"הפכו אותו לקורבן": מורה היכה תלמידה, ובמקום להיענש מלמד כיתה אחרת

ועדת החינוך של הכנסת ערכה אתמול (יום ג') דיון בנושא אלימות במערכת החינוך, הן מצד תלמידים והן מצד צוותי ההוראה. במהלך הדיון הוצגו נתונים שנחשפו הבוקר ב-ynet ולפיהם בין השנים 2017-2013 הגיעו לבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה 13 מקרים של אלימות עובדים נגד תלמידים, כאשר רק בשלושה מהם הסתיים ההליך נגדם בהרחקה ממערכת החינוך ללא אפשרות חזרה.

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן, הציגה במהלך הדיון את הנתונים והמקרים הספציפיים שלא טופלו. "גם כאשר משרד החינוך בדרגיו השונים סבור שמדובר בעובד הוראה שאינו מתאים לשמש כאיש חינוך, וגם כאשר מנהל בית הספר עצמו או הפיקוח משוועים להפסקת עבודתו של מורה שנהג באלימות או באופן משפיל, למשרד אין מענה של ממש וידיו כבולות", אמרה וינדמן. היא קראה לחברי הוועדה להביא להרחבת סמכויותיו של משרד החינוך בהוצאת אנשי חינוך בלתי ראויים מהמערכת, והוסיפה: "המערכת מגמגמת, הן במילים שלה והן במעשים שלה, בהוקעת מקרי אלימות של צוות חינוכי כלפי תלמידים".

מנכ"לית המועצה לשלום הלד, ורד וינדמן

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) אמרה במהלך הדיון: "משרד החינוך מצופה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו נגד מורה או גננת שפגעו בקטין, גם אם לא הוגש נגדם כתב אישום ומעשיהם לא נחשבים פליליים, אחרת הילדים שלנו ימשיכו להיות קורבנות. המקרים המדוברים מהווים דוגמא מובהקת להתנהלות לא תקינה ולא הולמת של איש חינוך. יש אנשים במערכת שפשוט לא מתאימים לעבודה עם ילדים. לצערי הרב, המציאות מראה את ההיפך הגמור. במקרה הטוב, מערכת החינוך והארגונים היציגים של המורים והגננות מתייחסים לנושא בשוויון נפש. במקרה הרע, הם בוחרים במודע להגן קודם על אנשי הצוות שסרחו ולא על הילדים. הארגונים צריכים לדעת שכשהם מגנים בחירוף נפש על העשבים השוטים, הם למעשה פוגעים גם במערכת וגם ברוב הגורף של אנשי החינוך שעושים עבודת קודש".

ח"כ יפעת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד(צילום: אלעד גרשגורן)

עדותה של ד',  שהגיעה לידי ynet, ממחישה היטב את דבריה של ח"כ שאשא ביטון. ד' נאלצה להוציא את בנה מהגן לאחר שהיא והורים נוספים גילו שהגננת נוהגת בילדים באלימות מילולית ופיזית. אחרי תלונות חוזרות ונשנות, הגננת יצאה לשנת שבתון, אך השנה חזרה ללמד. "ראינו סימני מצוקה ונסיגה התפתחותית של הבן שלנו", משחזרת ד', "לקח בערך חצי שנה להבין שהגורם הוא בגן. שמענו שהורים נוספים דואגים, ויחד גילינו שהגננת מפעילה אלימות נפשית ופיזית על הילדים: דחיפות, הפלות, עלבונות, על הציורים שלהם אמרה 'קשקושים', הייתה ילדה שהיא אסרה על שאר הילדים לדבר איתה, ועוד. הועברו תלונות כלפיה למשרד החינוך והגורמים הרלוונטיים, אך דבר לא קרה. הילד שלי חזר להרטיב, הוא שנה וחצי לא התבטא בגן".

