נשיאת העליון חיות: "ניסיונות מדאיגים לפגוע ברשות השופטת"
נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, השופטת אסתר חיות, הביעה דאגה בנאום כניסתה לתפקיד מהניסיונות לפגוע בבית המשפט. הנשיא ריבלין: "רבו החששות כי השופטים עוסקים בהכרעות החורגות מפרשנות החוק". נתניהו: "הוויכוח על הגבול בין הרשויות - מהות הדמוקרטיה"
צביונה של הרשות השופטת בציבוריות הישראלית והמתיחות המתמשכת בינה ובין הרשות המבצעת עמדו אתמול אחר הצהריים (יום ה') במוקד טקס השבעתה של השופטת אסתר חיות לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. "אני מתפללת שנצליח לשמור על המבנה הקיים לבל ייסדק ולבל ייפגע. תפילה זו לשמירה על הקיים נחוצה היום אולי יותר מתמיד בשל ניסיונות מדאיגים לפגוע במעמדה ובאי-תלותה של הרשות השופטת", אמרה בטקס השופטת חיות, שמחליפה בתפקיד את הנשיאה היוצאת, השופטת מרים נאור.
בטקס בבית הנשיא ראובן ריבלין השתתפו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרת המשפטים איילת שקד, נשיאי בית המשפט העליון בהווה ובעבר ושופטי בית המשפט העליון כיום. ynet העביר את טקס ההשבעה בשידור חי.
ביטחוניסטית ופרפקציוניסטית - השופטת אסתר חיות
השופטת חיות הצהירה אמונים לתפקידה החדש וחתמה על ההצהרה, וכמוה חתמו גם נשיא המדינה ריבלין ושרת המשפטים שקד. הנשיאה היוצאת נאור חיבקה אותה ממושכות. נשיא המדינה ריבלין דיבר בנאומו על התערבות היתר של בית המשפט, כפי שהזכיר השבוע בנאומו בכנסת עת התייחס ל"מהפכה החוקתית" של נשיא העליון לשעבר אהרן ברק. לדברי ריבלין, "בעת האחרונה רבו החששות כי השופטים והשופטות עוסקים בהכרעות שיפוטיות החורגות מפרשנותו של החוק ועולות לכדי התערבות במעשה החקיקה, או לכדי פלישה שאינה כדין לתחום פעולות הממשלה".
ריבלין הוסיף בנושא זה כי "יותר משמצב זה מעיד על מגמה חדשה ופסולה, הוא מעיד על המנהג ארוך השנים לגלגל סוגיות העומדות בלב המחלוקת הציבורית הישראלית לפתחו של בית המשפט. כך לגבי סוגיות של דת ומדינה, סוגיות הנוגעות למשאבי טבע, לסכסוך הישראלי-פלסטיני, למעמד המהגרים הזרים ולאופייה של הדמוקרטיה הישראלית. והנה, באותן סוגיות שבהן נחלץ בית המשפט לפסוק את פסוקו בהתאם לחובה המוטלת עליו ולכללי הדין הנתונים לו, אכן קורה והוא קרב ובא לתחומן של הרשות המבצעת והמחוקקת. הבעתי את דעתי לא פעם ולא פעמיים כחבר כנסת, ולימים כיושב ראש הכנסת, על היעדרו של חוק יסוד: החקיקה מספר החוקים שלנו. התרעתי על הסכנה שבהסגת הגבול שבין הרשויות".
בפתח נאומו אמר הנשיא ריבלין כי "שופטי ישראל הם משרתי ציבור ממונים. מן הגבוהים שבממונים שהשלטון הישראלי מפקיד על מערכות הציבור. משרתי ציבור בעלי אחריות ארוכת טווח, תשתיתית, להגנה ולשמירה על עקרונות היסוד של מדינת ישראל. משרתי ציבור שאין עליהם מרות, זולת מרותו של הדין.
