עלייה חדה בזנות בקרב מבקשות המקלט מאפריקה
במהלך דיון בכנסת נחשף כי נכון להיום עוסקות בזנות כ-400 נשים מקרב המהגרות מאפריקה - פי 10 מאשר ב-2014. "הקושי להחזיר את כספי הכופר ששולמו עבורן עלול להוות גורם דחיפה לעיסוק בזנות". עלייה גם במספר הנשים שמגיעות לארץ ממזרח אירופה לצורך עיסוק דומה
עלייה חדה נרשמה בכמות הנשים העוסקות בזנות מקרב המהגרות ממדינות מאפריקה. כך עולה מנתונים של ארגון "רופאים לזכויות אדם" שהוצגו היום (ב') בוועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים ובזנות. בעוד ב-2014 ההערכות דיברו על 50-40 נשים שעוסקות בזנות, כיום מדובר על כ-400 נשים - פי 10.
נערות ונערים בזנות: 3,575 לקוחות ביום, 0 כתבי אישום
לדברי ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בארגון, מדובר בכ-5% מכלל 7,000 הנשים מבקשות המקלט מאריתריאה וסודן ששוהות בישראל. גוטצייט אמרה כי "רבות מהנשים עברו התעללויות וקשיים נוראיים בדרכן לישראל וטראומה שאינה מטופלת מובילה לעוד נזקים ופגיעות. בנוסף, רבים מהמהגרים והמהגרות מתקשים להחזיר את כספי הכופר ששולמו עבורם בעת שנחטפו בדרכם לישראל וגם זה עלול להוות גורם דחיפה לעיסוק בזנות".
בעיית מזרח אירופה
בנוסף לעלייה בממדי תופעת הזנות בקרב מבקשות המקלט שכבר נמצאות בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה הציגה נתונים המצביעים על עלייה מדאיגה בתופעה שבמסגרתה נשים, בעיקר ממזרח אירופה, מגיעות לישראל במיוחד לצורך עבודה בזנות. לפי הנתונים, מאז ביטול הצורך בוויזות לתיירים ממזרח אירופה בשנת 2015, ישנה עלייה של מאות אחוזים בבקשות המקלט ממדינות אלה.
בעוד בשנת 2015 הוגשו 700 בקשות, ב-2016 הוגשו 6,680, והשנה, עד חודש ספטמבר הוגשו כ-7,400 בקשות. רבות מאותן בקשות מתבררות כניסיון של אותן נשים, או הסרסורים שלהן, להישאר בישראל למטרות עבודה בזנות. נתון זה מתווסף לכך שכמות מסורבות הכניסה מקרב התיירים ממדינות אלה נמצאת בעלייה מתמדת בעקבות זיהוי של גורמי הביקורת והאכיפה כי מדובר בהגעה למטרות עבודה בזנות.
מתחילת השנה נעצרו בכניסה לישראל 137 נשים מאוקראינה בעקבות חשד זה, ולדברי מיכל יוספוב, ראש תחום ביקורת ברשות האוכלוסין וההגירה "התופעה קיימת בהיקפים קטנים יותר גם ממדינות נוספות ביניהן גיאורגיה, רוסיה ועוד".
קושי באיתור המעורבים בהבאת הנשים
נציג המשטרה הסביר בדיון כי ישנו קושי לאתר את הגורמים המעורבים בהבאתן של אותן נשים לארץ, שכן לרוב הן מסרבות לשתף פעולה עם התשאול ומבקשות לשוב מיד לארץ מוצאן. בתגובה לדברים אמרה שרון מאיר, יועצת משפטית במשרד התיירות, כי "אנחנו מכירים את התופעה ואת עלייתה עקב ביטול צורך בוויזות לתיירים. עם זאת, יש לזכור שמדובר באחוז זניח ביחס לעלייה המבורכת בתיירות הנקייה לישראל ממדינות אלה, שמסתכמת במאות אחוזים ומהווה גלגל כלכלי חשוב למדינת ישראל".
הוועדה דנה בממצאי דו"ח מחלקת המדינה האמריקנית בנושא המאבק העולמי בסחר בבני אדם לשנת 2017. הדו"ח מדרג את ישראל ברמה הגבוהה ביותר מתוך שלוש במאבק נגד סחר בבני אדם זו השנה השישית ברציפות, לאור המאמצים הרבים שמשקיעות רשויות המדינה במיגור התופעה. עם זאת, הדו"ח מצביע על כמה נקודות לשיפור, בראשן ענישה נמוכה ביחס לחומרת העבירות וקושי בזיהוי נפגעי סחר מקרב המהגרים לישראל מאפריקה דרך סיני ובהתאם היעדר טיפול ראוי בהם.
עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עדכנה כי מאז פרסום הדו"ח נפתח פיילוט בין משרדי שמיועד לגיבוש ומיפוי צרכים ומנגנון זיהוי של קורבנות מקרב המהגרים שהגיעו לישראל דרך סיני. כמו כן, באחרונה עודכנו השאלונים למהגרים, אשר מטרתם לסייע באיתור קורבנות הסחר. בנוסף החלה רשות האוכלוסין וההגירה גם בביצוע הכשרות לעובדיה בתחום.
דומיניץ סיפרה על הנחיה חדשה של פרקליט המדינה, שקובעת כי החל ממאי 2017 חלה מדיניות של אי הענשה על עבירות שהתבצעו על ידי קורבנות של סחר בבני אדם, כאשר מדובר בעבירות הנוגעות ישירות להיותם קורבנות, כגון עבירה של שהייה בלתי חוקית.
לנוכח ביקורת שעלתה בדו"ח על אודות מחסור בכוח האדם העוסק בתחום במשטרה, עדכן נציג המשטרה כי מספר השוטרים המוסמכים לראיין ולפסוק בענייני בקשות לקבלת מעמד של קורבן סחר יעלה בקרוב מאחד לשלושה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), עדכנה כי שתי נשים במעגל הזנות בישראל מצאו את מותן רק בשבוע האחרון. "המאבק בתופעה חייב להתנהל בכל הזירות, גם בפרסום ובשידול לזנות ברחבי הרשת, גם באמצעות חינוך והגברת מודעות, וגם במתן שיקום וסיוע לנשים במעגל הזנות", אמרה. "ולבסוף חייבים לזכור, כל הזמן שהחוק להפללת לקוחות זנות לא עובר - המשמעות היא שאנו נותנים לגיטימציה לתופעה. חוק ההפללה חייב לעבור ונעשה הכול כדי שכבר במושב הקרוב נשלים את תהליך החקיקה".