לא חמוצים - רקובים

כמו אזרחים רבים במדינה אני עוקב אחר העדכונים והפרסומים בתקשורת על אודות החקירות המתנהלות בימים אלו בלהב ‭,433‬ וגם אחר העמדות השונות בציבור בעניינן. בניגוד לרבים המייחלים כי החקירות יביאו למהפך פוליטי, קיוויתי מאוד כי החלפת ראש הממשלה תיעשה בדרך דמוקרטית, ולא באמצעות מערכת המשפט. אני סבור כי בסדר העדיפות העליון של עם ישראל צריכה להיות ההכרעה הדמוקרטית החשובה, ואפילו הגורלית, בנוגע לדרך שבה אזרחי מדינת ישראל בוחרים לצעוד למימוש חזון הציונות - להיות מדינה דמוקרטית ויהודית, שבה שלטון החוק עומד מעל לכל.

יובל דיסקין

משום שבעיניי הדרך אינה פחות חשובה מהמטרה, קיוויתי ועודני מקווה כי אזרחי המדינה יביעו בבחירות דמוקרטיות את שאט נפשם מהתנהלות המנהיגות הנוכחית, כמו גם את סלידתם מהנורמות ומהערכים שלה, ויבחרו בדרך חדשה. אני משוכנע כי הכרעה בבחירות עדיפה על מנת לשמר את החוסן הלאומי של החברה הישראלית. לכן גם איני רואה מקום להפעיל לחץ על היועץ המשפטי לממשלה או על המשטרה, ולבטח לא על בית המשפט העליון - לא מימין ולא משמאל, וגם לא מהמרכז. נהפוך הוא: עלינו להביע תמיכה בכך שיבצעו את תפקידם ללא מורא וללא הפרעה ויקבלו כמצופה מהם החלטות מקצועיות, נקיות וממלכתיות וללא שום משוא פנים. אלו העומדים בראש המערכות החשובות הללו מבינים היטב את מהות תפקידם, את ערך הממלכתיות, ויותר מכל את חשיבות שלטון החוק ואת העובדה שכולנו, ללא יוצא מן הכלל, נתונים למרות שלטון החוק.

ההתפתחויות האחרונות בכנסת ובקואליציה שינו את דעתי. ברור לכל מי שעיניו בראשו כי השחיתות הגיעה אל הכנסת, והפעם כבר לא בצורת "עשבים שוטים". היא היכתה שורשים עמוקים בבית הנבחרים שלנו, המאפשרים לה לעמוד מעל הדוכן ללא מסווה - וחמור מכך, גם ללא טיפת בושה - בניסיון להוביל חקיקה מושחתת במהותה, שנועדה לחלץ את ראש הממשלה באמצעות פוליטיקה חסרת מעצורים מזרועות החקירות המשטרתיות והיועץ המשפטי לממשלה.

גם העסקה הקואליציונית שמנסים לרקום ככל הנראה מאחורי הקלעים, שעל פיה החוק למניעת חקירות עתידיות של ראש הממשלה הנוכחי יעבור בתמורה להסכמה לקציבת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות לכל היותר, מדיפה צחנה קשה מנשוא למרחקים. קשה להסביר את הניסיונות לקדם עסקה כזו בשום דרך, מלבד היסטריה ברחוב בלפור מהפוטנציאל של מה שמתרחש בחדרי החקירות של להב ‭.433 ‬

בניגוד לאותו מומחה לחמוצים מרחוב בלפור, איני מודאג במיוחד מתעשיית הדכדוך במדינת ישראל ומענף החמוצים שהתפתח לדבריו במדינת ישראל, אולם אני מודאג הרבה יותר מתעשיית השחיתות שפיתחה את ענף הביצים הסרוחות בבית הנבחרים שלנו - זו שנציגיה אינם מהססים אפילו לעלוב במשפחות שכולות או בראשי מערכות הביטחון והמשפט ללא שום הדר ז'בוטינסקאי, זו שנציגיה עומדים ומכריזים בריש גלי מעל גלי האתר כי מטרתם לחלץ את ראש הממשלה המכהן מהחקירות שעוסקות בו הקיימות ואלו שעתידות, אולי, להיפתח.