"לא לחינם בחרתי לפתוח בדברים אלו. הנשיאה היוצאת והנשיאה הנכנסת הן משרתות ציבור בכל מאודן, במובן העמוק והרחב ביותר. משרתות ציבור מהמעלה הראשונה, מהטובות ומהמשובחות שידעה מדינת ישראל. שתיהן עברו את מסלול השיפוט במלואו. שתיהן שירתו את הציבור שנים ארוכות, מישיבה בדין בבית משפט השלום דרך ישיבה בדין בבית משפט מחוזי, בעבירות ותיקים חמורים ומורכבים יותר ועד לשבתן בראש הפירמידה של בית המשפט העליון, שבו תרמו לעיצוב מערכת השפיטה הישראלית בפסיקות תקדימיות. שופטות אלו יכלו ללא ספק לעשות לביתן, אך הן מצאו משמעות אישית ולאומית בשירות למען הכלל".
ראש הממשלה נתניהו אמר: "אני מבקש לגשת מייד לנושא שהעלה הנשיא, היחסים בין הרשויות הם עמודי היסוד של כל משטר דמוקרטי. שלושת הנושאים הללו חיוניים לחוסנה של המדינה: יש אחריות חקיקתית, ביצועית ושיפוטית. המתח הזה מתקיים בכל הדמוקרטיות. בכל הדמוקרטיות ניטש ויכוח מתמיד ולפעמים סוער בדבר סימון קו הגבול בין הרשויות, זה לא פגיעה בדמוקרטיה - זאת מהות הדמוקרטיה".
נתניהו הוסיף: "הנקודה המהותית היא לא עצם הוויכוח שהוא בלתי נמנע, אלא איך יוצרים דו-שיח אפקטיבי בין הרשויות מתוך גישה מאוזנת וכבוד הדדי. ויכוח לגיטימי נוקב זה בסדר, בלי גידופים. אין זה מוגזם כלל וכלל להאמין בהידברות מכובדת. אם נבין שהוויכוח הוא חלק מהדמוקרטיה ולא הרס הדמוקרטיה ניתן להערכתי להגיע לעמק השווה ולמקום הנכון. לכן אני דוגל בהידברות פתוחה, סדירה, כנה. במקום ליצור תהום, נבנה גשרים. מדוע משתנה התיחום בין הרשויות? הוא מוכרח להשתנות כי החיים משתנים. אם יש דבר שאסור שישתנה זה צורך בבית משפט חזק וחסר פניות. זה לא השתנה ולא ישתנה".
הנשיאה היוצאת נאור איחלה הצלחה למחליפתה ואמרה: "אני רוצה לומר לכם שתמיד דגלנו בחוק יסוד: החקיקה. אנחנו רוצים להשתית את העבודה שלנו על חוק וחוקה. אני בטוחה שתחת הנהגתם של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, שרת המשפטים והנשיאה חיות, תשבו על זה ותמצאו את הדרך את שביל הזהב".
שרת המשפטים שקד אמרה בנאומה כי "בעשורים האחרונים, וביתר שאת מאז המהפכה החוקתית, הפך לצערי בית המשפט למי שנתפס כצד במחלוקות ציבוריות. במקביל, ובאופן כמעט בלתי נמנע, חלה כתוצאה מכך ירידה משמעותית באמון הציבור במוסד זה. יש הרואים בכניסתו של בית המשפט להכרעה בסוגיות ציבוריות כנטישת הפורמליזם המשפטי והעדפתה של הכרעה המבוססת על מערכת ערכית גבוהה יותר. כמובן, איני מקבלת טענה זו".
