סמל קוקיא הובא למנוחות: "חיות אדם רצחו אותך"
כ-2,000 בני אדם השתתפו בהלוויית לוחם חטיבת הנח"ל שנרצח בפיגוע דקירה בערד. האם לבנה ספדה: "היום כשנישקתי אותך, רציתי לחמם את גופך, ולא הצלחתי להחזיק בך". האב בועז: "מדינת ישראל, על כלל אזרחיה ומערכותיה, לא עושה מספיק להילחם באויבים החיצוניים והפנימיים שלה"
בבית העלמין הצבאי במתחם קריית שאול בתל אביב הובא בצהריים (יום א') למנוחות סמל רון יצחק קוקיא ז"ל, לוחם חטיבת הנח"ל שנרצח ביום חמישי בערד בפיגוע דקירה. כ-2,000 בני אדם ליוו את החייל בדרכו האחרונה. את הממשלה ייצג שר המדע אופיר אקוניס ואת צה"ל מפקד פיקוד מרכז אלוף רוני נומה, מפקד פיקוד דרום אלוף אייל זמיר וראש אט"ל אלוף אהרון חליוה.
בועז, אביו של החייל, ספד לבנו. "רון שלנו חונך לאהוב בני אדם ולכבדם, הן במשפחה והן בחברה, וגם חונך ל'כבדהו ולחשדהו', במיוחד כלפי זרים. נראה לי כי רון לא היה מספיק חשדן ביום חמישי בלילה, שבו נרצח על ידי אנשים שפלים אויבי המדינה ואזרחיה. מדינת ישראל, על כלל אזרחיה ומערכותיה, לא עושה מספיק להילחם באויבים החיצוניים והפנימיים שלה אשר פוגעים בה ובאזרחיה. זו מלחמה שיטתית ומתמשכת מול אלו שמפעילים עלינו אלימות ואלו שמחוללים אותה".
האב אמר עוד: "הביטחון האישי והלאומי הם נדבך מרכזי יחד עם ערבות הדדית וההיבט הביטחוני האזרחי והכלכלי. אני קורא במעמד הכואב הזה לכלל האזרחים מכל הדתות והזרמים להיות יותר סבלניים האחד לשני ופחות ביקורתיים, שכל קבוצה תשאף להגיע להיות יחד עם האחרים ולא על חשבונם".
האם לבנה אמרה: "אהובי, ילד קסום ורגיש, ילד חם, גבר חזק ואיתן שתמיד רצה חיבוק ועוד אחד מאימא, נסיך ומלך, צנום ומרשים, כובש ואהוב. כאילו קיבלת עליך שליחות ותמיד רצית חיבוק ועוד אחד מאימא. היום כשנישקתי אותך, רציתי לחמם את גופך, ועיניך היו עצומות וכבויות, ולא הצלחתי להחזיק בך. לך לדרכך בני, מלאכים יקבלו את פניך ושטיחי פנים ייפרסו לפניך. לך לדרכך חבוק בזרועות אלוהיך. תודה לעמלים, למחפשי המחבלים הארורים ולתושבי ערד המקסימים. בני, ילדי, גוזלי, יהי זכרך ברוך".
בן דודו של קוקיא אמר: "נשארנו פעורי פה, נשארנו אובדי עצות. חיות אדם רצחו אותך בדם קר ולא יכולנו להיפרד. מי האמין שטרגדיה כזאת תפגע במשפחה שלנו. אנחנו רוצים לומר לך כל כך הרבה דברים, איזה בחור היית, היו בך ניצני יזמות, וגם מי שלא הכיר אותך ראה את הטוב שלך, ועכשיו נשאר ריק אחד גדול. ביום העצוב הזה ניקח ממך פיסת זיכרון לעד. אתה החייל הנצחי שלנו".
"סלח לי שלא הייתי לצדך"
גם שלושת אחיו של רון ספדו לו. האח דור אמר: "רון אהוב שלי, האח הקטן הטוב בעולם. הכאב גדול מנשוא והלב נקרע לגזרים. רון תינוק שכל הבית חיכה לו בכיליון עיניים, ואני זוכר את ההתרגשות שאמרו לי שיש לי אח. תינוק יפהפה, תכול עיניים, סקרן ומרבה אור שהרבנו להשתעשע יחדיו. סלח לי שלא הייתי לצידך ביום חמישי להגן עליך בגופי ולהדוף מעליך כל רע. יחד היינו מנצחים הכול".
