עשרות עצורים במחאת החרדים הקיצונים, פיזור בכוח בבני ברק
אחרי שעות של חסימת כבישים וצמתים בבני ברק פיזרה המשטרה בכוח את החרדים שהפגינו נגד חוק הגיוס ומחו על מעצר תלמידי ישיבה עריקים. הם קראו לשוטרים "נאצים". גם בירושלים נחסמו כבישים, פעילות הרכבת הקלה שובשה. יותר מ-40 עצורים
מהומות במחאת החרדים הקיצונים בבני ברק: מאות מפגינים מהפלג הליטאי הירושלמי הפגינו אמש (יום א') בבני ברק וחסמו כבישים, ואחרי כשלוש שעות של הפגנה גלשה המחאה שם לאלימות. המשטרה פיזרה את המפגינים בכוח, תוך שימוש בפרשים ובזרנוקי מים. חלק מהחרדים המפגינים קראו לשוטרים "נאצים". המשטרה הצליחה לפתוח את רחוב ז'בוטינסקי - ציר תנועה מרכזי - והדפה את המפגינים אל מעבר לגדרות שהקימה.
קודם לכן חסמו חרדים בני הפלג גם צמתים וכבישים מרכזיים בירושלים. המפגינים מוחים על חוק הגיוס, בעקבות המשך מעצרם של כמה תלמידי ישיבה עריקים. 28 מפגינים נעצרו בבני ברק ו-13 נעצרו בירושלים ובבית שמש.
בבני ברק חסמו מאות מפגינים את צומת הרחובות ז'בוטינסקי-רבי עקיבא בבני ברק (סמוך למכון מור). הם קראו קריאות בגנות הגיוס לצה"ל: "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל".
בפלג הירושלמי בראשות הרב שמואל אוירבך קיוו כי הרגיעה בשבועות האחרונים תביא לשחרורם המהיר של הצעירים, המסרבים להתייצב בלשכות הגיוס ולו לשם הסדרת הדחייה בשירות שלהם כלומדי תורה. אלא שבית הדין הצבאי ביפו גזר עליהם היום תקופות מאסר ממושכות יחסית, ואוירבך החליט להוציא את אלפי מאמיניו לרחובות.
לאחרונה חלה רגיעה במחאת החרדים. ההסבר הקל והפשוט לה היה טכני: תלמידי הישיבות חזרו מחופשת החגים ("בין הזמנים") ומאז הם היו פזורים במוסדות התורה בכל הארץ ובילו את רוב שעות היום בבתי המדרש, כך שלא היו פנויים עוד להפגין. בימים הראשונים ללימודים דאגו ראשי המחאה להמשיך בחסימות הכבישים כדי להפריך את הערכות המשטרה ולהוכיח שהמאבק האידיאולוגי חזק יותר מכל אילוץ "גשמי". אך ככל שהזמן חלף המשימה הפכה לקשה יותר, ובאופן טבעי ההפגנות נחלשו ונעלמו מהמרחב הציבורי.
מתחת לפני השטח התרחש דבר משמעותי יותר. בעוד דוברי המחאה (ובהם שופרה, עיתון הפלג הליטאי "הפלס" - ק.נ) התעקשו כי היא חיה ובועטת והכריזו מדי בוקר שהם מוכנים למסור את נפשם לשחרור תלמידי הישיבות העריקים, חלק מהפעילים הבולטים בשטח, אלה שאמורים להוציא את האלפים לרחובות, דווקא ירדו למחתרת. התוצאה הייתה שההצהרות הלוחמניות של הרב אוירבך נמשכו, אך לא היה מי שיתרגם אותן למציאות בשטח.