגישה בשדה קרב. רעש הסירנות של ניידות המשטרה ושל האמבולנסים מתקרב, אני מרימה את ראשי ורואה בקבוק אקונומיקה מתקרב אליי, בתנועה חדה אני הודפת אותו עם היד, מאבדת שיווי משקל ונופלת על הקרקע.
השיעול לא פוסק והדמעות מתחילות לזלוג מעיניי. אחת הפעילות מושיטה לי יד לעזרה ומושכת אותי אליה בחוזקה. עד כדי כך שהיד כמעט יוצאת ממקומה. אנחנו רצות מחוץ לטווח האש, ובעוד שאני מנסה להסדיר את נשמתי אני רואה את דבורה יושבת חיוורת על שפת המדרכה, מחזיקה את ראשה. "מה קרה לך?" אני שואלת בדאגה. "'קיבלתי רפסודה לראש", היא עונה ונראה כאילו היא עוד רגע מאבדת את ההכרה. אני רצה לחפש לה אמבולנס פנוי. האירוע הזה כאילו נלקח מאיזה סרט, שאני מסרבת להאמין שאני חלק ממנו.
מתחת לטרנד הטבעונות של השנים האחרונות רוחשת קהילת פעילים תוססת, חתרנית ובחלקה אפילו מחתרתית. הם מחפשים מקום לחלוק בו את הקשיים שבני משפחתם מתקשים להבין, וגם שותפים לדרך שבמסגרתה יהיו מוכנים ללכת רחוק כדי לקדם את הרעיונות שהם מאמינים בהם. יש מי שיראה זאת כמשפחה, ויש מי שיגדירו את הקבוצות האלו כמעט ככת שמהלכת על הגבול. הפעילים מוכנים להתעמת עם המשטרה ולפגוע בעסקים, אבל גם מחלקים בהתנדבות כריכים טבעוניים בבתי חולים.
נכנסתי לקבוצת הטבעונים הגדולה והפופולרית ביותר בארץ, ALF (החזית לשחרור בעלי חיים), קהילה שמונה כמה מאות פעילים ברחבי הארץ. החזית הוקמה בארץ בשנת 2013 על ידי טל גלבוע, זוכת העונה השישית של האח הגדול, ששאלה את הרעיון מהתנועה העולמית שנושאת את אותו שם.
גלבוע ובן זוגה רועי שפרניק מציעים הרצאות, סרטונים, תמונות, ומידע באתר האינטרנט שלהם. למימון ותחזוק המערך משמשים פריטים ואביזרים ממותגים עם סמל התנועה. בערב ראש השנה נערכה ארוחת חג לטבעונים. הכרטיס עלה עשרה שקלים וכל משתתף הביא איתו מנה טבעונית. "לבלות את החג עם עשרות אנשים מדהימים שלא מוכנים לחגוג סביב שולחנות סבל, הסכין שמשספת להם את הגרון מסתובבת לנו בלב", כתבה אחת הפעילות בפוסט לקראת האירוע.
למרות הכריכים הטבעוניים והחולצות הממותגות, הפעילויות החשובות ביותר הן המחתרתיות, שנועדו להציל בעלי חיים ממוות. ב־2015 פרצו כעשרים פעילי החזית למדגרה בקיבוץ רמת הכובש וניתקו את החשמל ממגרסת האפרוחים, שאליה נזרקים אפרוחים שלא נחוצים לענף ההטלה. ביולי 2016 פרצו באחת השבתות כארבעים פעילי החזית לבית המטבחיים בחוף שמן בחיפה, כדי למחות על שחיטת בעלי חיים למטרות מאכל. בחצר בית המטבחיים, שם המתינו עגלים מאוסטרליה, הם הדביקו מדבקות "לא תרצח". באירועים מחתרתיים רבים נעצרים פעילים.