האחות נוי אמרה: "האח הקטן שלי ושל כולנו, מי האמין שאעמוד ליד ארון הקבורה שלך ואפרד ממך לשלום? פרידה שאני לא מעכלת ולא אעכל עוד זמן רב. אני מתחננת שיעירו אותי מהסיוט הזה. אני חושבת עליך ללא הפסקה ומדמיינת אותך מחייך אליי ועוטף אותי באהבה. תמיד היית ילד וכך לנצח תישאר. אנחנו כבר לא ארבעה אחים, ונשארנו שלושה אבודים".
האחות שני ספדה: "כשמלאו לך 14 שנים הפכתי אותך לדוד לאחיין שזכה בך. אתה הקסם שהפך לגבר חכם, צנוע ורגיש, שובב ופיקח, קסם של גבר שתמיד יישאר תינוק יפהפה שלנו. היום אני מלווה אותך בדרכך האחרונה, משחררת את נשמתך ומנסה לשכנע שאתה בדרך למקום טוב יותר. שמור עלינו מלמעלה, תסביר למלאכים שלידך שעייפנו ושלח לנו כוח להתמודד עם האסון הזה. סלח לנו שלא חיבקנו אותך בנשימותיך האחרונות".
השר אקוניס אמר בהלוויה כי "עם ישראל כולו מרכין ראש על רציחתו הנפשעת של בנכם יקירכם. איך נפרדים מחייל שלא הכרת? מביטים בתמונתו ומייד מבינים ומבחינים. מעיניו נשקף טוב ליבו ומעיניו היפות תמימותו. ילד צעיר שהחל את חייו, שחייו נגדעו בגלל מרצחים. חבריו מעידים שיש לו חיוך כובש שלא ירד לעולם מהפנים וכשמו כן הוא: התגלמות של שמחה ושל רון. את החלל שנפער אין ניחום שימלא".
מפקד בא"ח הנחל, סגן-אלוף יואב כצנלסון, סיפר כי לפני הרצח החליט קוקיא לשוב במיוחד מחופשת הרגילה שלו כדי להצטרף לחבריו בפעילות בחברון, אף שלא היה חייב לעשות זאת. לדבריו, "סמל רון קוקיא, אחינו לנשק. קשה לתאר את ההלם והכאב המלווים אותנו בימים האחרונים מאז שהלכת מעימנו. היית חייל מצוין, סקרן ויסודי, אחד שתמיד אפשר לסמוך עליו, חייל אהוב. היית עדין ובעל חיוך אין-סופי שלוקח כל משימה באופן הרציני ביותר".
הוא הוסיף כי "ביום חמישי האחרון החלטת לחזור מחופשת הרגילה שבה היית על מנת להצטרף לפלוגה שלך לקראת עלייה לחברון בסוף השבוע. הבחירה שלך לחזור, למרות שלא היית מחויב לכך, היא סמל לערכים שאפיינו אותך: אחריות, רעות ושליחות. לאחר שנודע דבר פציעתך, קפצו חבריך בפלוגה והבסיס, ביצעו סריקות נרחבות בעיר ערד ומחוצה לה והמשיכו בכך שעות ארוכות רבות נוספות".
במערכת הביטחון חושדים כי המחבל או המחבלים שביצעו את הפיגוע נמלטו עם נשקו האישי של החייל, בן 19 במותו. צה"ל ערך סריקות נרחבות בכפרים בדרום הר חברון ופרס מחסומים. למחרת הפיגוע דוללו המחסומים. מאות שוטרים נפרסו בערד בשעות שלאחר הפיגוע במטרה לשלול אפשרות של הסתתרות המחבל באחד ממוסדות העיר.
חקירת הפיגוע העלתה כי קוקיא נדקר למוות בעת שהמתין להסעה בסמוך לקניון בערד. צוותי מד"א שהוזעקו לזירה ביצעו בחייל פעולות החייאה, אך בסופן נאלצו לקבוע את מותו. עדי ראייה סיפרו כי לאחר הדקירה הקטלנית ניסה החייל להזעיק עזרה והתמוטט על רכב שעבר במקום. נהג הרכב סבר שמדובר באדם שנפגע בתאונה ובשל כך הזעיק את כוחות מד"א.
תושבי ערד הגיעו ביום שישי בבוקר למקום שבו נרצח החייל כדי להדליק נרות ולהניח זרי פרחים במקום הפיגוע. משפחתו של החייל הסכימה לתרום את קרניות עיניו. "לכל המשפחה שלנו יש כרטיס אדי והצלת חיים היא ערך עליון", אמר בועז, אביו של החייל.
לפנייה לכתב/ת 
