צפו: ה"מפלצות" הבלתי מאוישות לשדה הקרב העתידי
ה"פנדה", דחפור D9 בלתי מאויש, מסוגל לחשוף מטעני חבלה, לחלץ משוריינים תחת אש ולהחריב בתים עם מחבלים. ה"רובטל", שמתהדר במראה של רובוטריק, ניחן בזריזות ויכול להניף רכבי תופת. צפו בפיתוחים החדישים של התעשייה האווירית שעשויים לשמש את צה"ל במערכה הבאה
הצצה יוצאת דופן למפלצות הרובוטיות שעשויות להשתתף במלחמה הבאה: במגרשי הניסויים של מרכזי הפיתוח בתעשייה האווירית, בין אור יהודה ליהוד, סיימו לאחרונה לפתח את כלי המלחמה הגדולים הבלתי מאוישים הגדולים ביותר – דחפורי ענק ורובוטים הנדסיים. הם כבר זכו לעניין בצה"ל, שייתכן שירכשם בעתיד.
צוות ynet תיעד את ה"פנדה" (D9 בלתי מאויש), כלי הנדסי ממוגן ירי שמשקלו המינימלי הוא 65 טונות, ואת ה"רובטל" – שילוב של רובוט גדול מהיר וכלי הנדסי, הנשלט מרחוק, ויכול לבצע את המשימות לבדו.
על ה-D9 הולבשה מערכת מיוחדת, שייחודה הוא ברב-גוניות שלה: את עיקרון ההפעלה והאלמנטים הטכנולוגיים שלה ניתן להלביש גם על יתר המשוריינים, כמו טנקים ונגמ"שים, וכך לצמצם שליחת לוחמים לשדה הקרב.
ה-D9 הבלתי מאויש הפגין יכולות כאילו נהג בו מפעיל-לוחם מחיל ההנדסה הקרבית: תמרן בשטחים קשים, חשף מוקשים ומטעני חבלה כמוביל כוח מתמרן ובנה סוללות אדמה כדי להגן על כוחות בשטח אויב. במידת הצורך יחלץ משוריינים שנתקעו תחת אש ויחריב בתים שבהם מסתתרים מחבלים. ב"פנדה" יש שליטה מלאה מרחוק, יכולות ניהוג וניווט, הפעלת כף ב"שן" האחורית וכן שליטה על המכניקה של הכלי, כמו טמפרטורת מנוע ולחצי שמן.
אחיו "הקטן" והזריז, ה"רובטל", מציג חזות של רובוטריק לכל דבר: הוא מתכווץ ומתרחב בהתאם לצורת ההפעלה שבה מעוניין הכוח שמפעיל אותו, בעל כפות סגירה שמרימות ומנערות חפצים חשודים גדולים כמו מכוניות החשודות כרכבי תופת, ומצטיין בעבירוּת יוצאת דופן בסביבה הררית או רוויית מכשולים בתווך שבין השטח הפתוח לשטח הבנוי.
את שני הכלים ניתן להפעיל בשתי תצורות באמצעות תקשורת אלחוטית מתקדמת, מצלמות ומכ"מים שניתן להתקין עליהם: הזנת נתונים למשימה עצמאית בליווי ופיקוח מרחוק, או הפעלה מלאה מקרון בטוח ומרוחק של הכוח, תוך כדי משימה.
"פיתוח הרובוטים האלה נשען על תפיסה של איך אני רוצה להילחם בשדה הקרב העתידי, ככזה שדורש פעולה ותגובה מהירה יותר עם יותר נטילת סיכונים בגלל אזורי לחימה רוויים באוכלוסייה", מסביר ראש מטה יבשה בתעשייה האווירית, אלוף במילואים גדי שמני, לשעבר מפקד פיקוד מרכז.
לדבריו, "המערכות האלה מעניקות למפקד יתרון כשהוא מגבש תחבולה מול האויב, ובכך מבצעות משימות בצורה יעילה ומדויקת מבלי לשלוח מחלקה או פלוגה של חיילים. אפשר לשלוח רובוט כדי 'לעורר' את שדה הקרב, לאסוף מודיעין באמצעותו וגם להפעיל אש".
רובוטים אלה מיועדים גם למשימות ביטחון שוטף כמו סיורי פתיחת ציר בגבולות. הם מכירים עשרות חיישנים שיודעים לסרוק את הסביבה ברדיוס של עשרות ומאות מטרים, לאתר אויב ולעקוף מכשולים. "אני אומר למפקדים בשיחות איתם - העתיד כבר כאן", הוסיף שמני. "זה לא פשוט לשנות סדרי עולם, אבל צה"ל הוא מהמתקדמים בצבאות העולם בנושא כלים בלתי מאוישים".
"להגדיר מחדש את הוראות הפתיחה באש"
ואכן, בצה"ל עדיין לא הגיעו להבקעה בנושא הכלים הבלתי מאוישים חוץ מבזירה האווירית. בחיל האוויר מבצעים זה שנים את רוב שעות האוויר המבצעיות מטוסים בלתי מאוישים, אך בזרועות היבשה והים עדיין לא התפתח התחום דיו.
חיל הים אומנם מפעיל כלי שיט קטנים ובלתי מאוישים, אך בהיקף מצומצם ובעיקר למשימות ביטחון שדה. כך גם בזרוע היבשה: משתמשים בכלים בלתי זה למעלה מעשור, אך בעיקר באופן "בוטיקי", לכוחות הנדסה מיוחדים, אף שאלה רשמו הצלחות מבצעיות מסווגות בשנים האחרונות. ייתכן שהדבר נובע גם מעודף שמרנות ומביטחון חלקי בכלים הבלתי מאוישים.
בשנה האחרונה חלה התעוררות בנושא, ויותר כלים בלתי מאוישים שנמצאים בפיתוח בליווי משרד הביטחון, עבור צה"ל, הגיעו להבשלה מבצעית, כמו צוללת ננס ורחפנים גדולים לכוחות קרקעיים. בתרגיל הגיס האחרון בצפון אף ניסו בצה"ל רחפני חילוץ פצועים וכן האמרים ומשאיות תובלה בלתי מאוישים. "היום ניתן להפוך כל כלי לאוטונומי. זו יכולת שמאפשרת לך להגדיר מחדש את הוראות הפתיחה באש", מסכם שמני.
לפנייה לכתב/ת 
