בעקבות האחות שנספתה באסון הכרמל: ויקי לנסקי בדרכה להיות קצינת שב"ס
טניה לנסקי הייתה בין עשרות הצוערים שנהרגו בשריפה לפני 7 שנים. מאז ניסתה אחותה הגדולה לסגור מעגל: היא התגייסה לאגף המודיעין של השב"ס שאליו שאפה אחותה, ומתכוונת לצאת לקצונה. על יום השריפה סיפרה: "טניה לא ענתה לטלפון, משהו בפנים אמר לי שהחיים שלנו משתנים"
שבע שנים לאסון הכרמל : ויקי לנסקי (37) היא אחותה הבכורה של טניה לנסקי ז"ל, צוערת בשב"ס שנספתה בגיל 23 בשריפה הגדולה ליד חיפה בדצמבר 2010. שבע שנים היא אחרי היא מנסה לסגור מעגלים שפתחה אותה המנוחה, ולאחר שהתגייסה גם היא לשב"ס היא משרתת כיום באגף המודיעין שבו שאפה טניה שאפה להיות קצינה. עכשיו נשאר לוויקי מעגל אחרון לסגור: קורס קצינים.
טניה ז"ל התגייסה לשב"ס בגיל 18 כסוהרת חובה במקום השירות הצבאי, והוצבה בכלא נפחא בדרום. התחילה היא התקשתה לקבל את אופי השירות שנבחר עבורה, אבל עד מהרה הפכה "מורעלת" עד שחבריה נהגו לומר עליה שיום אחד תהיה נציבת שירות בתי הסוהר.
"היא התחילה כזקיפה באגף והייתה מאוד בולטת", מספרת אחותה ויקי. "לאט לאט היא התקדמה ויצאה לקורס סמלים וקורס מש"קים. בתום השירות הסדיר היא חתמה קבע בשב"ס ועשתה מבדקים לקצונה. אני לא אשכח את היום שבו הודיעו לה שהיא יוצאת לקורס קצינים. היא התקשרה אליי בהתרגשות ואמרה 'ויקי, אני בקורס! עוד חודש אני מתחילה'. בקורס היא סיפרה שהצוערים יותר בוגרים ממנה אבל הם חומר אנושי איכותי ושהיא נהנית ולומדת מהם המון".
לדברי ויקי, טניה הכניסה את השב"ס למשפחה: "עוד לפני שהגעתי בעצמי, לפני שבכלל חשבתי להתגייס, כבר חיינו את השב"ס בבית בגללה. מדים בבית, סיפורים, חברים שלה, חוויות שעברה, קורסים, תמונות".
כשפרצה השריפה בכרמל הייתה טניה עם חבריה הצוערים באוטובוס שעלה לכלא דמון על מנת לפנות את האסירים. בדרך הלהבות לכדו אותם וטניה נספתה עם יחד עם 43 בני אדם נוספים.
אחותה ויקי עבדה באותה עת בחברת משאבי אנוש: "זה היה יום חמישי, נר שני של חנוכה. הייתי בעבודה ובאותו יום הייתה לבת שלי הגדולה מסיבת חנוכה בגן, אז ביקשתי מאימא שלי שתגיע לשמור על הקטנה שלי. אני נכנסת הביתה בסביבות 16:15 ואני רואה את אימא שלי טיפה בלחץ. שאלתי מה קרה, כי בכלל לא שמעתי על השריפה. היא אומרת לי 'תקשיבי, טניה חייגה אלי לפני שעה, יש שריפה נוראית בצפון והם נדרשו לפנות בית סוהר והקפיצו אותם לשם'. שאלתי אם היא לא מתבלבלת, כי טניה ברמלה, והיא הראתה לי בחדשות את מה שקורה.
"חשבתי שהיא לא תענה לנו כי היא עם כל הציוד עליה אז לא תמיד מתאפשר לענות במצבים כאלה. אני מתקשרת והטלפון מצלצל, אבל היא לא עונה. שלחתי לה הודעה וביקשתי ששלח לי סמיילי כדי שאדע שהיא בסדר. ואז דרך התקשורת אנחנו מתחילים להבין ששום דבר לא בסדר.
"ביקשתי משוטרים שאני מכירה שיעזרו לי, פתחתי חמ"ל בבית, אבל משהו כבר בפנים אמר שזהו, החיים שלנו משתנים. עד שבאמת הגיעה ההודעה. ב-21:30 בערב הגיעו להודיע לנו שטניה בין הנעדרים של השריפה כי עדיין לא היה זיהוי. למחרת בסביבות הצהריים כבר היה זיהוי מוחלט. טניה הייתה בין 44 החבר'ה שנספו".
לפנייה לכתב/ת 
