שתף קטע נבחר

 

התובעת בהאג סגרה את תיק המרמרה: "על אף שסביר שבוצעו פשעי מלחמה"

התובעת הכללית של בית הדין הבינלאומי החליטה לסגור סופית את תיק משט המרמרה ולא לחקור את השתלטות צה"ל על האונייה הטורקית, שבמהלכה נהרגו 10 בני אדם. המשמעות: לא ניתן יהיה להגיש תביעות בהאג. עם זאת, הבהירה התובעת: "קיים בסיס סביר שבוצעו פשעי מלחמה"

 

ההשתלטות על המרמרה ב-2010    (צילום: דובר צה"ל)

ההשתלטות על המרמרה ב-2010    (צילום: דובר צה"ל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

התובעת הכללית של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג פאטו בנסודה החליטה אתמול (ה') לסגור סופית את תיק משט "המאווי מרמרה" ולא לפתוח בחקירה פלילית בנוגע להשתלטות הישראלית על האונייה הטורקית במאי 2010. המשמעות היא שנסתם הגולל על האפשרות להגשת תביעות נגד קציני וחיילי צה"ל בבית הדין בהאג בנוגע לאירועי המרמרה.

 

בנסודה הותירה על כנה את קביעתה מנובמבר 2014 כי קיים בסיס סביר להאמין שבוצעו פשעי מלחמה על-ידי חלק מכוחות צה"ל בעת ואחרי העלייה על ה"מאווי מרמרה" ב-30 במאי 2010, שבמהלך הפעילות נהרגו 10 בני אדם. עם זאת, אף תיק פוטנציאלי הנובע ממצב זה אינו יכול, מבחינה משפטית, להיחשב כבעל "חומרה מספקת" על-פי אמנת רומא להיות קביל לפני בית הדין, ובכך נחסמה פתיחת חקירה.

פעילי המשט מכים חיילי צה"ל במוטות על האונייה (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
פעילי המשט מכים חיילי צה"ל במוטות על האונייה(צילום: דובר צה"ל)
בחודש יולי 2015 הורה בית דין בהרכב של 3 שופטים לתובעת הכללית לבחון מחדש את החלטתה שלא לפתוח בחקירה וטענו שבהחלטה שלה היו ליקויים מהותיים. בנסודה טענה מנגד שההחלטה שקיבלו השופטים משנה את המנדט שניתן לה לפי אמנת רומא, שמסדירה את סמכויות בית הדין ומרחיבה באופן דרמטי את מגוון הנושאים שבו הוא עוסק.

 

בנסודה האשימה את השופטים שחרגו מסמכותם לפי אמנת רומא והגישה ערר על ההחלטה שלהם בפני בית הדין המיוחד לערעורים בהרכב של 5 שופטים. במקביל, בנסודה בחנה מחדש את כל המסמכים והמידע שהוגשה למשרד שלה בתקופה שבין 2015 ל-2017 על ידי קורבנות המאווי מרמרה שהגישו את התביעה לבית הדין לפתוח בחקירה פלילית נגד חיילי צה"ל.

התובעת בנסודה (צילום: AP) (צילום: AP)
התובעת בנסודה(צילום: AP)

בנסודה מציינת כי משרדה בחן וניתח למעלה מ-5,000 עמודים של מסמכים, כולל סיפוריהם האישיים של יותר מ-300 בני אדם שנכחו על ה"מאווי מרמרה", וכן חומרים נוספים. התובעת ציינה כי בקשת ערכאת קדם המשפט לא סיפקה עילה מוצדקת להפוך את החלטתה הקודמת וכי הטיעונים שהוצגו על ידי הקורבנות אינם מראים שהערכת המשרד שלה על סמך המידע שהיה זמין ב-2014 הייתה בלתי סבירה, בלתי הוגנת, או שגויה מבחינה משפטית.

 

במיוחד, על בסיס המידע הזמין, לא היה בסיס סביר כלשהו להאמין שהפשעים שהתגלו בוצעו בהיקף נרחב או כחלק מתוכנית או מדיניות. כמו כן, לא טעה משרדי בהערכת טבעם או השפעתם של הפשעים שהתגלו, או בגישתו לטענות בדבר התנהגות פסולה אחרת בשטחי ישראל שנמצאת מחוץ לסמכות השיפוט של בית הדין.

 

"מכל הסיבות הללו, לפיכך, אישרתי את נימוקיי הקודמים והחלטתי לסגור את הבדיקה המקדמית הזאת. כפי שאישרה ערכאת הערעור של בית הדין, 'החלטה סופית' זאת נתונה לתובעת בלבד", אמרה בנסודה. "לסיכום, ברצוני להדגיש שהחלטתי הסופית משקפת את ההערכה המשפטית העצמאית והבלתי תלויה של הקריטריונים החלים על-פי אמנת רומא. עם זאת, ברצוני להבהיר כי אני מכירה בהחלט בהשפעת הפשעים הנטענים על הקרבנות ומשפחותיהם ומסקנתי אינה מצדיקה פשעים כלשהם שייתכן שבוצעו במסגרת אירועי ה"מאווי מרמרה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
ההשתלטות על המרמרה
צילום: AP
מומלצים