יום הזיכרון להרוגי תאונות הדרכים: "זה בשליטתנו אבל לא עושים די"
קרוביהם של הרוגי התאונות חיים את הסיוט יום-יום, שעה-שעה. ביום הזיכרון הלאומי להרוגים נחשפים נתונים על 2016: חלקם של הנהגים בקרב ההרוגים היה הגדול ביותר; היום המסוכן ביותר בשבוע היה יום חמישי; תאונות דרכים הן הסיבה המרכזית לתמותת ילדים בישראל
33,358 בני אדם, מהם 5,071 ילדים, נהרגו בתאונות דרכים מקום המדינה עד היום. כך עולה מנתונים שמפרסמים לרגל היום הלאומי לבטיחות בדרכים, שיצוין מחר (ג'). בתחום זה מפגרת ישראל אחר המדינות המפותחות.
אירועי היום לבטיחות בדרכים יחלו הערב בטקס זיכרון לקורבנות תאונות הדרכים, שייערך בתיאטרון היהלום ברמת גן. נציג המשפחות השכולות, חיים שפירא, אביו של יובל ז"ל, וירדנה עייש, אימו של אורי ז"ל, שנהרג השנה, שוחחו באולפן ynet על הקושי. "תאונות הדרכים כל כך קרובות אלינו, חלק ממנו בשליטתנו בסופו של דבר, אבל אנחנו לא פועלים מספיק ולא עושים מספיק למניעה", אמר שפירא. "אף אחד לא יכול להגיד שתאונה נגרמת רק בגלל דבר אחד. תרבות הנהיגה במדינה היא אחד הדברים הכי חשובים שצריך לשפר".
עייש, שבנה נהרג בתאונה בעת שרכב על רכב שטח מסוג רייזר, קראה להורים לגלות מעורבות: "שידברו עם הילדים, בבתי ספר, בכל המקומות, כמה שאפשר. זה פשוט הרס משפחתי. קודם כול זה ילד כמו כל הילדים - מלא שמחה, עם שאיפות בחיים, ילד שטרף את החיים. וברגע אחד הכול נגמר".
377 הרוגים בתאונות בשנת 2016
את הנתונים פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועולה מהם כי בשנות ה-70 חלה העלייה הדרמטית ביותר במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. השיא נרשם ב-1975, אז נהרגו 756 בני אדם. עד תחילת שנות ה-80 הצליחה המדינה להוריד את המספרים באופן ניכר, אך בשנות ה-90 חלה עלייה נוספת. מאז 1995 ועד היום נרשמה ירידה במספר ההרוגים, אך מ-2012 ועד 2016 נרשמה עלייה של 30% במספר תאונות הדרכים.
ב-2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 377 בני אדם, עלייה של כ-6% לעומת 2015, שבה נהרגו 356 בני אדם. עד כה, חודש וחצי לפני סוף השנה, מניין ההרוגים בתאונות הדרכים עומד על 330 הרוגים לעומת 331 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד, ולא נראה שנרשם שינוי מגמה משמעותי בנתונים אלו.
ברשות מציינים שלצד עלייה מדאיגה זו במספר ההרוגים בשנים 2016-2013, ניתן להבחין כי בעשור האחרון, כלומר בין 2016-2007, חלה ירידה של 9% במספר ההרוגים בתאונות דרכים (ב-2006, לדוגמה, נהרגו 439 איש).
ב-2016 היה חלקם של הנהגים הגדול ביותר בקרב ההרוגים (31%), רבע מההרוגים היו נוסעים ברכב, 29% הולכי רגל, 12% רוכבי אופנוע ו-3% רוכבי אופניים. מרבית התאונות התרחשו בכבישים הבין-עירוניים (62%) והיתר בכבישים העירוניים (38%).
לפי הנתונים, היום המסוכן בשבוע בשנה זו היה יום חמישי, ובו אירעו התאונות הקטלניות הרבות ביותר. שעות השיא בתאונות הדרכים ב-2016 היו בין 15:00 ל-16:00 ובין 19:00 ל-20:00.
בדו"ח נערך ניתוח של עבירות התנועה שביצעו הנהגים הפוגעים. 20% מהן אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, 14% אי ציות לתמרור או לרמזור, 13% מהירות מופרזת ו-11.7% סטייה מנתיב.
