מחדל מכשירי ההחייאה: החוק לא מחייב את הצבתם בבתי הספר
וירוס גרם התקף לב לבנה של קרן שרון-בניסטי כשהיה בכיתה א', ומאז היא נאבקת להציב דפיברילטורים בבתי הספר. הסתדרות המורים דורשת שהרשות המקומית תמנה עובד בעל הכשרה רפואית להפעלת המכשיר. משרד החינוך: "פועלים לשינוי החוק כדי שחובת הצבת המכשירים תחול גם על מוסדות חינוך"
"הורס אותי לדעת שיש מכשיר שיכול להציל חיים, שהתפעול שלו הוא הדבר הקל ביותר בעולם, אבל יש אנשים שלא מוכנים להכניס אותו 'שמא יקרה משהו וימצאו אותם אחראים'. לנו היה מזל שהבן שלנו נשאר בחיים, אבל במקרים אחרים זה יכול להיגמר רע". עידו, בנה של קרן שרון-בניסטי, לקה בליבו בעת שהיה בכיתה. הבוקר (יום ה') סיפרה אימו לאולפן ynet כי אחרי המקרה שאירע לבנה רכשו היא והורים נוספים שני דפיברליטורים (Defibrillator), אבל מונעים מהם להכניס אותם לבית הספר.
לפני שנתיים חדר וירוס לשריר הלב של עידו שרון, אז בן 6, תלמיד כיתה א'. הווירוס גרם לעידו להתקף לב, בזמן שהיה בכיתתו בבית הספר "אהוד" בחיפה. צוות טיפול נמרץ של מד"א הוזעק למקום ופינה אותו לבית החולים רמב"ם. חייו ניצלו, הוא שהה ביחידה לטיפול נמרץ קרוב לחודש, ועד היום הוא נושא את הספיחים מאותו אירוע, שבעטיים הוא הולך לבית הספר עם סייעת צמודה. ואולם חשוב מכך - בכיתתו יש מכשיר דפיברילטור. אם שוב ילקה עידו בליבו, מכת חשמל קטנה של המכשיר תסדיר את קצב פעימות הלב.
"אחד הדברים שהרופאים אמרו לי אחרי המקרה של הבן שלי, הוא שאם עידו היה מקבל טיפול בדפיברילטור עוד לפני שאנשי מד"א הגיעו, המצב שלו היה הרבה יותר טוב, הוא היה מתאושש הרבה יותר מהר והיה נגרם פחות נזק ללב", מספרת שרון-בניסטי. "מייד אחרי האירוע ארגנתי עוד הורים, אספנו תרומות בסך עשרת אלפים שקל ורכשנו שני מכשירים לבית הספר. הבעיה הייתה שלא אפשרו לנו להכניס אותם לשם בגלל ההתנגדות של הסתדרות המורים".
החוק מחייב הצבת מכשיר כזה בכל מקום התכנסות ציבורי שבו יותר מ-500 איש. אפשר למצוא את המכשיר במרכזי קניות, במפעלים ובשדות תעופה. שני החריגים בחוק הם מוסדות חינוך וצה"ל. הרשויות, כנהוג, מגלגלות את האחריות זו אל זו. כולם מודעים לחשיבות המכשיר אולם אינם מוכנים לקבל את האחריות. "אני נפגשת עם המון אנשים, מסבירה להם על המכשיר, והם הולכים וקונים אותו באופן פרטי", מספרת שרון-בניסטי. "זה לא הגיוני שדווקא במקום שבו נמצאים היקרים לנו מכול אין אפשרות להכניס את המכשיר".
לדבריה, רק העובדה שלבנה יש סייעת צמודה אפשרה את הכנסת הדפיברילטור לכיתה. "יש פה הרבה בתי ספר באיזור שקנו את המכשיר, רובם בתי ספר פרטיים. יש בתי ספר ששייכים להסתדרות המורים והחליטו על דעת עצמם שהם קונים. אצלנו קיבלנו תשובה שהסתדרות המורים לא מסכימה שיהיה מכשיר בבית ספר כי את מי יתבעו אם וכאשר יקרה משהו? אני לא מצליחה להבין למה יש בלגן, המכשיר לא יכול לפגוע באף אחד. אנחנו לא מדברים רק על ילדים, מה עם המורים בבית הספר? זה יכול לקרות לכל אחד".
מהסתדרות המורים נמסר בתגובה: "הארגון אינו מתנגד להכנסת המכשירים לבית הספר, נהפוך הוא, ובלבד שהרשות המקומית תמנה עובד בעל הכשרה רפואית מתאימה שיוכל לטפל במכשיר. אנו סבורים כי חשוב שיהיו מכשירים מצילי חיים בבתי הספר אולם לא פחות חשוב שיהיו גם גורמים שיידעו להשתמש בהם".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מכיר בחשיבות של מכשיר ההחייאה כמכשיר מציל חיים ותומך בהצבתו בכל מקום ציבורי, לרבות בבתי הספר. המשרד פועל לשינוי נוסח החוק מול משרד הבריאות ומשרד הכלכלה, כדי שחובת הצבת המכשירים תחול גם על מוסדות חינוך. במקביל, המשרד הפיץ מסמך שמעודד רשויות מקומיות לרכוש דפיברילטורים ולהציבם במוסדות החינוך. רכישת המכשירים והצבתם הם באחריות הרשויות המקומיות".
מעיריית חיפה נמסר כי חרף העובדה שנוהלי משרד החינוך אינם מחייבים התקנת מכשיר החייאה במוסד חינוכי, העירייה החליטה לסייע לבתי הספר ברכישת המכשירים והצבתם בבתי הספר ו"אף להכשיר את המורים לשימוש נכון בו. לצערנו, בשל התנגדות הסתדרות המורים, ומניעתם מהמורים לעבור השתלמות להפעלת מכשירי ההחייאה, נמנעה עד כה רכישתם. בנוסף לכך, עיריית חיפה מכשירה מדי שנה כ-350 מורים וגננות למתן עזרה ראשונה", צוין בהודעת העירייה.
לפנייה לכתב/ת 
