דו"ח: מורים תוקפים תלמידים - ונשארים במערכת החינוך

היום (ג') בצהריים יתקיים בוועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא אלימות במערכת החינוך. במהלכו יוצג נייר עמדה של המועצה לשלום הילד, שהגיע לידי ynet, המתאר מקרי אלימות של מורים נגד תלמידים בשנה החולפת - שלא הסתיימו בהדחה.

לדו"ח המלא - לחצו כאן

על פי נתוני המועצה לשלום הילד, שמבוססים על נתוני המשטרה, בשנת הלימודים הקודמת נפתחו 503 תיקים פליליים נגד בגירים בחשד לביצוע עבירות נגד תלמידים במוסדות חינוך. 71% מהתיקים - 360 במספר - היו על תקיפות פיזיות.

בין 2013 ל-2017 הגיעו לבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה 13 מקרים של אלימות עובדים נגד תלמידים. בדיקה שערכה המועצה לשלום הילד מעלה כי בשבעה מהמקרים כלל לא הוחלט על פיטורים. בשלושה מקרים אחרים הוחלט על פיטורים, אך עם אפשרות לחזור למערכת החינוך בתום תקופת פסילה מסוימת.

הנה כמה מקרים משנת הלימודים האחרונה: מחנך ומורה לחינוך גופני הכה תלמיד ברגלו עם מקל ולפת את צווארו. בית הדין למשמעת של עובדי הוראה החליט להקפיא את דרגתו למשך חמש שנים, לפסול אותו מתפקידי מחנך, רכז שכבה, רכז מקצועי ויועץ חינוכי לחמש שנים, וכן נתן לו נזיפה חמורה. עם זאת, בית הדין נמנע מפיטורי המורה למרות שהתביעה דרשה זאת, והוא נשאר כמורה במערכת החינוך.

במקרה אחר צעקה מורה למדעים על תלמיד, סטרה על אוזנו הימנית וגרמה לו לנקב בעור התוף. בית הדין קבע כי היא תורד בדרגת השכר לשלוש שנים, והיא נפסלה לחמש שנים מביצוע תפקידים מסוימים במערכת החינוך. לאור נסיבותיה האישיות הוחלט לנקוט גישה מקילה ולא לפטר אותה.

ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד

מורה מקצועית שאחזה בחולצת התלמיד, הושיבה אותו בכוח על הכיסא, סטרה על לחיו והכתה אותו קיבלה נזיפה חמורה מבית הדין, הוענשה בהפקעת משכורת אחת והורדה בדרגה לשנתיים. המורה הביעה חרטה כנה על מעשיה, ולכן הוחלט שאין מקום לפטר אותה. עם העובדים שפוטרו השנה נמנית מורה שהואשמה בחמש עבירות שונות של תקיפת תלמידים. היא אומנם פוטרה, אך תוכל לחזור לעבוד במערכת החינוך בעוד חמש שנים.

"בשנים האחרונות לא חולף שבוע מבלי שתתקבל במשרדנו לפחות תלונה אחת בדבר אלימות כלפי ילדים מצד עובדי חינוך, בין אם בגן הילדים או בבית ספר", כתבה ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. "למרות חומרת המקרים, נראה כי ישנו קושי ממשי להוציא אנשים אלה מהמערכת - בין אם בשל חוסר סמכויות מספקות למשרד החינוך ולוועדת המשמעת (שאינה פעילה), ובין אם בשל מוגבלות פעילות בית הדין למשמעת, המצומצמת למקרים בהם ניתן פסק דין פלילי מרשיע וחלוט".

וינדמן המשיכה וכתבה: "גם אם מדובר במיעוט (שאיננו מבוטל) שאינו מעיד על הכלל, לא ייתכן שידי משרד החינוך תהיינה כבולות מלטפל טיפול ראוי, נמרץ ונחרץ, כאשר מדובר בתופעה כל כך קשה של אלימות מצד עובדי הוראה וחינוך. אחרי ככלות הכול, ומעבר לחובה הבסיסית להגן על התלמידים מפני אלימות והשפלה, איך נוכל לחנך את התלמידים להתנהגות לא אלימה כאשר ה'מודלים שלהם לחיקוי' נוהגים באלימות מבלי שהדבר יזכה לתגובה הולמת? יש לפיכך להביא להרחבת סמכויות משרד החינוך לפעול להוצאת אנשי חינוך בלתי ראויים מהמערכת".