ברחבי העולם נהוג גם לאמוד את מספר הפצועים קשה מתאונות דרכים. ב-2016 עמד מספרם של אלה בישראל על 1,656 בני אדם, עלייה של 16% מאז 2014. מתוך נפגעים אלו בארבע השנים האחרונות שליש היו הולכי רגל, רבע מהם נהגו ברכב, רבע נסעו ברכב ויותר מחמישית היו רוכבי אופנוע.
קבוצות הסיכון לתאונות: ערבים, הולכי רגל וילדים
החברה הערבית מהווה חמישית מאוכלוסיית אזרחי ישראל, אך בעשור האחרון מספר ההרוגים בה הוא כשליש מההרוגים באוכלוסייה הכללית. אף שנהגים בחברה הערבית מהווים 17% מסך כל המורשים לנהוג, שיעורם ביחס לנהגים המעורבים בתאונות קטלניות - כפול, ועומד על 34%.
גם הולכי הרגל הם קבוצת סיכון בהיותם משתמשי הדרך הפגיעים ביותר, והם מהווים כשליש מההרוגים בתאונות הדרכים בעשור האחרון. אומנם מדובר בבעיה עולמית - במדינות ה-OECD הממוצע עומד על 20% מההרוגים - אך ישראל נמצאת במקום הרביעי והלא-מחמיא בשיעור הולכי הרגל ההרוגים. הולכי הרגל בני 65 ומעלה הם קבוצת הגיל הפגיעה ביותר; הם 40% מהולכי הרגל ההרוגים אף שחלקם באוכלוסייה הכללית עומד על 11%.
קבוצת סיכון נוספת הם ילדים בני 14-0. תאונות דרכים, מתברר, הן הסיבה המרכזית לתמותת ילדים בישראל: ב-2016 נהרגו בתאונות דרכים 31 ילדים - 8% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים - והממוצע בעשור האחרון עמד על 9%. בהשוואה בינלאומית, ממוצע מדינות OECD ב-2015 עמד על 3% מסך כל ההרוגים. יש לציין כי בישראל שיעור הילדים עד גיל 14 באוכלוסייה הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ההשוואה - ב-2015 עמד על 28% מכלל האוכלוסייה, ואילו הממוצע הכלל-עולמי עמד על 17% מסך כל האוכלוסייה. בעשור האחרון נהרגו 59% מהילדים כהולכי רגל, 33% כנוסעי רכב ו-7% כרוכבי אופניים.
חלקם של נהגים צעירים עד גיל 24 בתאונות דרכים קטלניות היה גבוה גם הוא בעשור האחרון. הם היוו 28% מסך ההרוגים בתאונות הדרכים. ב-2016 עמד שיעור הנהגים הצעירים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות על 21%, ואילו חלקם באוכלוסייה עומד על 16%. 70% מהנהגים הצעירים שהיו מעורבים בתאונת דרכים קטלנית ביצעו עבירות נהיגה. עוד נמצא כי שיעור המעורבות של נהגים צעירים בחברה הערבית גבוה משיעור המעורבות של נהגים צעירים בחברה היהודית, כל זאת ביחס לשיעורם בקרב מורשים לנהוג בגיל זה.
גם האזרחים הבוגרים בישראל מהווים אוכלוסיית סיכון. אף שהם מהווים 11% מהאוכלוסייה, חלקם בקרב הרוגי תאונות הדרכים בעשור האחרון עומד על 20%. קבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא בקרב בני 84-80, והסיכון לתמותה בתאונות דרכים עולה בהתאם לגיל.
מבין כלי התחבורה השונים בקבוצות הסיכון נמצאים רוכבי האופנוע ואלה המעורבים בתאונות דרכים עם כלי רכב כבד. בעשור האחרון 13% מבין ההרוגים רכבו על אופנוע, ובשנה האחרונה חלה עלייה ניכרת בשיעור זה. מתחילת השנה נהרגו 55 רוכבים - עלייה של 38% מהתקופה המקבילה אשתקד, אז נהרגו 40 רוכבים. אופנועים מעורבים בשיעור הגבוה ביותר בתאונות הדרכים - 56.4 אופנועים לכל מיליארד ק"מ נסועה, סיכון של פי 10 מנסיעה ברכב פרטי. ברשות מציינים שעם העלייה במשקל האופנוע חלה עלייה במספר הנפגעים. מספר ההרוגים הנמוך ביותר נמצא עבור אופנוע עד 50 סמ"ק והגבוה ביותר באופנוע מעל 400 סמ"ק.
28% מההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון היו מעורבים בתאונה עם רכב כבד, נתון גבוה מאוד ביחס לממוצע המדינות המפותחות (14%).
ישראל מול מדינות העולם
בדו"ח מציינים כי חמש המדינות הדומות לישראל מבחינת תוצר מקומי גולמי לנפש, המעיד על יכולת כלכלית דומה, הן יפן, ניו זילנד, צרפת, בריטניה ובלגיה. בריטניה גם נמנית עם חמש המדינות המובילות בבטיחות בדרכים. "משמעות הדברים היא, כי בהנחה שליכולת הכלכלית יש השפעה על שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים, לישראל יש הפוטנציאל הכלכלי להיות בין המדינות המובילות בשיעור נמוך של הרוגים בתאונות", נכתב בדו"ח. אך ישראל נותרה הרחק משם.
לפי הדו"ח של הרשות הלאומית, ב-2015 הייתה ישראל בעשירייה הראשונה של המדינות עם המדד הנמוך ביותר של הרוגים לעומת מיליארד ק"מ נסועה. בישראל נהרגו 5.9 לעומת ממוצע של 6.2 במדינות ה-OECD. אם משווים את ההצלחה של המדינות בהורדת מספר ההרוגים בשנים 2015-2014, הרי שישראל נמצאת במקום מדאיג עם עלייה של 10% (7% כולל יהודה ושומרון), וזאת לעומת ירידה מרשימה במרבית המדינות. במדד זה נמצאת ישראל במקום השני מהסוף.
הדו"ח התעלם מנתוני המועצה האירופית לבטיחות בדרכים שפורסמו השנה, ושם הנתונים מדאיגים אף יותר. בשנים 2016-2015, לפי הדו"ח האירופי, המדינות שהצליחו לצמצם באופן המשמעותי ביותר את מספר ההרוגים הן ליטא, שווייץ וצ'כיה, שהפחיתו בזמן הזה את כמות ההרוגים ב-17%-22%. בטווח הזמן הזה הצליחו 15 מדינות (מתוך 32 הנסקרות בדו"ח) לצמצם את כמות ההרוגים בכבישים, ויחד הורידו מדינות אירופה כולן את כמות ההרוגים ב-2%. בישראל, לעומת זאת, עלה מספר ההרוגים ב-4% בזמן הזה.
בבחינת נתוני הקטל בכבישים מאז 2010 מצבה של ישראל ביחס למדינות אירופה חמור עוד יותר. בטווח הזמן הזה ניצבת ישראל במקום ה-27 – מקום חמישי מהסוף. ממוצע הירידה במספר ההרוגים מאז 2010 עומד במדינות אירופה על 19%, בישראל על 5% בלבד. הדו"ח בחן גם את נתוני 15 השנים האחרונות. בתקופה זו חלה ירידה של 53% בהרוגי תאונות הדרכים באירופה, ובישראל נרשמה ירידה של 40% – נתון שמציב אותה במקום הרביעי מהסוף.
הרשות הלאומית ציינה כי השנה מתמקדים אנשיה בעיקר באוכלוסיות הסיכון, הכוללות את החברה הערבית, הולכי הרגל והמשתמשים ברכבים הכבדים. בשנה הבאה יינתן דגש מיוחד על הכשרתם ושיפור מיומנויותיהם של נהגים צעירים, נהגי רכבים כבדים ורוכבי אופנועים. עוד נמסר כי יתמקדו גם ב"שחקן חדש הנמצא בזירת הגורמים לתאונות, והוא הטלפון הנייד. מכשיר זה משמש ככלי עזר לנהג, אך טומן בחובו גם סכנות רבות להיסח דעת הן עבור הנהגים והן עבור הולכי הרגל".
בטקס הזיכרון לקורבנות התאונות ישתתפו שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עו"ד רחלי טבת-ויזל ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל. מחר יתקיימו דיונים בנושא בכנסת - בוועדות השונות ובמליאה.
לפנייה לכתב/ת 