9.9.17
האירוע: מצעד בעלי החיים
מיקום: גן מאיר, תל אביב
הנה הוא מגיע, האירוע השנתי הגדול והחשוב ביותר, "מצעד בעלי החיים הגדול בהיסטוריה". זו גם ההזדמנות שלי להתחבר באופן טבעי לחזית לשחרור בעלי החיים, שהקימה פה כמובן דוכן לצד יתר הארגונים. אני צועדת בשביל הגן ובדרך רואה שבטים שונים — אנונימוס, 269, ישראל נגד משלוחים חיים. העמדה של החזית היא הפופולרית ביותר, אולי בגלל הייחוס הטלוויזיוני של גלבוע.
"במה אפשר לעזור", אני שואלת את אחד הפעילים. בזמן שאני מקבלת הוראות בנוגע לקשירת דגלים, אני רואה בזווית העין את טל מתקדמת לעבר דוכן המכירות. אני רצה לעברה. "הי, אני ליאור נעים מ..." היא קוטעת אותי ובוחנת את לבושי. "סליחה, זה לא בסדר, את צריכה ללבוש חולצה שלנו", היא נוזפת. הלחיים שלי מתחילות להאדים ואני עונה בגמגום קל, "רציתי לקנות, הבנות בדוכן אמרו לי שהקופה עדיין לא נפתחה". טל דורשת שיפתחו את הקופות מיד. מחיר כל חולצה נע בין 45-65 שקלים. קניתי.
אנחנו עוברים תדרוך, כל אחד מחזיק שלט. על שלי כתוב "סבסדו פירות וירקות במקום רצח תינוקות", משפט קשה לעיכול אבל בשבילי זה עדיף בהרבה על תמונה מגואלת בדם. "אסור להתערבב עם קבוצות אחרות", מודיעה אחת הפעילות הוותיקות. אנחנו הולכים כעדר אחרי דגל בד ענק של החזית שמסתיר את גופנו, עליו מתנוססת הסיסמה "שחרור מוחלט עד אחרון הכלובים". השמש כבר שקעה, כל האנשים דביקים ומיוזעים. אני מתקדמת אל דנה ושואלת אותה, "מתי אוכל להצטרף לפעולות מחתרתיות?" היא עושה עצמה כאילו לא הבינה את השאלה. "תבואי להרבה פעילויות, שנכיר אותך".
כדי להגיע לפעולות המחתרתיות יש לרכוש את אמון אחד מחברי הקבוצה הוותיקים, לא כל אחד מוזמן וברור למה. אושרית, פעילה בת 60 בערך ששיער שחור פחם גולש על כתפיה וקולה חרוך מסיגריות, אימצה אותי לחיקה. היא מגיעה כמעט לכל פעולה בכל מקום בארץ. יומיים לפני ערב יום הכיפורים היא מתקשרת אליי והמשחק מתחיל. "שנייה אני איתך, אני סוגרת את הדלת, אני לא רוצה שהנכדים שלי ישמעו. תקשיבי, זה משהו סודי. לא מדברים ולא יודעים עד הרגע האחרון איפה הולכים לעשות את זה, לא מספרים למשפחה ולא לאף חבר", היא מזהירה אותי ומוסיפה, "לילדים שלי אני לא מספרת!".
פרטים אני לא מקבלת, רק התראה: "תכיני את עצמך ליום חמישי, לטוב ולרע אנחנו ביחד. אני רק אומרת לך דבר אחד מאוד חשוב — זה לא הולך להיות קל. משטרות, אלימות. כל המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו. אם תצילי תרנגולת אחת, הצלת את כל הדורות שלה, מבינה? קנית את אמוני. תכיני את עצמך".
15.9.17
האירוע: מחאת החיות המעונות
מיקום: כיכר המצבה, בת ים
צווחות אימים של פרות ברגעי השחיטה ולפניהם בוקעות מהרמקול של דנה. אנשים יוצאים מחלונות הבתים, מהמסעדות ומהחנויות. פניהם מבוהלות, הם לא מבינים מה קורה. דנה פונה לאנשים שיושבים במסעדות מעבר לכביש וצועקת "איזה מבאס זה לשמוע עגל שצרח והתחנן על החיים שלו". היא לוחצת פליי, ושוב הצווחות נשמעות בקולי־קולות. גלבוע מצטרפת וצועקת במגפון: "יש אינטרסים חזקים וגדולים שעובדים על כסף כדי שאתם תמשיכו לקחת חלק בתעשיות המוות שרוצחות בעלי חיים באכזריות קשה, תמשיכו להיות חולים ופראיירים של התעשיות". טל מרימה כעת את קולה: "בתעשיית החלב כל פרה תוזרע אלפי פעמים. יש אנשים שמתפרנסים מכך שהם מאוננים לאותם עגלים, לוקחים את הזירמה ומזריעים איתן פרות ברפתות".
