פרשת השחיתות בישראל ביתנו: מדוע התכווץ התיק נגד מיסז'ניקוב?
מה שהחל בשימוע עם אפשרות להעמדה לדין של שר התיירות לשעבר בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן, הפך להסדר טיעון מקל עם הסרת מרבית העבירות. הקושי הראייתי, המהלך למאסר בטוח בפועל ומסמוס פרשת הסמים. כך התכווץ התיק בפרשת השחיתות בישראל ביתנו
בחודש ספטמבר בשנה שעברה הודיעו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן כי נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין את השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב בכפוף לשימוע. בהודעה אז נאמר כי שר התיירות לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט.
ואולם, היום (א'), יותר משנה אחרי הודעת בכירי המערכת המשפטית, הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד מיסז'ניקוב וכן הסדר טיעון בינו ובין הפרקליטות, שבמסגרתו יודה השר לשעבר בעבירה של מרמה והפרת אמונים בלבד. הצדדים יבקשו יחד מבית המשפט לגזור על מיסז'ניקוב 15 חודשי מאסר בפועל. במסגרת ההסדר, שצריך לקבל את אישור בית המשפט, ישלם מיסז'ניקוב גם קנס של 70 אלף שקלים.
המדינה החליטה לחתום על הסדר טיעון מכמה טעמים ובכללם קושי ראייתי, חיסכון זמן שיפוטי, עצם פרישתו של השר לשעבר מהחיים הפוליטיים, קבלת אחריות ועצם שליחתו למאסר בפועל למשך יותר משנה.
החשד שנחקר במשטרה בעניינו של מיסז'ניקוב התייחס לשתי פרשות: לפי כתב האישום שהוגש היום, בעת תפקידו כשר התיירות, פעל מיסז'ניקוב בניגוד עניינים חמור, בעת שהוביל את תמיכת משרדו באמצעות תקציב של כמיליון שקל בפסטיבל הסטודנטים באילת בשנת 2010, ובמקביל המליץ למארגני הפסטיבל להעסיק בהפקה את יוליה רוט, שעימה הוא ניהל מערכת יחסים קרובה.
מיסז'ניקוב לא גילה לעובדי המשרד על הקשר שלו עם רוט ואת העובדה שהיא אמורה לקבל כספים עבור עבודתה בפסטיבל. בפרקליטות סברו שיש בידיהם די ראיות לעבירות של מרמה והפרת אמונים ואפילו עבירת שוחד. אולם, מאחר שלא היה מדובר במקרה ודאי שיוביל להרשעה בשוחד, הוחלט בסופו של דבר להסתפק בעבירה פחותה יותר שתוביל למאסר מאחורי סורג ובריח. במהלך השימוע הוצגו ראיות על ידי ההגנה, שלפיהן משרד התיירות היה תומך בכל מקרה בקיום הפסטיבל באילת.
בפרשה השנייה, שבמסגרתה נחקר החשד לשימוש בסמים, עלה קושי ראייתי. עד מדינה בפרשה סיפר בחקירתו כי השר לשעבר השתמש בהזדמנויות שונות בסמים. יחד עם זאת, על מנת להרשיע לפי עדות בודדה של עד מדינה נדרש גם סיוע ראייתי - ראיה נוספת שתבסס את החשד, וזו לא נמצאה. השר לשעבר הכחיש את השימוש בסמים, וממילא החשד נגדו נקשר לשימוש אישי והחזקה של סם - ולא מעבר.
רף גבוה יחסית להרשעה בעבירה
שיקול נוסף להסדר היה העונש, שמציב רף גבוה יחסית להרשעה בעבירת מרמה והפרת אמונים - 15 חודשי מאסר בפועל. עובדות כמו פרישה מהחיים הפוליטיים, נטילת אחריות וחיסכון של ניהול משפט שהיה עלול להתארך חודשים ואולי שנים נלקחו בחשבון.
המשפט של פרשת השחיתות בישראל ביתנו (פרשה 242), שבמסגרתו מואשמים בין היתר שורת פעילים במפלגה, נמצא בשלבים הראשונים שלו וטרם החל בו שלב ההוכחות. בסך הכול הואשמו במסגרת הפרשה 12 בני אדם, אולם צפויים כתבי אישום נוספים.
סגנית שר הפנים לשעבר ומזכ"לית המפלגה לשעבר, פאינה קירשנבאום, מואשמת בלקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום, בכירת הנאשמים, תתייצב מחר בבית המשפט בשלב המענה לכתב האישום נגדה. היא צפויה להתייחס באמצעות עורכת דינה לאישומים החמורים נגדה שהוגשו על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. לצד כתב האישום הוגשה בקשה לחלט מקירשנבאום רכוש בהיקף של 5.7 מיליון שקלים.
לפי כתב האישום, מאז 2006 ועד דצמבר 2014 פעלה קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן, לעיתים מתוחכם, לשם ביצוע שורה של עבירות. כך, במקרים רבים, ניצלה קירשנבאום את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים) כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. השוחד ניתן בדמות טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים - אליה או למפלגה.
נטען כי לעיתים קרובות קירשנבאום אף ביקשה או דרשה מעובדי ציבור אחרים, מראשי גופים ציבוריים, ממנהלי עמותות ומאנשים פרטיים לפעול עימה יחד לשם הגשמת מטרותיה הפסולות ולשם הסתרתן ודרבנה אותם לעשות זאת.
לפנייה לכתב/ת 