כמובן שמספרים לנו כמעט מדי יום כי "אין כלום, כי לא היה כלום, כי אין שום דבר", או שכל החקירות הן בבחינת שטויות. בסך הכל כמה חמגשיות (במאות אלפי שקלים), בסך הכל כמה קופסאות סיגרים משובחים ובקבוקי שמפניה (במאות אלפי שקלים), או סתם מקריות מוזרה שהמקורבים ביותר לאיש החמוצים - כמו קרוב המשפחה העורך דין שייצג בעסקת הספינות והצוללות את מי שהפך לעד המדינה שהתגורר בקיסריה, או איש חיל הים לשעבר שכמעט מונה על ידי ראש הממשלה באופן תמוה ביותר לראש המועצה לביטחון לאומי בתקופת עסקת ספינות השטח והצוללות - מעורבים באותה עסקה שהובלה על ידי ראש הממשלה, בניגוד לעמדת צה"ל ומשרד הביטחון.

ככל שהחקירות המשטרתיות מתקדמות אנחנו עדים ליותר ויותר התבכיינות, לסיפורי רדיפות הזויים, או לחלופין לספינים שנועדו להסיח את דעת הציבור מהעיקר תוך הסתה נגד כל מי שאפשר - ובעיקר נגד יריבים פוליטיים, אזרחי ישראל הערבים, ולאחרונה גם נגד ראשי מערכת הביטחון, המשפט והביקורת בישראל (כולם, ללא יוצא מן הכלל, מינויים שהובלו על ידי נתניהו).

ח"כ דודי אמסלם, מגיש הצעת החוק לאיסור חקירת ראש ממשלה, וראש הממשלה נתניהו

אני זוכר יו"ר אופוזיציה אחד שקרא ב-2008‬ בריש גלי לראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, להתפטר מיידית - תוך שימוש בטענה הבאה שאכן אינה מופרכת: "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות ואין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש, אמיתי ולא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". זו בהחלט אמירה נכונה וצודקת. הבעיה היא שאותו יו"ר אופוזיציה - שהפך לימים לראש הממשלה - שכח כרגיל את דברי החוכמה שלו, מתחמק מלגלות מנהיגות וממלכתיות ומהצבת האינטרס הלאומי לפני כל אינטרס אישי, ובמקום זאת משסה את חבורת מלחכי הפנכה שלו בכל מי שאפשר.

אין עוררין כי למדינת ישראל יש בהחלט סיבות להיות מודאגת מהטרור הפלסטיני או מטרור האיסלאם הקיצוני, מהיכולות הרקטיות של חיזבאללה או מיכולותיה הצבאיות או הגרעיניות של איראן. אולם בכל אלו נוכל לטפל באמצעות היכולות הצבאיות, הביטחוניות והאסטרטגיות של מדינת ישראל, וגם באמצעות שיתופי פעולה היכן שנדרש עם הקהילה הבינלאומית.

לעומת זאת, יש לנו סיבה להיות מבוהלים מהריקבון הערכי והמוסרי שמנהיג אותנו, שחודר לכנסת ולמערכות השלטון ומערער את עתידנו ואת יסודות קיומנו. אם ניתן לשחיתות לתפוס את מקומה בכנסת, לפגוע בהפרדת הרשויות במדינה, וחמור מכל - לחדור לתהליך הרגיש ביותר במדינה דמוקרטית, שהוא תהליך החקיקה על ידי נבחרי הציבור שלנו - המפעל הציוני המדהים הזה יתפוגג, ואנו כולנו נהיה מדוכדכים, חמוצים ובעיקר רקובים.

על כן, הדיונים הקואליציוניים בנושא חקיקת "חוק איסור חקירת ראש ממשלה מכהן" חייבים להיות רמזור אדום לכולנו. החקיקה המושחתת הזו חייבת להיפסק לאלתר, והיה ולא, עלינו, אזרחי מדינת ישראל מכל קצוות המפה הפוליטית, לצאת לרחובות בהמונינו ולהפגין נגד החוק הבזוי הזה בדרכים דמוקרטיות, עד אשר יוסר לחלוטין מסדר היום.