ד' מוסיפה: "בסופו של דבר הגננת יצאה לשנת שבתון והשנה היא חזרה לעבוד. הגן פועל כרגיל. הוסיפו סייעת מאוד טובה, אז כנראה זה שיכנע חלק מההורים להירשם. הבן שלי בגן אחר, אבל כל הסיפור הזה מקומם. מלבד הדאגה לילדים, מה שמבהיל אותי זו העובדה שבמשרד החינוך ידעו את העובדות, ולא עשו דבר. כרגע התחושה שלי היא שהילדים שלי לא מוגנים במערכת".

גם מאי, תלמידת י"ב מיקנעם, חוותה בתחילת השנה אלימות מצד אחד המורים שלה. לאחר בירור הוחלט כי הוא ימשיך ללמד בבית הספר, אך לא בכיתה בה לומדת מאי. "זה היה בספטמבר, במהלך שיעור אדריכלות", משחזרת אמה של מאי, נורית, "המורה שאל את הכיתה שאלה. הבת שלי ענתה, הוא ניגש לכיוונה וכשהוא מחייך ביקש ממנה לחזור על התשובה. היא חזרה עליה ואז עם ידו הימנית הוא הכה אותה ביד שמאל. באותו רגע היא אמרה לו 'מה עשית לי?', והוא אמר שזה על כך שענתה תשובה לא נכונה".

"תחושה של אין על מי לסמוך". זרועה של התלמידה מאי, שהוכתה

מאי צילמה את הזרוע שלה לאחר המקרה, סיפרה לאמה והיא פנתה להנהלת בית הספר, ותלונה הוגשה במשטרה. לאחר כמה ימים קיבלה האם מכתב לפיו המורה ימשיך ללמד בבית הספר, אך לא את הכיתה בה לומדת מאי, וכי לא יתקיים שיח בין השניים. "הפכו אותו לקורבן שכמעט איבד את עבודתו בגלל הבת שלי", אומרת האם. "כל הכיתה הייתה עדה למקרה. הבת שלי לא רצתה ללכת לבית הספר תקופה ארוכה. התחושה היא שאין על מי לסמוך".

"אין הרתעה לאלימות כנגד מורים"

הדיון, כאמור, עסק גם באלימות של תלמידים כלפי צוותי הוראה, כשברקע המקרה החמור שאירע בשבוע שעבר באילת, שבו שני תלמידים הגיעו לתיכון רבין בעיר, נכנסו לאחת הכיתות וירו לעבר המורה המלמדת באקדח אוויר.

התלמידה שחר סויסה מירושלים (17) שהתארחה יחד עם כיתתה בדיון אמרה כי קיימת תחושה בקרב תלמידים שאין מספיק הרתעה: "אני מרגישה שאם אני ארים יד על מורה או אאיים עליו, לא יקרה לי כלום, מקסימום ישעו אותי, והשעייה לא נתפסת כעונש אלא כפרס". מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הבהירה כי רק ענישה ואכיפה יפתרו את בעיית האלימות. "מגיעות אלינו בכל יום תלונות של מורים על אלימות שהופעלה נגדם. אנחנו מתכוונים לעגן בחקיקה את זכויותיהם של עובדי ההוראה כדי שדמם לא יהיה הפקר. מקומם של מורים אלימים, אם ישנם כאלו, אינו במערכת החינוך".

אקדח האוויר שבו ירו תלמידים במורתם באילת בשבוע שעבר(צילום: דוברות המשטרה)

לטענת נציגי משרד החינוך, במהלך השנה האחרונה ליווה המשרד כ-27 מורים שביקשו צווי הרחקה נגד תלמידים. הם ציינו כי יש מקרים קיצוניים שמצדיקים גם הרחקה לצמיתות. עינב לוק, מנהלת אגף סיוע ומניעה במשרד, הוסיפה כי "קיימות תוכניות מניעה רבות", וכי המטרה היא "ליצור תחושת מוגנות בתוך בית הספר".

יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) סיכם את הדיון ואמר: "יש לגלות אפס סובלנות לאלימות במערכת החינוך. אנחנו רואים בחומרה את מגמת העלייה בתופעת האלימות הבית ספרית בחברה הערבית". מרגי קרא למשרד החינוך להגיש לוועדה מסמך מקצועי מפורט שיתאר את תהליך הטיפול המיידי של המשרד במקרה של אלימות, על כל גווניה.