האדרנלין מתחיל לזרום. כ־30 פעילים מתקבצים סביב אלי ליד המחלקה הטבעונית בסופרמרקט. הוא מוציא את השלטים מהתיק, ואנחנו מתחילים לצעוד בשיירה. "כמה זמן הפעולה הזאת צריכה לקחת?" אני שואלת. "עד שמגרשים אותנו", עונה אחד הפעילים. אנחנו נעמדים בשורה ומסתירים את מעדניות הגבינות והבשרים. מניפים את השלטים מעל לראש. אחד העובדים שואל את חברו מה לעשות. "מה אפשר לעשות? שיהיה להם לבריאות", הוא עונה לו בשקט. רוב האנשים בחנות מגיבים באי נוחות, חלק מגחכים, אחרים מתעלמים וממשיכים בשלהם.
אנחנו נעמדים מול רשת מקדונלד'ס. ההחלטה היא להראות שלטים עם מלל בלבד ללא תמונות. גם המלל לא פשוט. למשל: "השואה לא הסתיימה, היא פשוט החליפה מין ביולוגי", או "בשר זה רצח". ילדה כבת 8 יושבת לאכול עם הוריה. היא מחזיקה בידה המבורגר ומסתכלת לי בעיניים, ואז מתבוננת בשלט במשך שניות ארוכות. אבא שלה דורש בתקיפות שתמשיך לאכול אבל היא זורקת את ההמבורגר על המגש, משלבת את ידיה ואומרת: "לא רוצה". כעבור רגע היא פורצת בבכי, וגם אני. שאר האנשים מתבוננים בנו כשפיותיהם פעורים, חלק מסובבים את ראשם וחלק מסמנים לנו עם הידיים לעוף משם. מוכר השווארמה שעומד מאחורינו צועק: "בשר זה טעים, בשר זה בריא!" אחת הפעילות לא מתאפקת ועונה: "בשר זה רצח!" הפעילה שלידה אומרת לה להיות בשקט. אחד הסועדים צועק, "תוציאו אותם מכאן!" אך אף איש ביטחון לא מופיע.
אנשים מתחילים לצלם ולהסריט אותנו בזמן שאנחנו מלווים בצלם מקצועי של החזית. אני שומעת ורואה מספר גברים חגים סביב אורנה בצורה מאיימת. אני רצה אליה עם הנייד שלי לצלם ומבקשת שתיזהר. היא מראה לי את ידה, היא מלאה בחבלות ובצלקות מפעולות קודמות. אחרי שלושה סיבובים בקניון אנחנו יוצאים, חולפים על פני השומר ומחייכים. מוחאים לעצמנו כפיים. חלק מהפעילים רצו להמשיך, אך הרוב אמר את דברו. "צריך גם לדעת מתי לסיים", חותם אלי.
טל גלבוע מסרה בתגובה: "בנוגע לאמת הנחשפת פעם אחר פעם בפעילות שלנו, אני עומדת מאחוריה במאת האחוזים, ואם קשה לראות את האמת אין שום סיבה לקחת בה חלק. לפני שמתלוננים על כמה הסרטונים והתמונות הם גרפיים, כדאי במינימום לגלות יושרה פנימית ולהפנים את החלק של כל אחד מאיתנו באותה אלימות נוראית. החזית לשחרור בעלי חיים מונה מאות פעילים בכל רחבי הארץ, זו תנועה חברתית החזקה ביותר בישראל היום ומן הסתם אין שליטה מלאה בכל פעיל ופעילה. שמחתי לגלות שליאור, לאחר פעילות בחזית, החליטה לא לקחת חלק יותר בגיהנום בעלי החיים ולהתקדם לטבעונות".
הכתבה המלאה - היום במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