שקד הוסיפה כי "אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה ובכלים שהיא מעניקה לנו כציבור, בבחירות שהיא מאפשרת לנו. באמצעות נבחרי הציבור וההליך הפוליטי, הדעות והאמונות השונות של חלקי החברה באים לידי ביטוי באופן המשקף ביותר את טעמם של כלל האזרחים. אכן, הליכי החקיקה אינם חפים מחסרונות, והתוצר עשוי לעיתים שלא להיות מושלם. יחד עם זאת, החוק, שנוצר בכבשונה של המערכת הפרלמנטרית, הוא הביטוי המדויק ביותר לתוצאת מפגש הרצונות של הפרטים בחברה. אני שואפת להשיב את אמון הציבור בבית המשפט לגבהים שהיו בימי הזוהר שלו".
"דגם שמייצר דיאלוג מתמיד"
שרת המשפטים ציינה כי בכוונתה לקדם תוכנית חוקתית שתכלול את עיגון פסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה וציינה בהקשר זה כי "אני מאמינה שהדגם הדיאלוגי, כדוגמת זה הקנדי, הוא המתאים ביותר למדינת ישראל. דגם זה מייצר למעשה דיאלוג מתמיד בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. על פי עדותו של הנשיא בדימוס השופט אהרן ברק בספר 'עושה הכובעים', הוא זה שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד 'חופש העיסוק' בהשראת הדגם הקנדי, והוא אף הציע להוסיפה לכלל חוקי היסוד. אני מודיעה כאן כי אפעל בכל כוחי להרים את הכפפה. היתרון הדרמטי הגלום בדיאלוג יהיה בכך שבית המשפט העליון לא ייתפש יותר כשחקן פעיל בזירה הפוליטית שלו שמורה המילה האחרונה".
בהמשך דבריה פנתה שקד לנשיאה חיות ואמרה: "אני בטוחה שבית המשפט תחת הנהגתך ימשיך להוות כתובת לעשיית צדק ולביצור ההגנה על זכויות האדם, ולצד זאת ישכיל לשמור על גבולות המשפט. דווקא תפיסתך, תפיסת הגבולות, ולא תפיסת 'מלוא כל הארץ משפט' היא שתבצר את שיטתנו הדמוקרטית ותשיב את אמון הציבור למוסד הכל כך חשוב הזה".
אחרונת הדוברים הייתה הנשיאה הנכנסת, השופטת חיות, שאמרה: "אני מתפללת שאצליח בעזרת חבריי שופטי בית המשפט העליון, להוסיף ולו לבנה אחת או שתיים לבניין המפואר הזה שהקימו קודמינו, ולא פחות חשוב, אני מתפללת שנצליח לשמור על המבנה הקיים לבל ייסדק ולבל ייפגע. תפילה זו לשמירה על הקיים נחוצה היום אולי יותר מתמיד בשל ניסיונות מדאיגים לפגוע במעמדה ובאי-תלותה של הרשות השופטת".
בנימה אישית אמרה השופטת חיות: "אני מקווה שמסלול חיי יכול לעודד ילדות וילדים, המקום שבו נולדתי ואליו הגעתי היום. לא נולדתי עם כפית כסף בפה ולא זכיתי באור מן ההפקר. נולדתי במעברה להורים ניצולי שואה, אימי הספיקה לסיים כיתה א' בלבד בטרם גורשה למחנה עבודה. הבית שלנו היה דל באמצעים חומריים אך עשיר בחום, בערכים ובדאגה לזולת ובצורך לרכוש השכלה. לנו, בני הדור השני לשואה, יש תפקיד בעולם להגשים את מה שנגזל מבני עמנו תוך הגנה על ערכי יסוד דמוקרטיים המכבדים כל אדם באשר הוא אדם".
השופטת חיות, שנבחרה בחודש שעבר באופן רשמי לתפקידה, תכהן כנשיאת בית המשפט העליון בשש השנים הקרובות. הוועדה לבחירת שופטים בחרה רשמית בשופטת חיות לתפקיד הנשיאה לאחר שבועות ארוכים של אי-ודאות באשר למינוי מחליף לנשיאה הפורשת נאור. לפני כמה חודשים דרשה שרת המשפטים שקד לערוך בכנסת דיון רב משתתפים שעסק בעקרון הסניוריטי שעל פיו נבחר השופט הוותיק ביותר בעליון לנשיא בית המשפט.
הדיון אז הסתיים ללא סיכום, אך הוא היה תנאי של השרה כדי לזמן את כינוס הוועדה לבחירתה של חיות. השרה ציינה אז כי למורת רוחה, איש משופטי העליון, המחויבים לעקרון הסניוריטי, אינו מגיש מועמדות מול חיות.
מבמת הבידור לכס המשפט
חיות, בת 64, נולדה בהרצליה להורים ניצולי שואה. היא למדה בתיכון העירוני בהרצליה וסיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר המקיף באילת. הרבה לפני תחילתה של קריירה משפטית ענפה נקראה נשיאת בית המשפט העליון הטרייה חיות אסתי אבני, והיא שירתה בהרכב האגדי של להקת פיקוד מרכז בתחילת שנות ה-70 לצד כוכבים כמו עוזי חיטמן המנוח, דורית ראובני ואלי גורנשטיין.
עם סיום לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב ולאחר שעבדה במשרד חיים צדוק, הקימה חיות עם בעלה, דוד (דודי) חיות, משרד שהתמחה במשפט אזרחי-מסחרי ועסק בתביעות נזיקין, ביטוח ומיסוי. אבל עד מהרה הרגישה כי ליבה נוטה לכיוון המשפט הציבורי. בעלה אף "קיטר" שהיא לא יודעת לתבוע שכר טרחה מהלקוחות.
ב-1990 היא מונתה לכהונת שופטת של בית משפט השלום בתל אביב. אחר כך כיהנה חיות כשופטת בבית המשפט המחוזי בעיר וכשופטת של בית המשפט העליון.
עלייתה בכל הערכאות נחשבת די מטאורית, החל משופטת בבית המשפט לתביעות קטנות, בית משפט שלום, מחוזית ושופטת עליון מאז 2004. נשיא העליון לשעבר השופט אהרן ברק סיפר אז שהתרשם עמוקות מפסקי הדין שלה. הוא סיפר לחבריו בעליון: "אני מתרשם עמוקות מהיכולות של השופטת חיות. היא קורצה מהחומר שממנו עשויים שופטי עליון - כישרון מולד, חוש צדק מפותח, חוש לזכויות המתדיינים, כושר ניתוח משפטי מעולה וכתיבה עניינית".
הנשיאה היוצאת נאור סיימה כאמור אתמול את תפקידה במערכת המשפטית אחרי קרוב ל-38 שנים - מהן 17 שנים כשופטת בבית המשפט העליון. "גם היום, בחלוף העשורים ולאחר שעברתי בכל הערכאות, אני מברכת בליבי על שדרכי הובילה אותי אל השפיטה", אמרה נאור הנרגשת בנאום הפרידה. "כשהצהרתי אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, קיבלתי למשמורת בחיל וברעדה, ביראה ובאהבה, את לפיד בית המשפט העליון. התחייבתי לשמור על מערכת בית המשפט - על עצמאותה, על אי התלות של השופטים, על הכרעות ענייניות ועשיית צדק".
היא הוסיפה: "אני מאמינה כי בשבתו של השופט על כס השיפוט הוא אינו מבקש להנחיל ואסור לו להנחיל את תפיסת עולמו וערכיו. אנחנו מכבדים את הכנסת, אבל על רשויות השלטון האחרות לכבד את עצמאותו של בית המשפט ואת חובתו להגן על מיעוטים. מדינת ישראל יכולה להתגאות בעצמאות שופטיה, שאין עליהם מורא זולת מוראו של הדין. אולם אין להתייחס לעצמאות השיפוטית כאל דבר מובטח וברור מאליו; עלינו לשמור עליה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".
לפנייה לכתב/ת 
